האימפריה הספרדית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים: תיקון קישור שגוי
מ הוספת קישור לשנות ה-20 של המאה ה-16
שורה 58:
המאות [[המאה ה-16|ה-16]] ו[[המאה ה-17|ה-17]] נחשבות בפי רבים ל[[תור הזהב של ספרד]] (ב[[ספרדית]]: "Siglo de Oro"). כתוצאה מנישואיהם של [[המלכים הקתוליים]], הורשו לנכדם, שליטו של [[בית הבסבורג]], [[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|קרל]] כל שטחי [[כתר קסטיליה]], כולל מושבותיה באמריקה, [[כתר אראגון]], כולל מושבותיה בים התיכון (כולל חלק עיקרי משטחי איטליה), את [[האימפריה הרומית הקדושה]], את [[ארצות השפלה]] ו[[פראנש-קונטה]], ואת [[אוסטריה]] (שהיא, יחד עם רוב שטחי בית הבסבורג עברו כמעט מידית לאחיו של הקיסר, [[פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרדיננד]]). לאחר ניצחונו על המורדים ב[[כתר קסטיליה|קסטיליה]], הפך קרל לאיש החזק ביותר באירופה, כשברשותו אימפריה אירופית שלא היו לה עוררין עד לימי [[נפולאון]]. במהלך תקופה זו נאמר עליה רבות כי היא [[האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם]]. אימפריה זו לא נשלטה מן הבירה המסורתית [[ואיאדוליד]], אלא דווקא מ[[סביליה]].
 
מושבות כתר קסטיליה מעבר לים התבררו תחילה כאכזבה. היא אכן סיפקה לכלכלת ספרד מעט [[מסחר]] ו[[תעשייה]], אך אפשרויות המסחר שנתקלה בהן היו מעטות. העניינים בעולם החדש החלו להתקדם בשנותב[[שנות ה-20 של המאה ה-16]], כשנתגלו מרבצי [[כסף (מתכת)|כסף]] רבים באזור [[גואנחואטו (מדינה)|גואנחואטו]] שב[[מקסיקו]], אך אלו היו רק ההתחלה. מרבצי הזהב העיקריים של ספרד בעולם החדש נתגלו מאוחר יותר במהלך המאה ה-16 ב[[סקטקס]] שבמקסיקו וב[[פוטוסי]] שב[[בוליביה]]. במהלך המאה ה-16, ספרד החזיקה בכמויות זהב וכסף מהעולם החדש ששווים כ-1.5 טריליון דולרים אמריקאיים. אולם, למרות שוויו האדיר של הכסף שהגיע לספרד, הוא גרם לזניחה של תעשיות אחרות ותרם ל[[אינפלציה]] שפרצה בספרד בעשורים האחרונים של המאה ה-16. תייר צרפתי שביקר בספרד טען כי "כל דבר הוא יקר לספרד, חוץ מהכסף". מצב זה הוחמר עם אובדנם של מרבית מעמד הסוחרים ובעלי המלאכה עם גירושם מספרד של ה[[יהודים]] ([[1492]]) והאנוסים המוסלמים ([[1609]]), בעוד המעמד הגבוה בחברה הספרדית העדיף להשקיע את כספו ב[[חוב ציבורי|חוב הציבורי]], מאשר להשקיע את כספו בייצור של תעשיות חדשות ובשדרוג החקלאות. הייבוא האדיר של הכסף לספרד הפך אותה בסופו של דבר לתלויה בייבוא חוץ של חומרי גלם וסחורות.
 
שלטון [[בית הבסבורג]] בחר לבזבז את אוצרותיהן של קסטיליה ואמריקה במלחמותיו ברחבי אירופה, ולעיתים אף השאיר את ספרד במצב של פשיטת רגל. המתחים בין השלטון ההבסבורגי לעם הקסטיליאני הובילו בסופו של דבר ל[[מלחמת הקהילות של קסטיליה]].