פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הגהה
אלה אשר בחרו להגר לארצות הברית, בעידוד אנשי סאטמר, מונים כמאתיים איש והם שוכנו בשני רחובות בעיר [[מונסי]] שב[[מדינת ניו יורק]]. אנשי החסידות מסייעים בידם מבחינה כלכלית. בכתבה ב'[[ידיעות אחרונות]]' מצוטטים כמה מן הוותיקים שבהם, בעילום שם. לדבריהם, תלותם באנשי סאטמר כמעט מוחלטת, משום שאין ביכולתם לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פרטיים יקרים, והם מחויבים לשלוח למוסדות של סאטמר. הם חוששים למתוח ביקורת פומבית כלפי אנשי החסידות, מחשש שילדיהם יוצאו משם וייוותרו ללא מוסד לימודים. ילדיהם אינם לומדים מקצועות חול ואפילו אנגלית. עוד הם אומרים שנאסר עליהם ללמוד נהיגה ובחלק מהמקרים מוחזקים [[דרכון|דרכוניהם]] בידי אנשי החסידות כדי למנוע מהם לעלות לישראל. בנוסף, נטען שם כי החסידים אוספים עבורם סכומים גדולים אולם מעבירים אליהם חלק קטן מהם, בטענה שעליהם לכסות הוצאות{{הערה|1=יניב חלילי, חטופי תימן, ידיעות אחרונות - המוסף לשבת, 2 באפריל 2010, עמ' 22-20.}}.
 
בקיץ [[2009]] עזבו את תימן כמאה יהודים, בעקבות פעולה משותפת של [[מחלקת המדינה של ארצות הברית|משרד החוץ האמריקני]] וארגונים יהודיים ב[[ארצות הברית]]. לדברי הארגונים המסייעים להם, הם בחרו לבוא למונסי, משום שישנה שם כבר קהילה של יהודים יוצאי תימן. בהבאתם היו מעורבים אנשים מזרמים אורתודוקסיים שונים וניתנה להם אפשרות לבחור חינוך לילדיהם מתוך מגוון רחב של בתי ספר בקהילה זו, המשתייכים לזרמים יהודיים שונים{{הערה|1=[http://www.jpost.com/Home/Article.aspx?id=145629 'Yemenite Jews won't be absorbed by Satmar' באתר ג'רוזלם פוסט]}}.
 
בשנת [[2010]] נשארו בתימן כ-150 עד 180 יהודים בערים צנעא וריידא{{הערה|1=[[בועז ביסמוט]], [http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?a=6008 "תוציאו אותנו מכאן"], "[[ישראל היום]]" (ה-29 במרץ 2010)}}. למעלה מ-80% מהנשארים הם כבני 60 ומעלה.