עבדות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מפתח-רשימה (שיחה | תרומות) ביטול גרסה 23968812 של 37.26.146.244 (שיחה) |
מ ראה -> ראו, קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 30:
בזמנים שונים לאורך ההיסטוריה היהודית, יהודים שונים נלקחו לעבדות לאחר [[גלות (יהדות)|גלויות שונות]]. ברוב המקרים האחרונים נפדו או פדו עצמם לשחרור.
בתלמוד הבבלי,{{הערה|{{בבלי|שבת|לב|ב}}}} על פי נבואת [[זכריה הנביא|זכריה]],{{הערה|{{תנ"ך|זכריה|ח|כג}}}}
==עבדות ביוון וברומא==
שורה 56:
מוסד חשוב של עבדים באסלאם היו ה[[ממלוכים]]. מדובר בעבדות כ[[חייל]]ים. הם הובאו כילדים מ[[הערבה האירואסייתית]], אוסלמו ועבדו בשירות ה[[ח'ליף]]. לאחר מכן הם השתלטו על [[מצרים]] והפכו מעבדים לשליטים.
במאות ה-
במאות ה-
בימי הביניים פעלו סוחרי עבדים [[ערבים]] מוסלמים לאספקת עבדים ממזרח אפריקה ל[[ארצות האסלאם]] ול[[דרום אסיה]]. [[שודדי ים]] מ[[צפון אפריקה]] חטפו [[אירופה|אירופאים]] רבים לעבדות בתקופת [[האימפריה העות'מאנית]]. באפריקה התקיים גם סחר עבדים פנימי, ועבדים שועבדו בידי שחורים אחרים.
שורה 68:
==עבדות באימפריות האירופאיות==
{{ראו גם|ערכים=[[סחר העבדים האטלנטי]], [[הטבח בספינת העבדים זונג]]}}
עם תחילת עיסוקם של בני עמי אירופה בסחר בעבדים נקבעו שיטות לקביעת מחיר העבדים, לעיתים תוך שקלול המחיר על סמך מנהגי הפרעונים. הדברים שנלקחו בחשבון היו: יכולת נשיאת משא, יכולת שרידות בתנאי קור וחשיפה לשמש, חסינות נפשית וגופנית, מצב השיניים וצבעם. לרוב היו אלו אפריקאים או ראשי שבטים אפריקאים עצמם שחטפו בני שבטים אחרים ובעיקר מנהיגי שבטים ומיוחסים אחרים מאפריקה לצורך מכירתם לסוחרי עבדים אירופאים, לעיתים מכירת בני שבטם שלהם. לאחר שגילו על כך הסוחרים האירופאים, החלו האחרונים לחטוף את האחרונים עצמם לעבדות ולאמץ את שיטתם. כלומר, לחטוף לעבדות מנהיגי שבטים ומיוחסים שונים מאפריקה ללא תשלום דבר לאפריקאים או למנהיגי השבטים האפריקאים עצמם. כך שערכם וערך המחיר שיוכלו לדרוש עבורם יהיה גבוה יותר. הדבר הוביל לביטול האפשרות להתנגדות והתקוממות מקומית עתידית מצד תושבי אפריקה לביטול אפשרות המשך [[סחר העבדים האטלנטי]] ולקיחת אפריקאים לעבדות. שכן ללא מנהיגיהם וחכמי דתם הדבר יבטל את רוח לחימתם ואפשרות התנגדות עתידית לאורך דורות.
החלת רעיון האדונים והעבדים באירופה הוביל לרצון מצד בני המעמדות הגבוהים של [[קולוניה|הקולוניות]] השונות גם כן להחזיק במשרתים ועבדים. כך לדוגמה ב[[הודו]] בתקופת הקולוניות החלו להשתמש במשרתים ועבדים, וביטלו את מנהג ה[[קאסטה|קאסטות]], ובעבר היה נהוג שאשתו הראשונה של בעל הבית הייתה האחראית הבלעדית על כלל [[משק בית|משק הבית]] וניהולו לרבות הכנת אוכל והזמנת מצרכים. הדבר הוגדר ככבוד רם, שכן רק היא הורשתה להחזיק במפתח לבית, אם המפתח היה נלקח ממנה הדבר הוגדר כזלזול בה וגירושה מבית האדון.
שורה 85:
{{ראו גם|ערכים=[[עבדות בארצות הברית]], [[חוק העבד הנמלט 1793]]}}
עם כיבוש [[יבשת אמריקה]], נעשה ניסיון בידי הכובשים לרתום את ה[[אינדיאנים]] לעבדות, אך אלו נרצחו בהמוניהם על ידי אירופאים שרצו להשתלט על אדמתם.{{הערה|1=לפי חלק מהתיעודים שיעור התמותה בין 1492 ו-1650 עמד על מעל 80%, וכנראה קרוב יותר ל-90%. (
עבדות הייתה נפוצה בארצות [[הקריביים]] וב[[אמריקה הדרומית]]. לעבדים הייתה חשיבות רבה בכלכלת [[ברזיל]], שבה עבדו במטעי [[קנה סוכר|קנה הסוכר]] וה[[קפה]] בתנאים קשים. ה[[עבדות בארצות הברית]] הייתה, מבחינת היקפה, קטנה יחסית לארצות אחרות ביבשת אמריקה. אך חוקרים רבים סבורים שהעבדות שיחקה תפקיד חשוב בכלכלה האירופאית של העולם החדש וביטולה הגיע בעקבות המהפכה התעשייתית.
שורה 97:
| [[המאה ה-16]] || 903 || 0 || 0 || 0 || 0 || 0 || 241,917 || 34,686 || 0 || 277,506
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[המאה ה-17]] || 3,639|| 19,956 || 405,117 || 50,356 || 145,980 || 22,610 || 313,301 || 910,361 || 4,312 || 1,875,631
|-
| [[המאה ה-18]] || 6,256 || 358,845 || 2,139,819 || 1,178,518 || 339,559 || 81,801 || 175,438 || 2,210,931 || 3,451 || 6,494,619
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[המאה ה-19]] || 0 || 93,581 || 218,475 || 99,549 || 28,654 || 25,455 || 860,589 || 2,376,141 || 171,137 || 3,873,580
שורה 155:
* {{דבר ראשון|אוריאל לוי|גם בימינו אנו - בני אדם נסחרים כשפחות ועבדים|63151|13 במרץ 2017}}
* אמנת האומות המאוחדות נגד פשע מאורגן חוצה גבול, (2000). נבו - https://www.nevo.co.il/law_html/Law09/AMANA-1528.pdf
* אמנה בדבר עבדות, (1926). – https://www.nevo.co.il/law_html/Law09/amana-0202.pdf
*
* [http://www.justice.gov.il/Units/Trafficking/MainDocs/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C%20%D7%A4%D7%9C%D7%A8%D7%9E%D7%95%20%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA.pdf פרוטוקול פלרמו]
* [http://www.justice.gov.il/Units/SiuaMishpaty/ChakikaRelevantit/shar06.pdf רשומות ספר החוקים] (2006)
|