היכל התרבות (תל אביב) – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=היכל התרבות בתל אביב|ראו=[[היכל התרבות (פירושונים)]]}}{{עריכה|פסקה=|סיבה=חסר מידע על הבעלות של האולם}}{{מבנה

'''היכל התרבות''' ע"ש [[צ'ארלס ברונפמן]] (לשעבר ע"ש [[פרדריק ר. מאן]]) הוא אולם ה[[קונצרט]]ים העיקרי של [[תל אביב-יפו]], ובנוסף לקונצרטים מוצגים בו לעיתים [[מחזמר|מחזות זמר]], מופעים ונערכים בו כנסים. והוא כנראה האולם הראשון בישראל שקיבל את הכינוי "היכל תרבות". בצמוד להיכל התרבות נמצאים [[תיאטרון הבימה]], "[[ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו]]" ו[[גן יעקב|גינת יעקב]]. האולם הכיל 2,760 מקומות ישיבה, בטרם שופץ ומספר המקומות בו הופחת ב-[[2013]] לכ-2,350. גם כיום הוא עדיין אחד האולמות הגדולים ביותר ב[[ישראל]].

בניין היכל התרבות תוכנן על ידי האדריכלים [[דב כרמי]], [[זאב רכטר]] ו[[יעקב רכטר]] וכך גם "[[ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו]]" הצמוד לו. בנייתו של "היכל התרבות" נמשכה ארבע שנים והייתה מלווה בקשיים שאפיינו את [[מדינת ישראל]] הצעירה. האולם נחנך ב-[[1 באוקטובר]] [[1957]].{{הערה|{{מעריב|ר. עזריה|היכל התרבות - לרשות הציבור ולהנאתו|1957/10/02|00207}}}} בראש צוות ההקמה של היכל התרבות עמד המשורר, הפזמונאי, המחזאי ואיש התרבות- [[עודד אבישר]]. עודד היה גם כיהן כמנכ"ל הראשון של ההיכל במשך 10 השנים הראשונות של הקמתו.

"[[גן יעקב]]" השוכן בצמידות להם תוכנן על ידי יעקב רכטר. שני רחובות סמוכים להיכל התרבות, האחד מקביל לו ואחד ניצב לו, קרויים על שם שני אישים הקשורים להיסטוריה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית: [[ברוניסלב הוברמן]] ו[[ארטורו טוסקניני]].

בשנת [[2005]] נודע ש[[עיריית תל אביב-יפו]] מתכננת שינוי רחב היקף במבנה ההיכל אשר עיקר מטרתה לדברי העירייה הוא שיפור ה[[אקוסטיקה]] באולם ובניית חדרי חזרות. על תוכנית השינויים הופקד משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטין והיא זכתה לתמיכה רבה ממספר גורמים, בהם המנצח [[זובין מהטה]] אשר תקף את מצב היכל התרבות כיוםבשעתו: "האולם הזה לא ראוי, גם אם אוהבים את הארכיטקטורה אנחנו צריכים לשמר את זה מבחינת הצליל ומהבחינה הזאת זה פשוט לא מתקבל על הדעת מה שקורה עכשיו".

בספטמבר [[2006]] אושרה התוכנית סופית במועצת עיריית תל אביב-יפו ומאז שנה זו הייתה בשלבי ביצוע מתקדמים. השיפוץ הסתיים באפריל [[2013]], וכחלק מהשינויים שבוצעו במבנה הופחת מספר המקומות ב-400.{{הערה|{{הארץ|חגי חיטרון|פון דוחנני לא ינצח בפתיחת היכל התרבות בת"א|1.2009194|1 במאי 2013}}}} בתחום ה[[אקוסטיקה]] התקבל ייעוץ מאחד ממהנדסי האקוסטיקה הבכירים בעולם, [[יסוהיסה טויוטה]].{{הערה|{{הארץ|חגי חיטרון|יסוהיסה טויוטה, מומחה עולמי לאקוסטיקה, על השיפוץ בהיכל התרבות בת"א|1.1179707|8 ביולי 2011}}}} ב-[[1 במאי]] [[2013]] התקיימה הופעת הבכורה לאחר שדרוג ההיכל, בהופעת התזמורת הפילהרמונית הישראלית. עבודות השיפוץ אכן השיגו את מטרתן העיקרית, שיפור איכותו האקוסטית של האולם ויצירת מקום ראוי לנגינת התזמורת.

לרגל חגיגות ה-60 להיכל התרבות, הושק בחודש אוקטובר 2017 אולם המופעים התת-קרקעי החדש – 'אולם צוקר', בתרומתם של רבקה סקר ועוזי צוקר, המכיל עד 400 איש. אולם המופעים החדש הוקם בהשקעה של כ-25 מיליון שקלים, עם מערכת סאונד ותאורה מהמתקדמות בעולם, וחידושו יאפשר תצורות הושבה שונות: החל מסידור מושבים קלאסי, המיועד למופע פרונטלי, דרך סידור טבעתי למופע זירה, והתאמה לאירועי תרבות ובמה, לטקסים, לימי עיון ולמגוון רחב של אירועים, וגם כאולם חזרות לתזמורת הפילהרמונית הישראלית ולקונצרטים [[מוזיקה קאמרית|קאמריים]] של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, כיתות אמן והרכבים מוזיקליים שונים.