היסטוריה של רפובליקת אירלנד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הוספת קישור לראש ממשלת בריטניה |
||
שורה 49:
מדיניותם של יורשיו של לינץ' בכס ראש הממשלה הייתה לשאוף לאיחוד של אירלנד בדרכי שלום. בעשורים האחרונים שיתפו ראשי הממשלה האירים פעולה עם הממלכה המאוחדת במלחמתה בטרור של ה-IRA לשלוחותיו ולסוגיו. ברור כי טענת הקיצונים הרפובליקנים כגון אנשי [[שין פיין]] וה-IRA כי ממשלתה של אירלנד, אשר נבחרה על ידי ארבעה מיליון אזרחים אינה קולם הלגיטימי של תושבי אירלנד, כי אם המועצה הצבאית של ה-IRA, חותרת תחת יסודות קיומה של אירלנד כמדינה.
בשנת [[1985]], תחת שלטון ראש הממשלה הפופולרי ממפלגת [[פיין גייל]] [[גארט פיצג'רלד]], הגיעו [[מרגרט תאצ'ר]], [[ראש ממשלת בריטניה]], וראש הממשלה האירי פיצג'רלד ל"הסכם האנגלו אירי". ההסכם סיפק מנגנון של התייעצות בין אירלנד ובין בריטניה בנוגע לענייני צפון אירלנד. "הוועידה האנגלו אירית" שנוצרה, הייתה הדרך בה יכלה אירלנד להתערב בענייניה של צפון אירלנד, ולהפחית את המתחים והלחצים, אשר הביאו באותה השנה ממש למהלך הקיצוני של הפצצת ועידת המפלגה השמרנית הבריטית ב[[ברייטון]] ולמעשי טרור נוספים, אשר גרמו אף לתאצ'ר אשר נקטה בקו קיצוני בכל הנוגע לענייני צפון אירלנד להבין כי פתרון הנו אפשרי רק בהסכמה ובמשא ומתן.
גם לאחר ההסכם האנגלו־אירי נמשך המוות האלים וה[[טרור]] בצפון אירלנד. במשך שנים נמשכו הרציחות, כאשר ניסיונות רופפים להשגת הפסקת אש רודפים זה את זה במעגל של אלימות. רק לאחר עלייתו של [[טוני בלייר]] לשלטון בבריטניה, נראה כי ניתן לקדם את המשא ומתן בין כל הצדדים, והחל תהליך היסטורי ארוך ומסובך של התפייסות והתפרקות המחתרות מנשקן.
| |||