אשמה (אחריות פלילית) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בן נחום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=אשמה פלילית|אחר=רגש אותו חש אדם המאמין שעשה דבר מה רע|ראו=[[אשמה (רגש)]]}}
ב[[משפט פלילי]], '''אשמה''' היא קיומה של אחריות [[משפט פלילי|פלילית]] למעשה המהווה [[עבירה]].
 
==חזקת החפות מפשע==
{{הפניה לערך מורחב|חזקת החפות מפשע}}
* '''[[חזקת החפות מפשע]]''': עקרון עתיק יומין לפיו [[חשוד (משפט)|חשוד]], ואף [[נאשם]], בפלילים, זכאי הוא, וחף-מפשע, כל עוד לא הוכחה אשמתו. עקרונות נגזרים מעקרון יסוד זה הם: כי על התביעה הכללית רובץ [[נטל ההוכחה]] להוכיח את כל יסודות האחריות הפלילית של הנאשם, באמת מידה מחמירה של מעבר ל[[ספק סביר]], על מנת שיוטל [[קלון (משפט)|קלון]] פלילי.
 
== אשמה במשפט הפלילי בישראל ==
===אין עבירה ללא אשמה===
* '''אין עבירה ללא אשמה''': על מנת להטיל אחריות בפלילים יש צורך שההתנהגות תשא 'אשמה פלילית', הכוללת 4 רכיבים מצטברים, שחובה שיתקיימו במלואם. בהיעדר אחד מהמרכיבים - העושה פטור מאחריות פלילית:
** '''אחריות אישית''': כל אדם נושא באחריות אך ורק על חטאו האישי, ואין אחריות קולקטיבית. עם זאת, הרחבת האחריות הפלילית אל מעבר למבצע העיקרי של העבירה מתעוררת כשהתנהגות של מספר בני אדם פוגעת באופן ממשי באינטרס הציבורי - כגון: השותף לדבר עבירה, המשדל, המשלח, המסייע, בעלי מניות בתאגיד עבריין.
** '''כשרות פלילית''': הכוונה לאדם [[בגיר]] שיש לו חופש בחירה ויכול לשאת ב[[אשמה פלילית]]. אין אחריות פלילית בהיעדר הכושר, ולו המינימלי, לבחירה חופשית. כך למשל, הפועל ללא הכרה ומתוך אוטומטיות, או קטין מתחת לגיל 12, או חולה נפש, אינם נושאים באחריות פלילית משהדין מייחס להם אי-כושר לבחור בדרכי התנהגות חלופיות. מבחינים בין מי שנשלל ממנו חופש הבחירה באופן מוחלט (הפועל באיבוד הכרה) למי שנשלל ממנו חופש הבחירה באופן יחסי (אדם הפועל בכורח אילוץ וכדומה).
** '''היסוד הנפשי''' (=Mens Rea): ככלל, על מנת שתוטל אחריות פלילית, נדרש 'יסוד נפשי' להרשעה ב[[עבירה]]. היסוד הנפשי הנדרש בכל עבירה משתנה, ויכול להיות מסוג "[[מחשבה פלילית]]" לסוגיה ('מודעות', 'כוונה', 'פזיזות' או 'קלות דעת') או מסוג '[[רשלנות]]'. החריג הוא [[אחריות קפידה|'עבירות קפידה']] (המכונות גם 'עבירות אחריות חמורה') בהן לא נדרש יסוד חיובי של מחשבה פלילית.
** '''העדר סייג לאחריות הפלילית''': גם אם [[התביעה]] תוכיח את כל רכיבי ה[[עבירה]] מעבר ל[[ספק סביר]], עדיין המחוקק מוכן להתחשב בנסיבות מסוימות, שתשמשנה לנאשם [[סייגים לאחריות הפלילית|הגנה]] מפני הטלת אחריות בפלילים. במקרים אלה, נושא הנאשם ב[[נטל ההוכחה]] לכל רכיבי הגנתו - אך להבדיל מהתביעה - די לו כי יטה את הכף. ואלה מספר הגנות מוכרות בדין מפני הרשעה בפלילים:
*** 'הגנה עצמית' : היא טענה של נאשם שעל אף שביצע עבירה (למשל: תקיפה), והיו לו אפשרויות בחירה, והייתה מחשבה פלילית - עשה את אשר עשה מתוך התגוננות עצמית, להציל עצמו מפני הקמים עליו.
*** 'כורח': טענת נאשם כי פעל תחת איום ששלל ממנו בפועל את הברירה, חרף התקיימות כל יסודות העבירה האחרים.
*** 'צידוק': טענת הגנה של נאשם - אשר ביצע עבירה - אך זאת עשה בשל חובת ציות לפקודה בנסיבות מסוימות.
* '''[[חזקת החפות מפשע]]''': עקרון עתיק יומין לפיו [[חשוד (משפט)|חשוד]], ואף [[נאשם]], בפלילים, זכאי הוא, וחף-מפשע, כל עוד לא הוכחה אשמתו. עקרונות נגזרים מעקרון יסוד זה הם: כי על התביעה הכללית רובץ [[נטל ההוכחה]] להוכיח את כל יסודות האחריות הפלילית של הנאשם, באמת מידה מחמירה של מעבר ל[[ספק סביר]], על מנת שיוטל [[קלון (משפט)|קלון]] פלילי.
 
==ראו גם==
* [[הגנות במשפט הפלילי]]
 
==לקריאה נוספת==