הבדלים בין גרסאות בדף "צו כרמיה"

נוספו 635 בתים ,  לפני שנה
←‏הרקע: הרחבה
(הרקע)
(←‏הרקע: הרחבה)
== הרקע ==
[[צרפת]] פלשה לאלג'יריה וכבשה אותה בשנת 1830. בעת הכיבוש הצרפתי של אלג'יריה חיו בה כ-16,000 יהודים, מרביתם בארבעת הערים הגדולות, [[אלג'יר]], [[אוראן]], [[קונסטנטין (אלג'יריה)|קונסטנטין]] ו[[תלמסן]]. תחת השלטון ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]], ששרר עד הכיבוש הצרפתי, היהודים חיו במעמד של [[ד'ימי]]ם, מעמד נחות לעומת בני האוכלוסייה המוסלמית.
 
=== ביטול האוטונומיה המשפטית של יהודי אלג'יריה ===
הקהילה היהודית נהנתה בתקופה העות'מאנית מאוטונומיה פנימית בענייני דת ומשפט. לאחר הכיבוש הצרפתי השלטון החדש החל להתערב בנושאי ניהול הקהילה וגבולות האוטונומיה עד שב-28 בפברואר 1841 הוצא צו חדש שביטל את בתי הדין הרבניים והכפיף את היהודים לחוק האזרחי הצרפתי - לא נערכו שינויים דומים לגבי האוכלוסייה המולמית.
 
קבלת הצו תרמה רבות להתקדמותם של ה[[יהודים]] באלג'יריה בכל תחומי החיים והחברה. עם זאת, בעקבות הצו גברה באופן משמעותי ה[[אנטישמיות]] של אנשי המנהל והמתיישבים האירופיים, שהתקשו להשלים עם העובדה שילידים - היהודים האלג'יראים - הפכו להיות שווים להם. רגש העליונות וכן החישוב הכלכלי בהפסידם כוח עבודה זול, יצרו גילויי אנטישמיות כלפי היהודים. גם ה[[מוסלמים]] תושבי אלג'יריה גילו ביטויי שנאה ליהודים, לאחר שהם עצמם לא הוכרזו כאזרחים צרפתים ונשארו במעמדם החברתי הנמוך.