פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים, לפני 10 חודשים
מ
הוספת קישור להנפשה
ההגזמה התיאטרלית המכוונת של ההבי מטאל הצמיחה [[פרודיה|פרודיות]] לאינספור. מהן המפורסמת ביותר היא ככל הנראה ה[[סרט קולנוע|סרט]] [[ספיינל טאפ]]. סרטי קולנוע נוספים המתארים מטאליסטים הם [[דטרויט רוק סיטי]] מ-[[1999]] העוקב אחרי ארבעה מעריצים של [[קיס]] בסוף שנות ה-70, [[שטן על הזמן]] מ-[[2000]] ו[[סוף הוליוודי]] מ-[[2002]], שבו בנו של [[וודי אלן]] הוא מטאליסט בעל שיער ירוק שאוכל עכברושים על הבמה.
 
למעריצי ההבי מטאל נקשרה [[סטיגמה]] חסרת בסיס של אלימים רפי שכל, למרות העובדה כי רבות מהלהקות מפתחות נושאים מוזיקליים מורכבים ושירה בעלת משמעות, ולמרות העובדה כי רבים מחובבי המטאל הם אנשים משכילים. סטיגמה זו, שמקורה ככל הנראה בדחייה שחשים רוב בני האדם כלפי כל מה שזר ושונה מהמקובל, בוטאה היטב בתרבות הפופולרית בסדרת ההנפשהה[[הנפשה]] "[[ביוויס ובאט הד]]" של [[MTV]].
 
עם זאת, מוטיבים וסממנים מסוימים של תרבות המטאל חדרו לתרבות הזרם העיקרי: [[מאנו קורנוטה|מחוות "קרני השטן"]] (זקיפת האצבע והזרת בעוד הקמיצה והאמה כפופות, במקור מחווה [[צוענים|צוענית]] כנגד [[עין הרע]]) נראית גם בהופעות של זמרי רוק "לכל המשפחה" ולבוש העור עם מוטיבי ה[[מתכת]] מעטר בגדים של מעצבי [[אופנה]] נחשבים.