ויקיפדיה

יוסף אמרי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים במאה ה-21 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון)
אין תקציר עריכה
שורה 4:
| תאריך לידה = [[23 בפברואר]] [[1939]]
| תאריך פטירה = [[29 במאי]] [[2018]]
| מקום לידה = [[תל אביב]], [[ארץ ישראל המנדטורית]]
| תמונה = [[קובץ:Professor Joe Imry.jpg|מרכז|200px]]
| כיתוב = יוסף אמרי, 2009
| תרומות עיקריות = מחקרים בתחום של פיזיקה של מצב מוצק, ומיסד של [[פיזיקה מזוסקופית|הפיזיקה המזוסקופית]]
| ענף מדעי = [[פיזיקה]]
| ארצות מגורים = [[ישראל]]
| פרסים והנצחה = * [[פרס וולף]] בפיזיקה (2016)
* חבר זר של [[האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]] (2008)
* [[פרס א.מ.ת]] בפיזיקה (2006)
* [[פרס ישראל]] בחקר הפיזיקה (2001)
| הערות =
}}
[[קובץ:Yossef amri.jpg|ממוזער|250px|יוסף אמרי, 2006]]
'''יוסף''' אמרי('''ג'ו''') '''אִמרי''' (Imry;{{כ}} [[23 בפברואר]] [[1939]] -– [[29 במאי]] [[2018]]) היה [[פיזיקאי]] [[ישראלישראלי]]י, מחלוצי ה[[פיזיקה]] ה[[מזוסקופיהפיזיקה מזוסקופית|מזוסקופית]] {{אנ|Mesoscopic physics}}, ומחשובי החוקרים בעולם בנושא זה, (תחום שמתעסק בפיזיקה בגדלים של כ[[מיקרון]]) ומחשובי החוקרים בעולם בנושא זה. חתן [[פרס ישראל]] לשנת (2001), [[פרס וולף]] לשנת (2016{{הערה|1={{הארץ|ירדן סקופ|זוכי פרס וולף ל-2016: חמישה אמריקאים, קנדית וישראלי|1.2821814|13 בינואר 2016}}}}) וחבר [[האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]].
 
== קורות חיים ==
יוסף אמרי נולד וגדל ב[[תל אביב]]. אביו, אברהם אמרי, נולדיליד ב[[פולין]], והיההיה מורה ל[[מתמטיקה]] ולפיזיקה. אימואמו, חינה פלקוביץ, נולדהילידת ב[[אוקראינה]], והייתההייתה מורה לאנגלית ולצרפתית. יוסף אמרי למד בביתבעירו ב[[בית הספר בלפור|בית ספר בלפור]] ואחרי כן בתיכוןב[[עירוני א'|תיכון עירוני א',]]. בצבא היה [[העתודה האקדמית|עתודאי]], למד לתואר שני בפיזיקה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]], סייםוסיים ב-[[1961]] בהצטיינות יתרה. התחיל את שירותו הצבאי החל כ[[קצין]] [[חיל השריון|שריון]], ובעקבות הזמנתו של [[פרופסור]]פרופ' [[יובל נאמן]], עבר להיותלשמש חוקר בפיזיקה ב[[המרכז למחקר גרעיני - שורק|מרכזהמרכז למחקר גרעיני - שורקשׂורק]], בשנים ([[1962]]–[[1967]]). את הדוקטורט בפיזיקה ב[[מכון ויצמן]] סיים ב-[[1966]]. עבודת הדוקטורטהדוקטור שלו עסקה בדינמיקה של [[קשרי מימן]], בתאוריה של פיזור [[נייטרון|נייטרונים]] וב[[מעבר פאזה|מעברי פאזה]] פרואלקטריים, והיא נערכה בהדרכתו של פרופסורפרופ' [[ישראל פלח]], שהיה מנהל הכור בנחל שורקבשורק, ממנו למד רבות.
 
השתלם ב[[בתר-דוקטורט]] ב[[אוניברסיטת קורנל]] בשנים [[1967]]–[[1969]]. בשנת [[1969]] מונה למרצה בכיר בבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה של [[אוניברסיטת תל אביב]], ב-[[1973]] לפרופסור חבר וב-[[1977]] מונה ל[[פרופסור מן המניין]]. בשנים [[1973]]–[[1985]] ביקר אמרי במחלקת המחקר של [[IBM]] במעבדה הלאומית בברוקהייבן וב[[אוניברסיטת קליפורניה]], בשנים [[1985]]–[[1992]] שימש כיועץ מדעי מיוחד במחלקת המחקר של IBM. ב-[[1986]] מונה לפרופסור לפיזיקה ב[[מכון ויצמן למדע]] וב-[[1988]] הופקד על ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] על שם [[מקס פלאנק]]. בשנים [[1995]]–[[2002]] עמד בראש מרכז אלברט איינשטיין - מינרבה לפיזיקה תאורטית במכון ויצמן, בשנים [[2001]]–[[2004]] עמד בראש מרכז מוריס וגבריאלה גולדשלאגר לננופיזיקה במכון ויצמן. שהה בשבתונים ב[[אוניברסיטת ייל]] ([[1986]]), ב[[אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה]] ([[1973]], [[1991]] ו-[[2001]]) וב[[המכון למחקר מתקדם בברלין|מכון למחקר מתקדם בברלין]] ([[1993]]). הוא ב-[[פרופסור אמריטוס2007]] החלהיה מ-ל[[2007פרופסור אמריטוס]].
אמרי היה חבר בוועדות המערכת של כתבי העת ''Comments on Condensed Matter Physics'',{{כ}} ''[[Physical Review Letters, ושל]]'' ו-''Annals of Physics''.
 
ספרו ''Introduction to Mesoscopic Physics'' ראה אור (בהוצאת [[אוניברסיטת אוקספורד]]) והואהוא ספר הלימוד החשוב ביותר לתלמידי מחקר לתארים מתקדמים ולחוקרים בנושא מזוסקופיה. הספר תורגם ל[[שפות סיניות|סינית]], [[יפנית]] ו[[רוסית]].{{הערה|1=Y. Imry, Introduction to Mesoscopic Physics, Oxford University Press, January 1997 (out of print). Second (new) edition, January 2002. {{ISBN|0-19-8507380}}}}
יוסף אמרי יזם בשנת [[1990]] יזם אמרי את הקמתו של מרכז בראון למחקר התת-מיקרוני במכון ויצמן בהשקעה של כ-16 מיליוני דולרים, אשר היה מהמרכזים הראשונים מסוגו בעולם. בשנים [[2002]]–[[2007]] שימש כיועץ מיוחד בנושא ננו-מדע לנשיא [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]. בשנים [[2002]]–[[2006]] היה חבר מיזם ה[[ננוטכנולוגיה]] הלאומי הישראלי. הואמשנת [[1997]] היה חבר [[המועצה לשלום ולביטחון]] משנת [[1997]]. ▼
{{הערה|1=Y. Imry, Introduction to Mesoscopic Physics, Oxford University Press, January 1997 (out of print). Second (new) edition, January 2002. {{ISBN|0-19-8507380}}}}
▲יוסף אמרי יזם בשנת [[1990]] את הקמתו של מרכז בראון למחקר התת-מיקרוני במכון ויצמן בהשקעה של כ-16 מיליוני דולרים, אשר היה מהמרכזים הראשונים מסוגו בעולם. בשנים [[2002]]–[[2007]] שימש כיועץ מיוחד בנושא ננו-מדע לנשיא [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]. בשנים [[2002]]–[[2006]] היה חבר מיזם ה[[ננוטכנולוגיה]] הלאומי הישראלי. הוא חבר [[המועצה לשלום ולביטחון]] משנת [[1997]].
 
יוסף אמרי היה נשוי עד מותו לצילה לבית הוניג, עובדת סוציאלית בגמלאות, להםולהם שתי בנות, רופאה מנתחת ומוזיקאית, וארבעה נכדים (2010)ונכדים.
התגורר בעיר תל אביב. נפטר בשנת 2018, בגיל 79. נטמן בבית העלמין מורשה.{{הערה|{{אבלים|פרופ'-יוסף-גו-אמרי-זל|יוסף (ג'ו) אמרי}}.}}
 
==פרסים ומלגות==
שורה 36 ⟵ 40:
* 2001 – [[פרס ישראל]] בחקר הפיזיקה.
* 2006 – [[פרס א.מ.ת]] בפיזיקה.
* 2016 – [[פרס וולף]] בפיזיקה.{{הערה|{{הארץ|ירדן סקופ|זוכי פרס וולף ל-2016: חמישה אמריקאים, קנדית וישראלי|1.2821814|13 בינואר 2016}}.}}
 
==חברויות ציבוריות==
* 1994 – נבחר כחבר האקדמיה האירופאיתהאירופית למדעים ולאמנויות, זלצבורג.
* 1996 – מופקד הקתדרה על שם [[ארנסט לורנס|לורנס]] ב[[אוניברסיטת ליידן]].
* 2001-19991999–2001 – מופקד ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] על שם [[בלייז פסקל]] ב[[אקול נורמל סופרייר]], פריז.
* 2002 – נבחר כחבר [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]].
* 2003 – נבחר כחבר באקדמיה האירופאיתהאירופית למדעים, אמנויות ומדעי הרוח, פריז.
* 2007 – נבחר כחבר של כבוד, האקדמיה ההודית למדעים.
* 2008 – נבחר כחבר זר של [[האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]].
שורה 52 ⟵ 56:
 
לאחר מכן התעניין מה קורה במעבר פאזה אמיתי, כאשר המערכת סופית וכיצד הגדלים הפיזיקליים מתכיילים עם גודל המערכת.
עבודתו של אמרי בנושא זה נעשתה ביחד עם פרופסורפרופ' [[דוד ברגמן (פיזיקאי)|דוד ברגמן]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]] בשנים 71–1970. הם תיארו מעבר של פאזה במערכת סופית והציעו הסבר לתהליך שקורה בין מערכת סופית למערכת גדולה מאוד, מה שקרוי היום כיול בממדים סופיים. במעברי פאזה מסדר שני לגדלים פיזיקליים רבים יש [[סינגולריות (מתמטיקה)|סינגולריות]] והם יכולים לשאוף לאינסוף ליד המעבר. במערכת סופית הם אינם יכולים לשאוף לאינסוף. על ידי בדיקת התלות של המקסימום של הערך הפיזיקלי בגודל המערכת, אפשר לקבל מידע על מה קורה במערכת אינסופית.
{{הערה|1=Y. Imry and D.J. Bergman, Critical points and scaling laws for finite systems. Phys. Rev. A3, 1416 (1970).
*Y. Imry, Finite-site smearing of first order phase transitions. Phys. Rev. B21, 2042 (1980).}}
שורה 71 ⟵ 75:
 
===מודל השדה האקראי===
ב-[[1975]] גילה אמרי ביחד עם שותפו פרופסורפרופ' שאנג-קנג- מא (Shang-keng Ma) מ[[אוניברסיטת קליפורניה בסאן-דייגו]] מודל שנקרא "מודל השדה האקראי". למשל בחומר מגנטי עשוי להיות [[שדה מגנטי]] [[אקראי]] שפועל בתוכו והמשפיע בצורה חזקה על התופעות במערכת ובמקרים מסוימים הדבר הורס את מעבר הפאזה לגמרי. המודל הזה ישים למערכות רבות אחרות, כגון ל[[אנטי-פרומגנטיות|אנטי-פרומגנטים]], חומרים פרו-אלקטריים, ועוד.
{{הערה|1=Y. Imry and S.-k. Ma., Random field instability of the ordered state of continuous symmetry. Phys. Rev. Lett. 35, 1399 (1975).}}
 
שורה 95 ⟵ 99:
 
===הפיזיקה של הזכוכית===
ה[[זכוכית]] היא מצב ביניים של החומר ששונה מ[[נוזל]] ומ[[מוצק]] ונמצא ביניהם, הוא מאופיין בקבועי זמן מאוד איטיים. אמרי ביחד עם פרופסורפרופ' [[יובל אורג]] ממכון ויצמן ותלמידם אריאל אמיר, פיתחו תאוריה שמסבירה מדוע התופעות בזכוכית הן כל כך איטיות. לפי התאוריה לזכוכית יש זיכרון, אם מקררים אותה ומשנים אותה, היא זוכרת היכן הייתה קודם לכן. בזכוכית יש פילוג ענק בזמני הרלקסציה, בין זמנים לארוכים, שיכול לארוך יותר מאורך חיי אדם.
{{הערה|1=A. Amir, Y. Oreg and Y. Imry, A Mean Field Model for Electron Glass Dynamics, Phys Rev B 77, 165207, (2008), arXiv:0712.0895.}}
 
===התאוריה של איבוד פאזה קוונטית בחומרים מוליכים===
פותחה עם [[עדי שטרן (פיזיקאי)|עדי שטרן]] ו[[יקיר אהרונוב]]. התופעה מתרחשת כתוצאה מהצמוד לרעש הא'מ במתכת או משינוי במצב הקוונטי של יתר האלקטרונים, שני התיאורים הללו הם שווים.
{{הערה|1=A. Stern, Y. Aharonov and Y. Imry, Phase uncertainty and loss of interference – a general picture, Phys. Rev. A41, 3436 (1990).
* D. Cohen and Y. Imry, Dephasing at Low Temperatures, Phys. Rev. B59, 11143 (1999).
שורה 108 ⟵ 112:
{{הערה|1=U. Gavish, Y. Levinson, and Y. Imry, Detection of quantum noise, Phys. Rev. B62, R10637 (2000).}}
 
==ספריופרסומיו==
===ספריו===
<div style="direction: ltr;">
1. Y. Imry.
שורה 131 ⟵ 136:
</div>
 
===מאמרים נבחרים===
<div style="direction: ltr;">
* Y. Imry, Effective long range order and phase transitions in finite macroscopic, 1- and 2-dimensional systems. Ann. Phys. (NY) 51, 1 (1969)
שורה 205 ⟵ 210:
 
* Z. Ringel, O. Entin-Wohlman and Y. Imry, Delayed Currents and Interaction Effects in Mesoscopic Capacitors, Phys. Rev. B78, 165304 (2008); arXiv:0807.2717. Selected for the October 20, 2008 issue of Virtual Journal of Nanoscale Science & Tech-nology (http://www.vjnano.org).
</div>
 
==ספר יובל==
<div class="mw-content-ltr">
* [[אמנון אהרוני|Amnon Aharony]], [[אורה אנטין|Ora Entin-Wohlman]] (eds.), ''Perspectives of Mesoscopic Physics: Dedicated to Yoseph Imry’s 70th Birthday'', Singapore; Hackensack, N.J.: World Scientific Pub. Co., 2010.
</div>
 
שורה 224 ⟵ 234:
{{מיון רגיל:אמרי, יוסף}}
[[קטגוריה:ילידי 1939]]
 
[[קטגוריה:פיזיקאים ישראלים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס רוטשילד]]
שורה 236 ⟵ 245:
[[קטגוריה:עובדי המרכז למחקר גרעיני - שורק]]
[[קטגוריה:אנשי היישוב ילידי הארץ]]
[[קטגוריה:בוגרי תיכון עירוני א' (תל אביב)]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2018]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_אמרי"