עבדות – הבדלי גרסאות

בתלמוד הבבלי,{{הערה|{{בבלי|שבת|לב|ב}}}} על פי נבואת [[זכריה הנביא|זכריה]],{{הערה|{{תנ"ך|זכריה|ח|כג}}}}, נאמר כי ב[[אחרית הימים]] יזכו כל לובשי ה[[ציצית]] שישמשו אותם 2800 עבדים.

במאות ה-13-1613–16 השתמשה [[האימפריה המוסלמית]] בשיטה דומה של מס-אדם על נוצרים הקרוי [[דוושירמה]], ואנשיו היו שייכים לצבא עבדים נאמן שעבר [[חינוך מחדש]].

במאות ה-15-1915–19, במקביל ל[[סחר העבדים]] שהתפתח בין מערב אפריקה לאמריקה, התפתח סחר עבדים שחורים ממרכז אפריקה ומזרחה ל[[חצי האי ערב]]. לפי ההערכות, היה היקף הסחר מיליוני עבדים במהלך התקופה.

עם תחילת עיסוקם של בני עמי אירופה בסחר בעבדים נקבעו שיטות לקביעת מחיר העבדים, לעיתים תוך שקלול המחיר על סמך מנהגי הפרעונים. הדברים שנלקחו בחשבון היו: יכולת נשיאת משא, יכולת שרידות בתנאי קור וחשיפה לשמש, חסינות נפשית וגופנית, מצב השיניים וצבעם. לרוב היו אלו אפריקאים או ראשי שבטים אפריקאים עצמם שחטפו בני שבטים אחרים ובעיקר מנהיגי שבטים ומיוחסים אחרים מאפריקה לצורך מכירתם לסוחרי עבדים אירופאים, לעיתים מכירת בני שבטם שלהם. לאחר שגילו על כך הסוחרים האירופאים, החלו האחרונים לחטוף את האחרונים עצמם לעבדות ולאמץ את שיטתם. כלומר, לחטוף לעבדות מנהיגי שבטים ומיוחסים שונים מאפריקה ללא תשלום דבר לאפריקאים או למנהיגי השבטים האפריקאים עצמם. כך שערכם וערך המחיר שיוכלו לדרוש עבורם יהיה גבוה יותר. הדבר הוביל לביטול האפשרות להתנגדות והתקוממות מקומית עתידית מצד תושבי אפריקה לביטול אפשרות המשך [[סחר העבדים האטלנטי]] ולקיחת אפריקאים לעבדות. שכן ללא מנהיגיהם וחכמי דתם הדבר יבטל את רוח לחימתם ואפשרות התנגדות עתידית לאורך דורות.

עם כיבוש [[יבשת אמריקה]], נעשה ניסיון בידי הכובשים לרתום את ה[[אינדיאנים]] לעבדות, אך אלו נרצחו בהמוניהם על ידי אירופאים שרצו להשתלט על אדמתם.{{הערה|1=לפי חלק מהתיעודים שיעור התמותה בין 1492 ו-1650 עמד על מעל 80%, וכנראה קרוב יותר ל-90%. (ראהראו לדוגמה: Cook, Noble David. Born To Die, pp. 1-15)</ref, Rodolfo Acuna-Soto; David W. Stahle, Malcolm K. Cleaveland, and Matthew D. Therrell (April 2002)}} בנוסף, עם התנצרותם הם זכו להגנת הכתר ה[[ספרד]]י והכנסייה. במקומם שימשה אפריקה כמאגר עבדים עבור [[העולם החדש]], אשר דרישתו הגבוהה לעבדים הביאה לעלייה משמעותית בסחר ולפגיעה הרסנית במרקם החברתי במערב אפריקה. ישנה טענה כי העלייה בצריכת הסוכר באירופה וההתמכרות של האירופאים למתוק ייצרה ביקושי שיא לגידולי קני סוכר,{{הערה|{{קישור כללי|כותרת = ההיסטוריה המתועדת של ההתמכרות העולמית לסוכר|כתובת = http://www.focus.co.il/page.asp?page=1229|אתר = באתר הוצאת הספרים פוקוס|תאריך_וידוא = 2016-02-14}}}} לאדמות ולידיים עובדות. האדמות היו בשפע באמריקה ואת הידיים העובדות ייבאו מאפריקה. העבדים היו נחטפים בידי סוחרים מקומיים או על ידי בני שבטים יריבים, ולעיתים נמכרו אף בידי בני משפחתם. עבור שבטים שחורים רבים הייתה אספקת העבדים דרך פרנסה עיקרית. בסופו של דבר הגיעו הנמכרים לעבדות לסוחרי עבדים אירופאיים, בעיקר מ[[אנגליה]] ומ[[פורטוגל]], והובלו בספינות בתנאים בלתי אנושיים, בעיקר ל[[קריביים|איים הקריביים]] ול[[ברזיל]], שם עונו ונמכרו תמורת [[זהב]] או סחורות בהתאם לאיכותם. בשלבים מאוחרים יותר של סחר העבדים נשלט הסחר בידי [[ברזיל]]איםברזילאים ו[[הולנד]]ים. מעריכים שלמעלה מ-12.5 מיליון עבדים הובלו רק לאמריקה, וכ-15% מהם נספו במסע.

| [[המאה ה-17]] || 3,639|| 19,956 || 405,117 || 50,356 || 145,980 || 22,610 || 313,301 || 910,361 || 4,312 || 1,875,631

| [[המאה ה-18]] || 6,256 || 358,845 || 2,139,819 || 1,178,518 || 339,559 || 81,801 || 175,438 || 2,210,931 || 3,451 || 6,494,619

* אמנה בדבר עבדות, (1926). – https://www.nevo.co.il/law_html/Law09/amana-0202.pdf

* אמנה (מס' 29) בדבר עבודת כפייה או עבודת – חובה, (1930). -http://www.glima.info/10-18-2.pdf

* [http://www.justice.gov.il/Units/Trafficking/MainDocs/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C%20%D7%A4%D7%9C%D7%A8%D7%9E%D7%95%20%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA.pdf פרוטוקול פלרמו]