הבדלים בין גרסאות בדף "חיים הלברשטאם"

סדר תמונות בעיקר
מ (הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-19 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון))
(סדר תמונות בעיקר)
{{אדמו"ר
[[קובץ:Sanz.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[לזר קרסטין]], '''רבי חיים הלברשטאם מצאנז''']]
|שם=רבי חיים הלברשטאם
[[קובץ:שער הספר דברי חיים מקואות - מהדורת בריננער.jpg|טקסט=שער הספר דברי חיים מקואות - מהדורת בריננער|ממוזער|שער הספר דברי חיים על הלכות מקואות]]
|תואר=האדמו"ר מצאנז
רבי '''חיים הלברשטאם מצאנז''' (תקנ"ז [[1797]] - [[כ"ה בניסן]] [[ה'תרל"ו]], [[19 באפריל]] [[1876]]) (מכונה: '''"הדברי חיים"''' על שם ספרו), היה [[רב]]ה של העיר [[נובי סונץ'|צאנז]] ומייסדה של [[חסידות צאנז]]{{הערה|אין להחליפו עם חיים צענזר, מחכמי ה[[ברודי#%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA %D7%91%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%99|קלוייז בברודי]]}}.
|תמונה=
|כיתוב=תמונה של רבי חיים מצאנז
|חיבורו העיקרי=דברי חיים
|תאריך לידה=[[1797]]
|תאריך לידה עברי=[[ה'תקנ"ז]]
|תאריך פטירה=[[19 באפריל]] [[1876]]
|תאריך פטירה עברי=[[כ"ה בניסן]] [[ה'תרל"ו]]
}}
 
רבי '''חיים הלברשטאם מצאנז''' (מכונה: '''"הדברי חיים"''' על שם ספרו; [[ה'תקנ"ז]], [[1797]] - [[כ"ה בניסן]] [[ה'תרל"ו]], [[19 באפריל]] [[1876]]) (מכונה: '''"הדברי חיים"''' על שם ספרו), היה [[רב]]ה של העיר [[נובי סונץ'|צאנז]] ומייסדה של [[חסידות צאנז]]{{הערה|אין להחליפו עם חיים צענזר, מחכמי ה[[ברודי#%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA %D7%91%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%99|קלוייז בברודי]]}}.
 
==תולדות חייו==
[[קובץ:אוהל הדברי חיים מצאנזSanz.jpg|שמאל|ממוזער|שמאל200px|האוהל'''רבי שמעלחיים קברוהלברשטאם וקברימצאנז''', בניציור משפחתו.של צאנז,[[לזר 2016קרסטין]]]]
[[קובץ:אוהל הדבריהרב חיים מצאנז. קברו (2)הלברשטם.jpg|ממוזער|שמאל|מצבתוציור בעירנוסף צאנז.של רבי חיים 2016הלברשטם]]
נולד בשנת ה'תקנ"ז בעיר [[טרנוגרוד]] שב[[גליציה]] למרים, נכדתו של משולם זלמן אשכנזי, נכד ה[[חכם צבי]], ולרבי אריה ליבוש. כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובגיל 13 נלקח כחתן לרחל פיגא בתו של ר' [[ברוך פרנקל-תאומים]], בעל ה"[[ברוך טעם]]". התחתן אחר כך עוד שלוש פעמים, בשנית עם אחות אשתו הראשונה, בשלישית עם בתו של הרב יחיאל צבי הירש אונגר מ[[טרנוב]] (בנו של רבי [[מרדכי דוד אונגר (דומברובה)|מרדכי דוד אונגר]] מ[[חסידות דומברובה|דומברובה]]) וברביעית עם בתו של הרב אלימלך טארים (בנו של רבי נתן לייב בנו של רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]]). מנשותיו הראשונה והשלישית (שאף שמה היה רחל) נולדו לו שמונה בנים ושבע בנות.
 
רבותיו בחסידות היו רבי [[נפתלי צבי מרופשיץ]] ורבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]. [[סמיכת זקנים|הוסמך להוראה]] על ידי הרב [[אפרים זלמן מרגליות]] מברודי. רבי חיים היה למדן בולט והתכתב בענייני הלכה עם רבנים בולטים בדורו. נודע גם כמי שחלק סכומים נכבדים לצדקה.
 
==שיטתו בלימוד והלכה==
הדגיש את חשיבות הבקיאות ואמר שאין להורות הלכה בהלכות [[שבת]] אלא למי שבקי ב[[מסכת שבת]] בעל פה. אף שהיה אדמו"ר חסידי לא עודד פרסום [[קבלה]] ברבים.בהלכה ידועה בייחוד שיטתו בנוגע ל[[הנחת תפילין]] שאין להקפיד על מקומם בראש בדיוק. כמו כן שיטתו בהלכות [[מקווה|מקואות]] נחשבת בין המחמירות. התנגד בחריפות לשימוש ב[[מצה|מצות]] [[מצות מכונה|שנאפו במכונה]], וללבישת [[ציצית]] שנטוותה במכונה. כמה מפסיקותיו ההלכתיות הסעירו את העולם החסידי, ביניהם הפסיקה כי על בחורים לא נשואים להניח [[תפילין]] ב[[חול המועד]] (בניגוד לנהוג בחסידויות אחרות) והפסיקה כי ה[[אדמו"ר]]ות אינה אמורה לעבור בירושה. מספר ניכר של ממשיכי ופרשני שיטתו ההלכתית פעלו ב[[גאליציה]] וב[[הונגריה]].
[[קובץ:שער הספר דברי חיים מקואות - מהדורת בריננער.jpg|טקסט=שער הספר דברי חיים מקואות - מהדורת בריננער|ממוזער|שער הספר דברי חיים על הלכות מקואות]]
 
[[קובץ:אוהל הדברי חיים מצאנז. קברו (2).jpg|ממוזער|שמאל|מצבתו בעיר צאנז. 2016]]
בהלכה ידועה בייחוד שיטתו בנוגע ל[[הנחת תפילין]] שאין להקפיד על מקומם בראש בדיוק. כמו כן שיטתו בהלכות [[מקווה|מקואות]] נחשבת בין המחמירות. התנגד בחריפות לשימוש ב[[מצה|מצות]] [[מצות מכונה|שנאפו במכונה]], וללבישת [[ציצית]] שנטוותה במכונה. כמה מפסיקותיו ההלכתיות הסעירו את העולם החסידי, ביניהם הפסיקה כי על בחורים לא נשואים להניח [[תפילין]] ב[[חול המועד]] (בניגוד לנהוג בחסידויות אחרות) והפסיקה כי ה[[אדמו"ר]]ות אינה אמורה לעבור בירושה. מספר ניכר של ממשיכי ופרשני שיטתו ההלכתית פעלו ב[[גאליציה]] וב[[הונגריה]].
[[קובץ:אוהל הדברי חיים מצאנז.jpg|ממוזער|שמאל|האוהל שעל קברו וקברי בני משפחתו. צאנז, 2016]]
 
==הנהגה ופעילות ציבורית==
בזמנו התפתחה [[מחלוקת צאנז-סדיגורה|מחלוקת עזה בין חצרות סדיגורה וצאנז]] לגבי דרך התנהגותם של [[חסידים]], וכמו כן על התנהגותו של רבי [[דוב בער מליווא]], בנו של רבי [[ישראל פרידמן מרוז'ין]]. הוא כתב מספר מכתבים חריפים נגדו ונגד חצרות סדיגורה.
 
==משפחתו==
רבי חיים נישא כאמור ארבע פעמים, נשותיו היו הרבניות: רחל פייגא, אחותה של רחל פייגא, רעכיל דבורה ורבקה.{{ש}}חמשת בניו הגדולים ושלוש בנותיו הגדולות היו מזיווג ראשון. השאר מזיווג שלישי.
חמשת בניו הגדולים ושלוש בנותיו הגדולות היו מזיווג ראשון. השאר מזיווג שלישי.
 
===בניו===
==לקריאה נוספת==
* ביטאוני חסידות צאנז המביאים מדי חודש סיפורים ועובדות מחייו.
* [[אברהם יצחק ברומברג]], '''מגדולי החסידות''', ספר א', ירושלים ה'תש"ט.
* י"י אפל, משנתו ודמותו של ר’ חיים האלבערשטאם, '''המעין''' יג, ד (ה'תשל"ג) 60-71; יד, א 35–43
* [[מאיר וונדר]], כמה שנים חי רבי חיים מצאנז?, '''המעין''' יד, ג (ה'תשל"ד) 41-44.
* [[יצחק רפאל]], דברי הספד של הגאון רבי [[שמואל מוהליבר]] על האדמו"ר רבי חיים מסאנדז, '''סיני''' פ,ה/ו (ה'תשל"ז) 193-200.
* יחזקאל סלומון, השפעת מרן ה"דברי חיים" מצאנז על התפשטות החסידות בהונגריה, '''היכל הבעש"ט''' א,א (ה'תשס"ג) צ-קג; א,ג: קיח-קכח.
* איריס בראון, '''ר’ חיים מצאנז : דרכי פסיקתו על רקע עולמו הרעיוני ואתגרי זמנו''', ‫ רמת גן ה'תשס"ד (דיסרטציה, [[אוניברסיטת בר-אילן]]).
* [[יוסף וייסברג]], רבנו הקדוש מצאנז, [[סדרת ספרים]] בהוצאת מפעל "קסת שלמה" ירושלים ה'תשל"ו.
*[[אהרן סורסקי]], '''מרביצי תורה מעולם החסידות''', חלק א, בני ברק, ה'תשמ"ו, עמ' קמבקמ"ב-קסהקס"ה.
* [[דוד אסף]], הציץ ונפגע: אנטומיה של מחלוקת חסידית, [[ידיעות ספרים]], ה'תשע"ב.
*צבי ברינר, קונטרס '''מעיין החיים''', פסקים ומנהגים מה"דברי חיים" מצאנז וה"חתם סופר", מכון "זיכרון משה", מהדורה רביעית תשע"ח