ויקיפדיה

אלי זומר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: תאור\1, ynet
אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
שורה 17:
אלי זומר נולד ב[[חיפה]] להורים [[ניצולי שואה]]. בשנת [[1969]] השלים את לימודי התיכון ב[[הגימנסיה העברית רחביה|גימנסיה העברית רחביה]] ב[[ירושלים]]. הוא שירת ב[[צה"ל]] כאיש צוות [[טנק]] ב[[תעלת סואץ]] בזמן [[מלחמת ההתשה]], וב[[מלחמת יום הכיפורים]] לחם כמפקד טנק [[מגח]] בשני עברי התעלה, ב[[חטיבה 421]] של [[אוגדה 143]], תחת פיקודו של [[אריאל שרון]].
 
סיים תואר ראשון ב[[פסיכולוגיה]], [[סוציולוגיה]] ו[[אנתרופולוגיה]] ב[[אוניברסיטת חיפה]] ב-[[1976]], וב-[[1980]] סיים שם את לימודי המוסמך ב[[פסיכולוגיה קלינית]]. השלים לימודי דוקטורט בפסיכולוגיה ייעוצית ב[[אוניברסיטת פלורידה]] ב[[ארצות הברית]] ([[1984]]). את הדוקטורט עשה תחת הדרכתה של פרופסור קרולין טאקר בנושא: "הסתגלות לחיי ה[[נישואין]] ורמת המעורבות הפעילה בחיים כגורמים בשיתוף הפעולה עם הדיאטה הרפואית בקרב חולי [[דיאליזה#סוגי הדיאליזה|המו-דיאליזה]] כרוניים". זומר עבר הכשרת פוסט-דוקטורט ב[[פסיכולוגיה רפואית]] במרכז השיקומי של מחוז [[מילווקי]] בארצות הברית, והיה באותה עת תחת הדרכתה של פרופ' אריקה פרום{{הערה|[http://www-news.uchicago.edu/releases/03/030528.fromm.shtml אריקה פרום]}} בפסיכולוגיה רפואית, [[היפנוזה]] אנליטית ו[[דיסוציאציה]]ודיסוציאציה.
 
הוסמך בישראל כמומחה בפסיכולוגיה קלינית בשנת [[1986]], וב-[[1990]] הוסמך כמדריך בפסיכולוגיה קלינית.{{הערה|1=[http://www.old.health.gov.il/oskimbbriut/psiholog/DoctorSearch.asp?p=1 אלי זומר], בפנקס הפסיכולוגים - מומחיות}} ב-[[1987]] הקים יחד עם פרופ' [[שלמה ברזניץ]] את מ.י.ט.ל. – המכון הישראלי לטיפול ומחקר בלחץ פסיכולוגי. באותה שנה הצטרף כעמית מחקר במרכז לחקר [[לחץ נפשי|לחץ]] פסיכולוגי ע״ש ר"ד וולף‬וולף באוניברסיטת חיפה, וב-1990 הצטרף לסגל בית הספר לעבודה סוציאלית.{{ש}} בין השנים [[1987]]–1987–[[2007]] היה מנהלו הקליני של מ.י.ט.ל., אחראי על ההדרכה בפסיכולוגיה קלינית והכשרת המתמחים במכון. בשנת [[2002]] הצטרף לוועד המנהל של ה-ISSTD כדירקטור לעניינים בינלאומיים ובשנת [[2005]] נבחר להיות הנשיא הלא-צפון אמריקאי הראשון של הארגון. בשנת [[2005]] היה בין האבות המייסדים של ה-ESTD ונבחר להיות הנשיא השני של הארגון ב-[[2009]]. בשנת [[2006]] ייסד את עמותת [[ט.ד.י - טראומה ודיסוציאציה ישראל]], ומאז משמש יועץ מדעי של הארגון.
 
זומר הוא [[פסיכולוג קליני]] מומחה-מדריך, [[טיפול קוגניטיבי-התנהגותי|מטפל התנהגותי-קוגניטיבי]] מומחה-מדריך, ומורשה משרד הבריאות לעיסוק ומחקר ב[[היפנוזה]]. הוא פרסם למעלה ממאה מאמרים מדעיים ופרקי ספרים, ושני ספרים בנושאים של [[טראומה נפשית]], [[דיסוציאציה]] ו[[הפרעות דיסוציאטיביות]]. הוא טבע את המונח "Maladaptive Daydreaming" - [[חלום|חלימה]] בהקיץ מופרזת (בלתי אדפטיבית), והוא ממשיך לעסוק במחקר מדעי בנושא זה. הוא משמש כפרופ' מן המניין באוניברסיטת חיפה. זומר הוא בעל מרפאה המעניקה שירותים בתחומי הייעוץ הפסיכולוגי והפסיכותרפיה. פרופ' זומר מרצה בפאנלים רבים בתחומי הפסיכולוגיה ו[[דיסוציאציה]]ודיסוציאציה.
 
אלי זומר הוא חלוץ המומחים בארץ בתחום ההפרעות הדיסוציאטיביות, ובשנת [[1989]] כתב את המאמר המדעי הראשון בתחום זה בישראל.{{הערה|1={{cite web|url= http://www.somer.co.il/articles/1989%20אישיות. מרובת. פנים.pdf |title=Multiple personality}}}} מאז הוא מעורב במחקר, בהכשרה ובהוראה בנושא, כולל ייעוץ לגורמים [[משפטים|משפט]] בנושאים הקשורים לטראומה ודיסוציאציה. בין היתר, ייעץ זומר בהליכי החקיקה להארכת תקופת ההתיישנות על [[עבריינות מין|עבירות מין]] בקטינים,{{הערה|1={{cite web|url=http://elyon1.court.gov.il/files/04/980/080/03T/04080980.03t.htm |title=Supreme Court Decision}}}} לאיסור קשרי מין בין מטפל ומטופל,{{הערה|1={{cite web|url=http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=114 |title=Kneset Protocol}}}} ועסק במחקר עבור [[הרשות למלחמה בסמים]] על הקשר בין טראומה, הפרעות דיסוציאטיביות והתמכרויות.{{הערה|1=אלי זומר, ארז צורף ואלי לונטל, [http://www.antidrugs.gov.il/download/files/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A7-_%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91_%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99_%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9D.pdf הפרעות דיסוציאטיביות (ניתוק) בקרב נפגעי סמים], באתר הרשות למלחמה בסמים}}
שורה 27:
== פעילותו המשפטית והציבורית ==
אלי זומר מעניק [[חוות דעת]] כ[[עד מומחה]] לבתי משפט בנוגע לאבחון הפרעות פסיכיאטריות ו[[הפרעה דיסוציאטיבית|הפרעות דיסוציאטיביות]] מתוקף ניסיונו הקליני והמחקרי. במקרים רבים הסתמך בית המשפט על עמדתו בשל מומחיותו בתחום. עם זאת, עמדותיו של זומר וחוות דעת משפטיות שכתב מתוקף הכשרתו עוררו בכמה מקרים פולמוסים וביקורת משפטית. בשנת 2014 הורשע אדם בפגיעה מינית בבתו על סמך חלום שחלמה בגיל 22, בהתבסס על עדותו של זומר. לאחר ההרשעה, יצאו 47 חוקרים ישראלים מתחום הפסיכולוגיה בגילוי דעת נחרץ נגד הסתמכות על דעתו של זומר בתחום והנושא עורר פולמוס לגבי ההסתמכות על זיכרונות מודחקים.{{הערה|{{הארץ|רויטל חובל|עשרות מדענים וקלינאים נגד הרשעת אב באונס על בסיס זיכרון מודחק של בתו|1.2457356|13 באוקטובר 2014}}}} על אף כיסוי עיתונאי אוהד לעבריין המין המורשע בני שמואל וטענות כי הוא הורשע על סמך חלום של המתלוננת, וגילוי הדעת של 47 הפסיכולוגים, [[בית המשפט העליון]] תמך בחוות דעתו של פרופ׳ זומר, כמו [[בתי המשפט בישראל|בית המשפט המחוזי]], והסביר שהיה מקום לבכר את חוות דעתו  ושל מומחי התביעה על פני חוות דעת המומחים מטעם ההגנה.{{הערה|תמר פרוש, [http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-101025-00.html זיכרון לא כוזב], באתר [[News1 מחלקה ראשונה]]}}{{ש}}
בפסק דין אחר משנת 2014 לא קיבל בית המשפט המחוזי את עדותו של זומר בנימוק כי עמדתו מסתמכת על בדיקות ללא תוקף מדעי ולא עולה בקנה אחד עם הידע המקצועי בתחום.{{הערה|{{הארץ|רויטל חובל|חוות הדעת סתרה, הפרקליטות הסתירה|1.2387328|25 ביולי 2014}}}}
 
למרותאף על פי שחוות הדעת של אלי זומר בעניין מצבן הנפשי של קורבנות עבירות מין התקבלו וצוטטו בהרחבה בבתי המשפט בישראל, נמנעו עד כה בתי המשפט בארץ מהכרעות דעת תקדימיות בעניין הפרעות דיסוציאטיביות, ובפרט ב[[הפרעת זהות דיסוציאטיבית]]. לדוגמה: בשנת 2016 הועמד למשפט משגיח מישיבה באשמת מאות מעשי [[אונס]] של קטינות. סניגוריו של הנאשם פנו לפרופ' זומר לקבלת סיוע. בחוות הדעת כותב פרופ' אלי זומר כי לא ניתן להטיל על המשגיח אחריות פלילית, זאת לאור כך שקיימת במוחו אישיות נוספת, מעין "מפלצת", שהיא זו שביצעה את המעשים. "הנאשם כלל אינו זוכר את מעשיו, דבר המעיד על כך שצד מסוים באישיותו ביצע את המעשים מחוץ לשליטה של 'האישיות המרכזית' שלו ומבלי שיהיה מודע לכך", הסביר פרופ' זומר, לדבריו, האיש פעל באופן אוטומטי וללא אחריות ומודעות למעשיו.{{הערה|1=אמרי לוי סדן, [https://news.walla.co.il/item/2979821 חוות הדעת קבעה: הנאשם במאות מעשי אונס של קטינות "לא שלט במעשיו"] ב[[וואלה]] חדשות, 17 ביולי 2016}} עמדתו זו של פרופ' זומר גרמה לביקורת נרחבת בטענה כי פרופ' זומר מגן על נאשם בעבירות מין חמורות בטענות הנוגדות את כללי המקצוע והאתיקה.{{הערה|ישראל כהן, [https://www.kikar.co.il/204145.html טענות ההגנה: לא היה מודע: במוחו של "המשגיח התוקף" קיימת "מפלצת"], באתר [[כיכר השבת (אתר אינטרנט)]]}} בית המשפט לא קיבל את עמדתו של זומר והנאשם הורשע ונידון ל-17 שנות מאסר.
 
בשנת 2017 מתח השופט קאפח בפסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביקורת על עדותו של זומר: "הצבעתי על פרכות וסתירות בעדותו של פרופ' זומר. התשתית העובדתית נסתרת מיניה וביה על ידי הנאשם עצמו, והקביעות האבחנתיות עומדות בניגוד מוחלט ל-DSM, לעדויות מומחים אחרים ובכללם מומחה נוסף של ההגנה, ולמאמרים ובכלל זה של העד עצמו".{{הערה|[http://www.news1.co.il/MemberLogin.aspx?ContentType=2&docid=32130&subjectid=0 תפ"ח 42094-10-14, מדינת ישראל נ' אברהם קשת / פס"ד], פסק דין}}. המשפט סוקר בהרחבה ובעיתונות דווח על פסיקת בית המשפט כי פרופ' אלי זומר, מבכירי הפסיכולוגים הקליניים בישראל, מסר לבית המשפט חוות דעת עמוסת סתירות ופרכות, תוך שהוא מתבסס על תשתית עובדתית מופרכת ומתעלם מן הכללים המקצועיים המקובלים.{{הערה|איתמר לוין, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-390152-00.html ביהמ"ש המחוזי בתל אביב: ביקורת חריפה על הפסיכולוג אלי זומר], באתר [[news1]]}}
 
אלי זומר תרם רבות בחוות דעתו בבית המשפט לתיקוף עדויותיהן של נפגעות תקיפה מינית ולכך שקולן ישמע בבית המשפט. בשנת 2009 קיבל בית המשפט העליון את חוות דעתו של אלי זומר וקבע בפסיקה תקדימית שאנסטסיה מיקל אשמה בהריגה ולא ברצח, מכיוון שהריב עורר בה [[פוסט-טראומה מורכבת|זיכרונות פוסט-טראומטיים]] מקשרים עם גברים שהתעללו בה בעבר.{{הערה|תומר זרחין, [https://news.walla.co.il/item/1490135 הדרמה שאחרי הפוסט-טראומה], באתר [[וואלה! NEWS]], 22 במאי 2009}} בעקבות פסיקה תקדימית זו שוחררה אנסטסיה מיקל בשנת 2018 שחרור מוקדם מהכלא.{{הערה|גלעד מורג, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5307851,00.html אחרי 12 שנים בכלא: שחרור מוקדם לאישה שהרגה את בן זוגה], באתר [[ynet]], 11 ביולי 2018}}
 
בשנת 2010 דחה [[בית המשפט העליון]] את ערעור ההגנה במשפט של [[עבירת מין|עבריין מין]] וציטט בהרחבה את עמדתו של אלי זומר ביחס התוקף של זיכרונות טראומה מודחקים, וכתב: "מסיכומי התביעה בבית משפט קמא אף נמצאתי למד כי פרופ' אלי זומר, שנחשב כיום למי שמוביל את תאוריות ההדחקה והשכחה בארץ, ולדברי התביעה הוא 'האורים ותומים' בתחום, הופיע בפני ועדת הכנסת שדנה בהארכת תקופת ההתיישנות, וכי כתביו ומאמריו היוו בסיס לתיקוני החקיקה. כל אלה מצביעים על כך שהמחוקק הישראלי אימץ את הדוקטרינה של זיכרונות מודחקים. אשר על כן, אצא מנקודת הנחה כי עקרונית תיתכן תופעה של זיכרונות מודחקים אמיתיים הצפים בחלוף שנים רבות למודעות".{{הערה| [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5307851,00.html פס"ד עבירות מין 5582/09], 10 במאי 2010}}
 
לזומר [[בלוג]] פעיל בו הוא מסביר על הפרעות פסיכיאטירות רבות, סוקר מחקרים עדכניים בנושא ומגיב לנושאים ציבוריים. בבלוג הוא גם התייחס בצורה נרחבת לפולמוסים, ועמדתו מהווה בסיס לדיונים מדעיים רבים בתחום.
===פרסים וציונים לשבח===
* פרס הנשיא, [[אוניברסיטת פלורידה]] (1984)
שורה 43:
* פרס המרצה המצטיין, בית הספר לעבודה סוציאלית, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, [[אוניברסיטת חיפה]] (1998, 1999, 2010, 2013, 2014)
* נבחר על ידי עמיתיו כאחד מעשרת הפסיכולוגים הקליניים הטובים בישראל, גיליון "הכי טובים" [[מעריב]] (2004, 2008)
* חתן פרס [[קורנליה ווילבור]]{{אנ|Cornelia B. Wilbur}} על תרומה מצטיינת לתחום הטראומה והדיסוציאציה, החברה הבינלאומית לחקר טראומה ודיסוציאציה (2000){{הערה|1={{cite web|url=http://www.isst-d.org/default.asp?contentID=42 |title=Cornelia Wilbur}}}}
* עמית כבוד של החברה הבינלאומית לחקר טראומה ודיסוציאציה (2001)
* פרס הנשיא, החברה הבינלאומית לחקר טראומה ודיסוציאציה (2006)
שורה 52:
===ספרים===
* זומר, א. (1999). יחסים מקבילים: פיתוי וניצול מיני בפסיכותרפיה וייעוץ. הוצאת פפירוס.{{הערה|[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=28775Dual על הספר], באתר סימניה}}
* זומר, א. ובלייך, א. (עורכים), (2005). בריאות הנפש בצל הטרור: הניסיון הישראלי. [הוצאת רמות|[http://www.ramotbooks.co.il/].{{הערה|[http://www3.openu.ac.il/ouweb/owal/new_books1.book_desc?in_mis_cat=94422 על הספר], באתר [[האוניברסיטה הפתוחה]]}}
 
===מאמרים===
מבחר מאמרים:
<div class="mw-content-ltr">
 
* Somer, Eli, and Anat Braunstein. "Are children exposed to interparental violence being psychologically maltreated?." Aggression and Violent Behavior 4.4 (1999): 449-456.
* Somer, Eli, and Meir Saadon. "Therapist-client sex: Clients' retrospective reports." Professional Psychology: Research and Practice 30.5 (1999): 504.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אלי_זומר"