דן אבן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים במאה ה-20 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון) |
הרחבה |
||
שורה 25:
==ביוגרפיה==
דן אבן נולד ב[[גרמניה]] בשנת [[1912]] כדן אפשטיין, בן לקלרה ואויגן. עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1934]] והצטרף לקיבוץ [[גבעת חיים]] ולארגון "[[ההגנה]]". בקיבוץ הכיר את אשתו לעתיד, דורה. שירת כסמל ב[[משטרת היישובים העבריים]]. למרות דרגתו הנמוכה היה למעשה מפקד האזור (מא"ז) ולאחר מכן סגן מפקד הגוש של [[עמק חפר]].
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] התנדב בשנת 1940 ל[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]]
בקיץ [[1947]], בימי המאבק ולקראת ההכרעות הגורליות שעמדו בפתח, חזר לשרת במטה "ההגנה". [[דוד בן-גוריון]], שראה באבן כאיש אמונו, רצה למנותו כרמטכ"ל "ההגנה", אך הדבר לא נסתייע.
באוקטובר 1947, בהתקרב [[החלטת החלוקה]], סייע אבן בהקמת שלוש [[חטיבה|חטיבות]] של "ההגנה", מתוך שש החטיבות שהעמידה "ההגנה" לרשות צה"ל עם [[הכרזת העצמאות]]. אחת מאותן חטיבות היא [[חטיבת אלכסנדרוני]] (חטיבה 3) שהופקדה על הגנת מרכז הארץ - חזית התיכון, שכללה את אזור [[חדרה]], [[עמק חפר]], השרון הצפוני והדרומי וחלק מ[[בקעת אונו]]. החטיבה הוקמה ב-[[1 בדצמבר]] 1947. תחילה שכן מטה החטיבה בגבעת חיים,
בשנת 1949 הוקמה בשטח הבסיס "שכונת דורה".
חזית המרכז הייתה קשה במיוחד; [[צבא ההצלה]] של [[פאוזי אל קאוקג'י]] ו[[הלגיון הערבי]] שאפו לבתר את המדינה לשניים, ולנתק בין [[חיפה]] ובין [[תל אביב]]. המקום המתאים ביותר למימוש כוונה זו היה אזור [[השרון]], שבו הפרידה רצועה של 15 קילומטר בלבד בין קווי האויב לחוף הים. ברצועה זו ניצבה חטיבת אלכסנדרוני בפיקודו של אבן, על ארבעת גדודיה. [[מבצע חמץ]] הוא שמו של המבצע לכיבוש יפו וסביבתה במלחמת העצמאות על ידי חטיבות 'ההגנה' אלכסנדרוני, גבעתי וקרייתי. המבצע החל ב-28 באפריל 1948, עד [[15 במאי]] [[1948]], אבן היה מפקד המבצע. החטיבה החזיקה מעמד מכיוון שלחמה בכנופיות בלתי סדירות ובלתי מאומנות. לאחר מועד זה הצטרף צבא [[עיראק]] לחזית המרכז. לצבא העיראקי היו שיריונים, ולחטיבת אלכסנדרוני לא היה אף נשק [[נ"ט]]. העיראקים ניסו לתקוע טריז בלב השרון, ו[[רדיו]] עיראק הזדרז להודיע על כיבוש [[נתניה]]. נתניה לא נכבשה, המדינה לא בותרה לשניים במרכזה, וכביש תל אביב חיפה טוהר כולו מכוחות האויב. הכל הודות ללחימתה של חטיבת אלכסנדרוני{{הערה|{{דבר|דן אבן|נתניה לא נכבשה|1958/04/11|00401}}}}. בתחילת יוני 1948 הייתה חטיבת אלכסנדרוני אמורה לתקוף את [[טולכרם]] בעת ש[[חטיבת כרמלי]] תקפה את ג'נין, אך הדבר לא יצא אל הפועל. [[מאיר פעיל]] אמר ש[[ישראל בר]] סיפר שמצא את דן אבן משחק טניס בעת הקרב על ג'נין{{הערה|{{מעריב||הנסיגה שנשכחה|1990/04/29|02400}}}}.
שורה 45 ⟵ 44:
בעקבות פעילותו בפרשה זו הוצמדה שמירה מיוחדת עליו, על ביתו ועל בני משפחתו, עד שנרגעו הרוחות.
ב[[אוגוסט]] [[1948]]. הוא התמנה למפקד החזית המזרחית והועלה לדרגת [[דרגות צה"ל| אלוף]] אך נאלץ לעזוב בסוף אותה שנה עקב מצב בריאותו.
בחייו האזרחיים חזר לעבוד בחברת החשמל ומילא בה תפקיד של מנהל אדמיניסטרטיבי. בשנים [[1962]]–[[1967]] כיהן כמנהל [[נמל התעופה בן-גוריון]]. בסוף 1966 קיצץ שר התחבורה [[משה כרמל]] מסמכויות מנהל הנמל ובעקבות זאת התפטר אבן מתפקידו. בתחילת 1969 הגיש אבן עתירה לבג"ץ נגד [[שר התחבורה]] בדרישה למכרז פומבי על התפקיד שיאפשר לו להתמודד שוב על התפקיד{{הערה|{{מעריב||צו על תנאי נגד שר התחבורה|1969/04/14|00706}}}}, אולם עתירתו נדחתה{{הערה|{{מעריב||בית המשפט העליון מנמק דחיית פנייתו של דן אבן בעניין נמל לוד|1969/07/17|00408}}}}. דן אבן נפטר בשנת 1975 והוא בן 63 שנים, ונטמן בחלקה הצבאית של בית הקברות הישן בהרצליה. הותיר אחריו את רעייתו, בן ובת.
==ספר זכרונותיו==
שורה 62:
{{מיון רגיל: אבן, דן}}
[[קטגוריה:ילידי 1912]]
[[קטגוריה:אלופי צה"ל]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]
| |||