טיפול דיאלקטי התנהגותי – הבדלי גרסאות

{{שכתוב|נושא=מדעי החברה}}

 

 

 

 

# סבילות למצוקה - מיומנות זו עוזרת להתמודד טוב יותר עם אירועים כואבים על ידי בנייה של יכולת התאוששות מהירה ומתן דרכי התמודדות חדשות לריכוך ההשפעות של סיטואציות מכאיבות. 

# ויסות רגשי - מיומנויות אלה תעזורנה למטופל לזהות טוב יותר את רגשותיו ואז לבחון כל רגש מבלי להיות מוצף על ידו. המטרה היא לווסת את הרגשות מבלי להתנהג בדרכים הרסניות ותגובתיות מדי. 

# יעילות בין אישית - מיומנויות אלה מציידות בכלים חדשים לבטא את האמונות והצרכים של המטופל, להציב גבולות ולחפש פתרונות לבעיות. כל זאת, תוך הגנה על מערכות היחסים הקיימות ומתן יחס של כבוד כלפי האחרים. 

הטיפול מבוסס על התאוריה הביו-סוציאלית ( ב[[אנגלית]]: Biosocial Theory). לפי פרופסור מרשה לינהן הבעיה העיקרית של הפרעת אישיות גבולית היא הפרעה נרחבת בתפקודה של מערכת הוויסות הרגשית, מנקודת מבט זו, התנהגויות קריטריון של הפרעת אישיות גבולית הן כדי לווסת שות או הן תוצאה של ויסות רגשות נכשלו {{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:3}}. חוסר הוויסות הרגשי יכול להיות מפותח על ידי גורמים ביולוגיים וסביבתיים. מהצד הביולוגי, האנשים נחשבים להיות פגיעים יותר לקשיים בוויסות רגשותיהם בשל ההבדלים במערכת העצבים המרכזית. הבעיות מתעוררות כאשר אדם פגיע מבחינה ביולוגית  נמצא בסביבה נפוצה לחלוטין. סביבות לא חוקיות מעידות על כך שתגובתו האינדיבידואלית של האדם לאירועים אינן נכונות, לא הולמות, פתולוגיות, או שלא להתייחס ברצינות לאירועים הפרט לא מבין איך להיאבק עם ויסות הרגשות והסביבה שלא מצליחה ללמד את הפרט לפתור בעיות, לסבול ממצוקה, לגבש מטרות וציפיות מציאותיות. על ידי הענשת תקשורת של חוויות שליליות ורק בתגובה לתצוגות רגשיות שליליות בעת הסלמה, הסביבה מלמדת את הפרט להתנדנד בין עיכוב רגשי ותקשורת רגשית קיצונית.

 

== ביקורת על הגישה ==