פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מאנגלית
בינואר 2011 בחלון העברות שב רונאלדיניו אל מולדתו, וחתם על חוזה לשלוש שנים וחצי ב[[פלמנגו (כדורגל)|פלמנגו]] הברזילאית. רונאלדיניו הוביל את פלמנגו לזכייה ב[[אליפות ריו דה ז'ניירו בכדורגל|אליפות ריו דה ז'ניירו]] בעונה זו. בעקבות היכולת הגבוהה שהראה בקבוצה הברזילאית, קיבל זימון לנבחרת הלאומית לראשונה מאז ה-17 בנובמבר 2010,{{הערה|{{וואלה!|תומר יצחק|רונאלדיניו בעקבות פלה של 1970|1855946|3 בספטמבר 2011}}}} אולם בהמשך יכולתו הדרדרה ולא הוזמן לנבחרת בשנת 2012. ב-5 ביוני 2012, לאחר שהסתכסך עם הנהלת פלמנגו עבר רונאלדיניו ל[[אתלטיקו מיניירו]], ובשנת 2013 זכה איתה ב[[גביע ליברטדורס]]. בינואר 2014 שוחרר מהקבוצה, אולם עוד באותו החודש חתם על חוזה חדש בשורות הקבוצה. כמו כן, באותו חודש נבחר ל[[כדורגלן השנה בדרום אמריקה]]. ביולי 2014 שוחרר סופית מאתלטיקו.
 
בספטמבר 2014 חתם רונאלדיניו בקבוצת [[קרטרו (כדורגל)|קרטרו]] ה[[מקסיקו|מקסיקנית]] לשנתיים ובעונה זו סיים כמלך הבישולים של הליגה המקסיקנית אף על פי ששיחק מעט. ביוני 2015 עזב רונאלדיניו את הקבוצה.
 
ביוני 2015 עזב רונאלדיניו את הקבוצה. ביולי חתם בקבוצת [[פלומיננזה]], וב-3 בפברואר28 2015בספטמבר החליט רונאלדיניו לעזוב את הקבוצה כשיזם שיחה עם נציגי המועדון והודיע שהוא "לא מסוגל לתרום יותר".
 
ב-16 בינואר 2018, בגיל 37, הודיע רונאלדיניו על פרישה רשמית ממשחק פעיל (אחרי שלא שיחק כדורגל יותר משנתיים){{הערה|{{ספורט 5|מערכת אתר ערוץ הספורט|הקסם נגמר: רונאלדיניו פרש מכדורגל|264631|64|16 בינואר 2018}}}}.