קרב קופנהגן (1801) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ הוספת קישור לאולטימטום |
||
שורה 27:
===היערכות===
[[האדמירליות]] הפקידה את הפיקוד על השייטת בידיו של אדמירל [[הייד פארקר]], ונלסון מונה כסגן תחתיו. נלסון היה אז בתקופה שבה סר חינו בעיני הפיקוד הבריטי, בשל הקשר הרומנטי שהיה לו עם ליידי [[אמה המילטון]]. פארקר בן ה-61 התחתן זה עתה עם נערה בת 18 ולא היה להוט לעזוב את הנמל; מכתב אישי שנכתב אליו (בעידודו של נלסון) על ידי לורד [[סט. וינסנט]], [[הלורד הראשון של הימיה]], דירבן את פארקר להפליג. הצי עזב את גרייט ירמות' ב-[[12 במרץ]] והגיע לקצה הצפוני של דנמרק ב-[[19 במרץ]], שם פגשו דיפלומט בריטי שבישר להם
האדמירליות הורתה לפארקר לשבור את הנייטרליות החמושה, גם בכוח, אם יהיה בכך צורך. הוא היה אדם זהיר, ונע באיטיות. פארקר רצה להטיל מצור ימי על מוצא הים הבלטי, למרות הסכנה שהקרח יפשיר ושהצי הרוסי יוכל להפליג ולהתאחד עם הציים האחרים. נלסון חשש מאפשרות זו; הוא רצה להתעלם מדנמרק ומ[[שוודיה]] (שהשתתפותן בברית הייתה מאולצת ומהוססת) ובמקום זאת רצה להפליג לים הבלטי ולהילחם ברוסים. בסופו של דבר הצליח נלסון לשכנע את סר הייד לתקוף את הצי הדני, שהיה מרוכז ליד קופנהגן, לשם הגיע ב-[[30 במרץ]]. הדנים קיוו לסיוע שוודי, מ[[קרלסקרונה]], אך הסיוע התעכב בגלל רוחות שנשבו בכיוון הלא נכון. לפרוסים היה רק כוח ימי מינימלי, ולא ניתן היה לצפות לסיוע מהם.
| |||