פלשתינה סקונדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פתיח: ערים
←‏פתיח: רוב היישוב היהודי
שורה 2:
'''פלשתינה סקונדה''' (מ[[לטינית]]: '''Palaestina Secunda''' או Palaestina II ; תרגום: '''פלשתינה השנייה''') הייתה ישות מנהלית [[האימפריה הביזנטית|ביזנטית]] ובירתה [[סקיתופוליס]] (בית שאן){{הערה|מזור, ג. ובר נתן, ר., [[תשנ"ה]], 'סקיתופוליס- בירת הפרובינקיה פלשתינה השנייה', ''[[קדמוניות]]'' 4-3 (108-107): 117}} שראשיתה בשנת [[409]] עת פרסם הקיסר [[תיאודוסיוס השני]] [[צו]] לחלוקת וארגון מחדש של כל ה[[פרובינקיה|פרובינקיות]] ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|מזרח האימפריה הביזאנטית]].
 
הצו חילק את הפרובינקההפרובינקיה [[סוריה פלשתינה]], שהתגבשה מצירוף שטחי [[יהודה (פרובינקיה)|הפרובינקיה יהודה]] [[סוריה (פרובינקיה רומית)|והפרובינקיה סוריה]] לאחר דיכוי [[מרד בר כוכבא]] בידי [[רומא]], לשני חבלים נוסף על חבל [[פלשתינה טרטיה]] שנגרע מפרובינקיית [[סוריה פלשתינה]] כבר בשנת [[358]], חבלים המשתרעים בימינו על שטח [[מדינת ישראל]] ושטח [[עבר הירדן]]: פלשתינה סקונדה שהשתרעה על שטחי העמקים הגדולים בצפון [[ארץ ישראל]], [[הגליל]] וה[[גולן]] וחלקים מצפון עבר הירדן ו[[פלשתינה פרימה]] שהשתרעה על שטחי [[יהודה ושומרון]] ו[[מישור החוף]].
 
היירוקליס מנה במחצית הראשונה של המאה הששית 11 ערים בפלשתינה סקונדה. גאורגיוס מקיפרוס הוסיף לרשימה זו במחצית השנייה של אותה מאה, שלוש יחידות גאוגרפיות לא עירוניות: טטרקומיה ("ארבעת הכפרים"), מחוז הגולן וכפר נאיס (נעין).{{הערה|'''ההיסטוריה של ארץ ישראל''', כרך חמישי: התקופה הרומית-ביזנטית, חלק ג, 3. המשטר והמנהל הביזנטי בארץ ישראל ([[ירון דן]]), עמ' 297.}}
 
מבחינת אוכלוסייה התגוררו בפרובינקיה [[יהודים]], אוכלוסייה דוברת [[יוונית]] ו[[ארמית]] שהייתה [[פגאנים|פגאנית]] והתנצרה בהמשך. האוכלוסייה היהודית הפכה את הגליל ו[[הגולן]] למרכז יהודי לאחר התבוסה של [[מרד בר כוכבא]].
רובו של היישוב היהודי בארץ ישראל נמצא בתחומי פלשתינה סקונדה.{{הערה|'''ההיסטוריה של ארץ ישראל''', כרך חמישי: התקופה הרומית-ביזנטית, חלק ג, 9. היישוב היהודי, מעמדו החוקי והנהגתו (ירון דן), עמ' 324.}}
בחלק הצפון מזרחי של פרובינקיה התגוררו [[יטורים]] ו[[ערבים]]. בשנת [[614]] נכבשה הפרובינקיה על ידי [[האימפריה הסאסאנית]], הכיבוש זכה לתמיכה מצד האוכלוסייה היהודית ובראשם [[בנימין מטבריה]]. לפי המקורות הנוצריים נהרסו הרבה [[כנסייה|כנסיות]]. הפרובינקיה נכבשה מחדש על ידי האימפריה הביזאנטית בשנת [[628]]. בשנת [[636]] כבשו ה[[מוסלמים]] את הפרובינקיה והיא חדלה להתקיים. השלטון המוסלמי כלל את שטחה במחוז [[ג'ונד אל-אורדון]] כחלק מארץ [[בלאד אל-שאם]].
 
מבחינה דתית היוותה הפרובינקיה מרכז יהודי חשוב ומשגשג במהלך המאות 5-4 לספירה. [[התלמוד הירושלמי]] הושלם במהלך תקופה זו. [[הסנהדרין]] ישב ב[[טבריה]] עד תחילת [[המאה ה-5]] לספירה. שאר האוכלוסייה בפרובינקיה התנצרה, נשארו מעט [[יהודים-נוצרים]] ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] ו[[כפר נחום]]. השלטון הביזאנטי תמך ב[[נצרות]] ובנה כנסיות, ועודד הגירה של נוצרים לתחומי הפרובינקיה. בעקבות עידוד הנצרות מצד השלטון הפכו היהודים למיעוט בפרובינקיה.