זהות מגדרית – הבדלי גרסאות

בתרבות המערבית למשל, זהויות המגדר המקובלות הן הגברית (Masculine) והנשית (feminine), אך בתרבויות אחרות, כגון ה[[אינדונזיה|אינדונזית]] [[תאילנד|התאילנדית]], שבט ה[[נאוואחו|נבאחו]], או אצל ילידי האי [[סמואה]] ועוד, ה[[מערכות מגדריות|מערכת המגדרית]] מאורגנת בצורה מעט שונה (בחלק מהתרבויות קיימות שלוש זהויות מגדר ואף יותר). בשלב ההשלמה הפסיכוסוציאלי, שהוא ההקשר המגדרי של [[תאוריית ההתקשרות|הקשרות]], [[חיברות|סוציאליזציה]] ולמידה מסוגים שונים, נרקמים קשרים בסיסיים מאד למגדר ההולם את הגוף ונלמדים [[תפקידי מגדר|תפקיד המגדר]] המתאימים הבסיסיים ביותר, ונרכש הבסיס ההתנהגותי להם. תהליך זה בכללותו מכונה תהליך כמו-הטבעתי (Imprinting-like process){{הערה|ההבדלים העיקריים בין הטבעה קלאסית כפי שתיאר [[קונרד לורנץ]] לבין תהליך כמו הטבעתי הנוגע לזהות המגדר הם: 1. זמן ההרתחשות (אצל קונרד לורנץ התהליך קרה מיד עם הבקיעה מהביצה ואילו כמו-הטבעה מגדרית מתרחשת מעט מאוחר מן הלידה (לא ידוע מדי בדיוק זה קורה או מה פרק הזמן המקסימלי, באופן כללי, בו זה יכול לקרות. 2. הטבעה כפי שקרתה אצל לורנץ, על פי כלל איננה מושפעת מגורמים הורמונאליים משמעותיים בעוד שכמו-הטבעה מגדרית, בפירוש כן נקשרת בהם.}} בו נרכשת זהות המגדר בצורתה הבסיסית ביותר, ומשם עליה להתפתח בהקשריה המשניים.

הכלל המקובל בקרב חוקרים, הוא שמרגע שהתהליך הושלם, לא אמור להתרחש שינוי או "היפוך" של ממש בזהותו המגדרית של אדם, והגמישות המוחית בהקשר האלמנטרי שלה באופן כללי נסתיימה (מלבד שינויים משניים בהקשרה; כך למשל אדם בן 3 המתנהג כראוי לבנים בגילו להתנהג, וודאי לא ימשיך להתנהג כך בחלוף השנים, אלא ישתדרג לפי הראוי לבני מגדרו להתנהג בגיל מאוחר יותר. יצוין כי מצב זה בו זהות המגדר נקבעת ואיננה משתנה בהמשך החיים (אלא רק מקבלת ביטויים משניים שונים בכל גיל וגיל) אינו נתפס כעובדה בקרב כמה חוקרים, כי אם כ"כלל" שייכתנו גם מי שיסטו ממנו במהלך המסלול ההתפתחותי של חייהם (כגון [[א-המשכיות]], desistance או [[חרטה על שינוי מין]] למי שעברו שינוי מין, detransition, ספק בשל סוג מסוים של [[הפרעת זהות דיסוציאטיבית]] או חווייה התנסותית ייחודית); בולט בין חוקרים אלה הוא ה[[פסיכולוג]] [[ריי בלנשרד]], בלנשרד והדומים לו טוענים שישנם אנשים אשר מתוקף היסטוריה התפתחותית ייחודית, כן ישתנו בהקשר זה בגיל ההתבגרות, או הבגרות, בשל צירוף בן אופי ספציפי ל[[פרפיליה]] של [[פטישיזם טרנסווסטי]]. גם ה[[פסיכואנליטיקן]] [[אריק אריקסון]] דיבר על תופעה דומה של בלבול זהויות (אשר עשויה לכלול בלבול מגדרי) האופיינית לגיל העשרה (עיין ערך [[משבר זהות]]), וכן, הזכירו אפשרות זו גם ה[[פסיכולוג|פסיכולוגים]]הפסיכולוג השנוי במחלוקת [[ג'ון מאני]] ו[[והפסיכולוגית אנקה ארהארדט]]ארהרדט.{{הערה|Money, J & Anke . Erhardt, "Man & Woman, Boy & Girl", Johns hokins university press, 1972, ראו הקדמה, מהדורה ראשונה.}}

הפסיכולוגמוני השנוי במחלוקת [[ג'ון מאני]] והפסיכולוגית אנקה ארהרדטוארהרדט המשילו את התפתחות הזהות המגדרית, לפחות כאשר זו נעשית על פי הכלל והסדר המתואר לעיל - להתפתחות שפת האם והמבטא: שפת האם כקטגוריית-על בהקשר הפסיכו-לינגוויסטי הפרטי, היא בדרך כלל יחידה, ואלו ה[[מבטא]], ה[[פרגמטיקה]], התחביר, ונגזרות אחרות של מאפיין אנושי זו, המשתדרגות עם השנים; אך שפת-אם, או "שפה עיקרית", לרוב יש רק אחת, ומסלול התפתחותי זה, דומה, על פי מאני וארהרדט, לזה של זהות המגדר.{{הערה|מאני וארהרדט, 1972, מהדורה ראשונה, הקדמה.}} עם זאת, רוב ממצאיו של מאני שנויים במחלוקת; הוא נחשב לתמהוני בקרב פסיכולוגים ואף נחשף מזייף ממצאי מחקר על מטופלו דיוויד ריימר שטען שמאני הטריד אותו מינית ואף התאבד בבגרותו. יצוין כי שפת אם ו[[מבטא]] הן תכונות שונות בתכלית מזהות מגדרית והתפתחותן שונה.

=== הסיבתיותסיבתיות למחקר האטיולוגיאטיולוגי אודותעל התפתחות הזהות המגדרית ===