פתיחת התפריט הראשי

שינויים

עריכה
 
==קורות חייו==
[[קובץ:מרן השפע חיים בצעירותו.jpg|ממוזער|האדמו"ר 250px|בצעירותו]]
הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם הוא בנו של רבי [[צבי הירש הלברשטאם]] ([[1851]]–[[1918]]) שהיה אב"ד [[רודניק על נהר סן|רודניק]], נין לרב [[חיים הלברשטאם]] (בעל ה"דברי חיים") מצד אביו ובן נינתו של הרב [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] (ה"בני יששכר"). היה ידוע עוד בילדותו כ[[עילוי (לימוד)|עילוי]] ונבחן על [[תלמוד בבלי|הש"ס]] בגיל 13. כעבור חצי שנה התייתם מאביו. באותה שנה [[סמיכת זקנים|הוסמך להוראה]] בידי רבי [[מאיר אריק]] ואחרים{{הערה|[[מאיר וונדר]], אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמ' 499}}. בבחרותו למד בעיקר אצל "[[אביגדור הלברשטאם|הרב מדוקלא]]", הרב דוד צבי (טאבלי) זעהמאן מחבר הספרים "קב זהב" ו"מנחת סולת". רבו זה [[סמיכה לרבנות|הסמיכו להוראה]]. בנוסף למד אצל רבי איציקל, ראש ישיבה ב[[קליינווארדיין]], אצל רבי משה צבי לנדא, ואצל רבי משה חיים סגל ליטש רוזנבוים, ראב"ד [[פרשבורג]]. בהמשך נסע ל[[פולין]] ללמוד אצל רבנים נוספים, בהם רבי [[מאיר יחיאל מאוסטרובצה]].
[[קובץ:מרן השפע חיים בצעירותו.jpg|ממוזער|האדמו"ר בצעירותו]]
הוא נסע לחצרותיהם של אדמו"רי בית צאנז, בפרט רבי [[חנה מקאלשיץ]] ורבי [[ישעיה מטשחיוב]], וכן לחצרות אדמו"רים אחרים בפולין, [[גליציה]] ו[[הונגריה]].
 
אחר [[השואה]] הוא שהה במחנה העקורים [[פורנוולד]] והחל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" ב[[מחנה פליטים|מחנות העקורים]]{{הערה|[http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/rosh_hashana/rabbi_yekutiel_yehuda_halberstam.asp דרשה ביום הכיפורים תש"ו, סתיו 1945, במחנה העקורים פרנוואלד] מפי הלברשטם.}}. ב-[[1946]] הגיע ל[[ארצות הברית]] לגייס כספים לעזרה ל[[ניצולי השואה]] והקים ב[[מקסיקו]] וב[[ניו יורק]] מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לארצות הברית. כך גם פתח בישראל תלמודי תורה בשם "שארית הפליטה" ב[[צפת]], [[באר שבע]], [[כפר אז"ר]] ו[[הוד השרון|כפר הניצחון]]. הוא פתח ישיבה ב[[וויליאמסבורג (שכונה)|ויליאמסבורג]] ועמד בראשה, וכן ישיבה ב[[מונטריאול]] בראשה העמיד את הרב שמואל אונסדורפר, לימים מחותנו.
 
[[קובץ:עם קלויזנבורג.jpg|ממוזער|250px|עם האדמו"ר מ[[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] רבי [[משולם זוסיא טברסקי]]]]
הקים משפחה חדשה עם חיה נחמה, בתו של הרב [[שמואל דוד אונגר]] - [[אב"ד]] [[ניטרה|נייטרא]], ונולדו להם שבעה ילדים.[[קובץ:עם קלויזנבורג.jpg|ממוזער|האדמו"ר מ[[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] רבי [[משולם זוסיא טברסקי]] (מימין) עם האדמו"ר מצאנז]]הוא עסק רבות בזיכרון השואה וקהילות [[אירופה]] שנחרבו. לאחר השואה הוא גילה יחס מתון כלפי [[מדינת ישראל]], בשונה מהשקפת דודו רבי [[יואל טייטלבוים]]. על רקע זה נוצרו ביניהם חיכוכים.[[קובץ:הרב שפירא יחד עם האדמור מצאנז.jpg|250px|ממוזער|הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] ראש ישיבת [[מרכז הרב]] (מימין) עם האדמו"ר מצאנז]]
[[קובץ:הרב שפירא יחד עם האדמור מצאנז.jpg|250px|ממוזער|עם הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]], ראש ישיבת [[מרכז הרב]] (מימין)]]
[[קובץ:Memorial plaque to Rabbi Yekutiel Halbershtam in Bnei Brak.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[לוחית זיכרון]] לרב הלברשטאם ברח' [[יהודה הלוי]] ב[[בני ברק]]]]
הקים משפחה חדשה עם חיה נחמה, בתו של הרב [[שמואל דוד אונגר]] - [[אב"ד]] [[ניטרה|נייטרא]], ונולדו להם שבעה ילדים.
 
הוא עסק רבות בזיכרון השואה וקהילות [[אירופה]] שנחרבו. לאחר השואה הוא גילה יחס מתון כלפי [[מדינת ישראל]], בשונה מהשקפת דודו רבי [[יואל טייטלבוים]]. על רקע זה נוצרו ביניהם חיכוכים. ב-[[1955]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]] והחליט להקים את הקריה החסידית קריית צאנז ב[[נתניה]]. ייסד את [[חסידות צאנז-קלויזנבורג]], מוסדות חינוך וישיבה גדולה שעמד בראשותה, ואת [[מפעל הש"ס]]. הוא ייסד גם את [[בית חולים לניאדו]] בנתניה בעקבות נדר שנדר בתקופת [[השואה]], שאם יינצל מהתופת ינסה תמיד להציל [[יהודים]]{{הערה|1=[http://www.tsofar.com/zofar/mashtap/show.asp?id=16534 האדמו"ר יקותיאל יהודה הלברשטאם מספר למה בחר להקים את בי"ח לניאדו], באתר [http://www.tsofar.com/db/index/index.html צופר]}}. בית החולים משמש את תושבי נתניה והסביבה. בשנת [[ה'תשכ"ג]] פתח ישיבה בנתניה ל[[ספרדים ועדות מזרח|ספרדים]], שהתקיימה 10 שנים.
 
בשנת [[ה'תשל"ב]] חזר לארצות הברית והתגורר ב[[יוניון סיטי]].
 
====תפילה====
רבי יקותיאל יהודה נהג להתפלל בשעות מאוחרות. תפילותיו נמשכו שעות ארוכות, בבכיות ובהתלהבות. לעיתים נהג לחזור על קטעים מהתפילה מספר פעמים ואף תרגם מילים ליידיש או הוסיף מילים ביידיש (כמו "טאטע" – אבא).[[קובץ:Memorial plaque to Rabbi Yekutiel Halbershtam in Bnei Brak.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[לוחית זיכרון]] לרב הלברשטאם ברח' [[יהודה הלוי]] ב[[בני ברק]]]]
 
==חיבוריו==
רבים מספריו יצאו תחת השם '''שפע חיים'''. הסדרה כוללת 24 כרכים של ליקוטי דברי תורה, הכוללים שיעורים על חומש ורש"י, דרושים ודברי תורה בסעודות שבת ועוד. שישה כרכים נוספים כוללים "מכתבי תורה" (במהדורה חדשה - שלשה כרכים). מלבד זאת יצאו כרכים נפרדים על חודש תשרי - (שני כרכים), שיחות שנאמרו לפני אמירת ה[[סליחות]], נישואין, על חנוכה - שני כרכים, ימי [[שובבי"ם]], [[ברכת המזון]], [[זמירות ופיוטים לשבת|זמירות לשבת]], וכן שיעורי חומש ורש"י מהשנים תשמ"ב, תשמ"ג ותשמ"ד.
*הרב אהרן יהודה ווילנר, ראש ישיבת צאנז בארצות הברית
* הרב [[אשר וייס]] - ראש ישיבה ופוסק
*הרב משה טוביה וייסברגר, לשעבר רב העיר [[בודפשט]], ב[[הונגריה]]
*הרב [[ישראל אריה זלמנוביץ]], כיהן לאחר [[השואה]] כרב של [[ברגן-בלזן]] ולאחר מכן רבה של [[יבנה]] ו[[עכו]]
*הרב [[יוסף דוד טייטלבוים]], האדמו"ר מ[[חסידות סאסוב|סאסוב]], קריית ישמח משה, [[גני תקוה]]
*הרב שמואל אהרן פלדמן, אב [[בית דין רבני|בית הדין הרבני]] ב[[תל אביב]]
*הרב [[מנשה קליין]], מחבר [[שו"ת]] '''משנה הלכות''', ארצות הברית
*[[אפרים רייך]] - [[איש עסקים]] ועסקן בולט בתחומי [[בריאות הנפש]] ותעסוקת הנשים בציבור החרדי
*הרב יצחק שמואל שכטר, ראש הכוללים בקרית צאנז נתניה, ראש כולל [[מפעל הש"ס]] ומחבר [[שו"ת]] '''ישיב יצחק'''
*הרב [[אליהו שמואל שמרלר]], ראש ישיבת צאנז ומחבר סדרת הספרים דברי אליהו
*מחותנו הרב חיים צבי שפירא, ראש [ישיבת בעלזא בבני ברק וחבר [[בד"ץ בעלזא]]