פרו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לגרילה
מ הוספת קישור להמאה ה-19
שורה 42:
לבני ה[[אינקה]], שהקימו את האימפריה שלהם במאה ה-15 יצא מוניטין עולמי כבעלי תרבות מרתקת וייחודית להם. לאחר ש[[פרנסיסקו פיסארו|פיסארו]], נציג הכיבוש ה[[ספרד|היספני]], תפס את השלטון ב-[[1533]], הפכה פרו לנקודה מרכזית עבור משלחות כיבוש ומשלחות מתיישבים מ[[ספרד]], ומ[[אירופה]] בכלל. מהנמלים שלה יוצאו סחורות לספרד וכשהגיע ה[[משנה למלך]] ספרד הוא קבע את מקום מושבו ב[[לימה]].
 
בתחילת [[המאה ה-19]] החל תהליך שיחרורן של מדינות דרום אמריקה מהשלטון הקולוניאלי הספרדי. [[חוזה דה סן מרטין]] אירגן צבא שכבש את [[ארגנטינה]], [[צ'ילה]] ופרו. ב-28 ביולי [[1821]] הוכרזה עצמאותה של פרו אך רק בשנת [[1824]], לאחר הניצחון של גנרל סוקרה נגד הספרדים ב[[אייקוצ'ו|קרב אייקוצ'ו]], סולקו המלוכנים סופית ופרו מימשה את ריבונותה על כל שטחה. <span>הניסיון של הגנרל סנטה קרוז לאחד את פרו עם </span>[[בוליביה]]<span> נכשל ב-[[1839]] בשל התנגדותה של </span>[[צ'ילה]]<span>. </span>
 
בין השנים [[1864]] ו-[[1866]] התחוללה [[מלחמת איי צ'ינצ'ה]]  בין ספרד לבין פרו וצ'ילה, שהסתיימה בנסיגת הספרדים והכרה בעצמאותה של פרו.<span> ב-[[1877]] פרצה "</span>[[מלחמת האוקיינוס השקט]]<span>" בין פרו ובוליביה כנגד צ'ילה על מרבצי ה[[מלחת]]. המלחמה נמשכה עד 1884 ובסופה פרו הובסה, </span>[[לימה]]<span> נכבשה למשך שנתיים וחוזה אנקון שנחתם ב-[[1884]] אילץ את פרו להעביר את מחוזות אריקה וטקנה, העשירים בניטרטים, לידי צ'ילה. המלחמה גרמה לפגיעה קשה בכלכלת המדינה.</span>