גיל המעבר אצל נשים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניסוח ודיוק
אין תקציר עריכה
שורה 73:
עד שנת 2002, הטיפול ההורמונלי היה הכלי העיקרי שבאמצעותו רופאים נהגו לטפל בתסמינים של המנופאוזה. בשנה זו, התפרסמו שני מחקרים משמעותיים אשר סקרו למעלה מ 16,000 נשים בארצות הברית (הראשון על ידי ארגון Women's Health Initiative) והשני על ידי קרן מיליון נשים באנגליה. המחקרים הראו שהטיפול ההורמונלי אומנם יעיל בטיפול בתופעות הלוואי המלוות את גיל המעבר אך הוא מעלה את ההסתברת לחלות בסרטן השד ב-24% (ביחס לנשים שלא מטופלות בהורמונים) וכן מעלה את הסיכוי לשבץ ב-31%.
 
פרסום מוקדם בעיתונות הפופולארית (ולא הרפואית) זרע פאניקהבהלה בקרב רופאים ונשים כאחד, וכתוצאה מכך חלה ירידה דרסטית בכמות מרשמי הרופאים לטיפול הורמונלי.
 
עם חלוף השנים הושמעו לא מעט דברי ביקורת על מחקר ה WHI, בעיקר על  גיל הנשים שהשתתפו במחקר, שהיה מבוגר מדי (רק 32% מהנשים היו בגיל הרלבנטי). מחקרי המשך שהתבססו על אותו מאגר נתונים והתייחסו לקבוצת הגיל הרלבנטית, הראו תוצאות הפוכות: בקרב נשים שגילן היה פחות מ 60, וקיבלו אסטרוגן בלבד, לא עלה הסיכון לסרטן שד, למחלות לב ולשבץ מוחי, לעומת נשים שלא קיבלו הורמונים * (רפרנס: . <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Stefanick ML, et al|שם=|כתב עת=. ''JAMA'' 2006;295|כרך=|עמ=:1647-1657; 2. L}}</ref>.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=LaCroix AZ, et al.|שם=2011|כתב ''עת=JAMA''. 2011;305:|עמ=1305-1314;}}</ref>
 
3. Morabia A, et al. ''Am J Epidemiol.'' 1998;148:1195-1205; 4. Rossouw JE, et al. ''JAMA''. 2007;297:1465-1477)
 
===טיפול באמצעות SERMs===
שורה 84 ⟵ 82:
עקרון הפעולה של תרופות אלה מבוסס על יכולתם של החומרים הפעילים לחקות את פעילותו של אסטרוגן בחלק מהרקמות, תוך שהם סותרים את פעולתו ברקמות אחרות. כך למשל, ברקמת העצם הוא יעבוד כמו אסטרוגן (היעיל במינעת אוסטיאופורוזיס) אך ברחם (שם פעילותו של האסטרוגן אינה רצויה) יסתור את הפעילות הזו.
 
מנגון פעולה סלקטיבי שכזה מאפשר טיפול יעיל בסימפטומים של גיל המעבר תוך  צמצום תופעות הלוואי של הורמון הפרוגסטרון, האחראי על רוב תופעות הלוואי המטרידות של הטיפולים ההורמונליים (כאב וגודש בשדיים, דימומים ואגינליים).* רפרנס: <ref>{{צ-ספר|שם=המדריך הישראלי לבנות 40 פלוס|מו"ל=ידיעות אחרונות וספרי עליית הגג|שנת הוצאה=2011}}</ref>.
 
===תרופות נוספות===
* טיפול מקומי נרתיקי לטיפול ביובש נרתקי.
* חלק מהרופאים משתמשים בתרופות אנטי-דיכאוניות ([[SSRI]]).
* תרופות לניהול לחץ דם. תרופות אלה בעלות אפקטיביות דומה לתרופות אנטי-דיכאוניות לטיפול בגלי חום, אך ללא השפעות על שינויים במצבי רוח.