קרבות רמלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 217:
===כיבוש עכו על ידי הצלבנים===
{{ערך מורחב|המצור על עכו (1104)}}
התבוסה המצרית ב[[קרב רמלה השני]] והפיאסקו של המסע באביב [[1103]] החלו לגבות את מחירם על יכולתה של מצרים להמשיך במסעי מלחמה כושלים. ומאידך עורר את הצלבנים להעמיק את אחיזתם ב[[מישור החוף]] וערי הנמל הפזורות לאורכו. בשנת 1103 יצא בלדווין במסע כנגד [[עכו]] ששימשה ריכוז לגדודים מצרים ומוסלמיים מקומיים שהיו פושטים על אזור חיפה ומנתקים את הדרך בין חיפה ונסיכויות הצפון ל[[קיסריה]]. תחילה פעל בלדווין לטיהור הכרמל משודדים ובאותה שנה הטיל מצור על עכו עצמה. המצור נכשל מחוסר צי צלבני שמנע הטלת בלוקדה על העיר מצד הים.{{הערה|1=Steven Runciman, A History of the Crusades, Cambridge university press, 1952 {{ISBN|0521061628}} עמוד 87 }} בחודש מאי [[1041104]] הופיע בחופי הארץ צי מ[[גנואה]] ואחר חתימת הסכם על חלוקת שלל העיר עכו לאחר נפילתה הושמה העיר במצור פעם שנייה. הפעם ברח מפקד העיר המוסלמי - מצרי '''ט'הר אדאולה אל-גיושי''' ומצא מקלט ב[[דמשק]], נכבדי העיר שנותרו ללא מפקד פתחו במשא ומתן עם בלדווין וסוכם כי הרוצה להישאר בעיר יוכל לעשות כן וכל החפץ לעזוב יוכל לקחת את מטלטליו. ביום [[26 במאי]] לאחר 20 ימי מצור נכנעה עכו אך האיטלקים, שיכורים מניצחון טבחו בתושבי העיר. עכו, מקום הולדתו של הווזיר המצרי אל אפדל נפלה לידי הצלבנים, ועתה היה בידם נמל עמוק יחסית הניתן לשימוש בכל עונות השנה. עכו הפכה להיות הנמל העיקרי של ממלכת ירושלים והעיר נכנסה לתקופת פריחה העיקרית בתולדותיה.
 
עליית כוחה של ממלכת הצלבנים שכיבוש עכו היה שיא חדש בהתגלמותה הכתה גלים בעולם המוסלמי השכן לממלכת ירושלים. קולות מרמור עלו על אי כולתם של הפטאמים לסלק את הפולש ושאננותם של שליטי דמשק, קולות אלו מהווים את ניצני ההכרה כי ממלכת ירושלים נאחזה בארץ ישראל ובירושלים בפרט, וכי החזקתם בארץ ישראל היא בעלת אספקטים של מלחמה בין דתות.