טיפול דיאלקטי התנהגותי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
סקריפט החלפות (תאור, על ידי, הוויתור), תיקון כיווניות הערת שוליים |
||
שורה 1:
{{שכתוב|נושא=מדעי החברה}}
'''תרפיה התנהגותית דיאלקטית, או טיפול דיאלקטי התנהגותי''' (ב[[אנגלית]]: '''Dialectical behavior therapy, DBT''') היא שיטת [[טיפול פסיכולוגי]] [[התערבות מבוססת ראיות|מבוססת ראיות]]. השיטה פותחה בסוף שנות ה-80 על ידי פרופסור [[מרשה לינהן]] (Marsha M. Linehan), חוקרת [[פסיכולוגיה]] מ[[אוניברסיטת וושינגטון]], ונועדה במקור לטיפול ב[[הפרעת אישיות גבולית]] ובנטייה [[אובדנות|אובדנית]] כרונית. השיטה משמשת לטיפול בטווח נרחב של בעיות נפשיות על ספטקרום ה[[ויסות רגשי|וויסות הרגשי]], וכן בדפוסי התנהגות לא יעילים ו[[אימפולסיביות|אימפולסיביים]] כמו [[פגיעה עצמית]], נטיייה [[אובדנות|אובדנית]] ושימוש [[חומר פסיכואקטיבי|בסמים]].
הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי מבוסס מחד על טכניקות [[טיפול קוגניטיבי-התנהגותי|קוגניטיביות-התנהגותיות]] השמות דגש על שינוי - שיפור היכולת לויסות רגשי, עבודה על כישורים ומיומנויות בינאישיות, שיפור היכולת להתמודדות עם לחצים ושיפור [[בוחן מציאות]]; ומאידך על רעיונות של קבלה עצמית, סובלנות למצוקה, ו[[קשיבות]] (מיינדפולנס), הלקוחה ממקורות [[בודהיזם|בודהיסטיים]]. המונח ׳[[דיאלקטיקה]]׳ מבטא את רציונל הטיפול, המנסה ליישב יחד את שני הניגודים הללו, בין שינוי וקבלה, ובאופן כללי עמדות מנוגדות במציאות של המטופל ובקשר בין המטפל והמטופל. הטיפול עוסק בניגודים ובמורכבות הן בעולמו של המטופל והן בקשר בין המטפל והמטופל, בקבלה של הניגודים הללו, ובאמצעים להשגת גמישות ואיזון ביניהם{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:3|{{cite journal|author1=Dimeff, L. A.|author2=Koerner, K. E.|year=2007|title=Dialectical behavior therapy in clinical practice: Applications across disorders and settings|publisher=Guilford Press}}}}.
== תיאור השיטה ==
הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי פותח
=== השקפת עולם והנחות בסיסיות ===
==== השקפת עולם דיאלקטית ====
הטיפול נשען על הרעיון ה[[דיאלקטיקה|דיאלקטי]], על פיו המציאות איננה סטטית, ומורכבת מכוחות מנוגדים. גם הקשר בין המטפל והמטופל מורכב מכוחות מנוגדים. אצל הפונה הטיפוסי ישנה דיאלקטיקה בין הצורך לקבל את עצמו כפי שהוא, לבין הצורך שלו להשתנות. ניגודיות נוספת היא המתח שבין הרצון לקבל מן הטיפול, לבין
====
הטיפול מבוסס על התאוריה הביו-סוציאלית ( ב[[אנגלית]]: Biosocial Theory). לפי לינהן, הבעיה העיקרית של הפרעת אישיות גבולית היא הפרעה נרחבת בתפקודה של מערכת ה[[ויסות רגשי|ויסות הרגשי]]. אי ויסות רגשי הנו תוצאה של נטייה [[ביולוגיה|ביולוגית]] (אך לאו דווקא [[גנטיקה|גנטית]]), הֶֶקשר [[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבתי]], והיחסים בין השניים במהלך ההתפתחות.
הנטייה הביולוגית מתבטאת בפגיעות רגשית, בעטייה ישנה רגישות גבוהה ל[[גירוי]] רגשי, תגובתיות יתר לגירוי רגשי וקושי לחזור למצב הבסיסי לאחר [[עוררות]] רגשית. פן ביולוגי נוסף הוא תגובות [[אימפולסיביות|אימפולסיביוֹת]] וחסרות עכבות, והתנהגויות לא יעילות במצבי הצפה רגשית.
אדם בעל פגיעות רגשית גבוהה, עשוי לפתח קושי בויסות רגשי, אם בראשית חייו הוא נתקל ב[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]] לא תומכת, המכונה "סביבה [[הגישה האינטרסובייקטיבית#מושגים מרכזיים|לא מתקפת]]". בסביבה כזו, חוויות אישיות [[סובייקטיביות|סובייקטיביוֹת]] שאין להן עדות חיצונית, כמו: אמונות, מחשבות, רגשות ותחושות - זוכות להתעלמות או לתגובה מופרזת מן הסביבה. הילד חווה פער בין החוויה האישית שלו לבין זו של הזולת, וחוסר הלימה בין החוויה האישית לבין התגובה שניתנת לה מן הסביבה. כך, הסביבה הלא מתקפת לא מלמדת את הילד
=== מסגרת הטיפול ===
הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי כולל בדרך כלל שני מרכיבים:
* פסיכותרפיה פרטנית
* טיפול קבוצתי - במטרה לשכלל את המיומנויות הבינאישיות והכישורים ההתנהגותיים
שורה 29 ⟵ 27:
=== שלבי הטיפול ===
מטרת הטיפול איננה רק לדכא התנהגות לא מתפקדת, אלא לבנות חיים מלאים ומספקים, שהמטופל יחוש ששווה לחיות אותם. הטיפול כולל ארבעה שלבים:
# ייצוב המטופל והשגת שליטה התנהגותית. המטרה בשלב זה היא הפחתת התנהגויות אובדניות מסכנות חיים, הפחתת התנהגויות המחבלות בטיפול, שיפור איכות החיים ועבודה על כישורים התנהגותיים.
# המטופל לומד להכיר את רגשותיו, מבלי לשפוט אותם ומבלי לנסות להעלים אותם על ידי דפוסי התנהגות לא יעילים כמו שימוש בסמים, הפרעות אכילה וכו'.
# שיפור איכות החיים של המטופל וחיפוש אושר.
שורה 45 ⟵ 43:
== ביקורת על הגישה ==
הניסוי הקליני הראשון של טיפול דיאלקטי-התנהגותי, בחלוקה אקראית לתנאי ניסוי וביקורת, השווה את טיפול DBT לטיפול רגיל (treatment as usual-TAU). בהשוואה לקבוצת הביקורת, הנבדקים שעברו טיפול דיאלקטי-התנהגותי נמצאו כבעלי סיכון נמוך יותר באופן מובהק סטטיסטית לאחר שנת הטיפול הראשונה, הם דיווחו על פחות ניסיונות התאבדות בכל נקודת הערכה, והיו להם פחות התקפים חמורים מבחינה רפואית במהלך השנה{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:5|ימין=כן}} .
נכון להיום, ישנם עשרות מחקרים מבוקרים שפורסמו, שנערכו ברחבי חמישה מוסדות מחקר התומכים ביעילות של טיפול דיאלקטי-התנהגותי על פני מספר בעיות התנהגותיות, לרבות ניסיונות התאבדות התנהגויות של פגיעה עצמית, שימוש בסמים, בולימיה, אכילה מוגזמת, ודיכאון בקרב הקשישים.
שורה 52 ⟵ 50:
== אפקטיביות של הטיפול ==
השיטה יועדה במקור לטיפול באנשים בעלי [[הפרעת אישיות גבולית]]{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0|{{צ-מאמר|מחבר=2. Lynch, T. R., Trost, W. T., Salsman, N., & Linehan, M. M. (2007).|שם=Dialectical behavior therapy for borderline personality disorder.|כתב עת=Annu. Rev. Clin. Psychol., 3, 181-205.}}}}, המאופיינים בהתנהגות של הרס עצמי, כיוון שמיומנויות בין-אישיות חשובות, ויסות רגשות והכלה של מצוקה רגשית חסרות אצלם באופן ניכר{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:1|{{צ-מאמר|מחבר=3. Panos, P. T., Jackson, J. W., Hasan, O., & Panos, A. (2014).|שם=Meta-analysis and systematic review assessing the efficacy of dialectical behavior therapy (DBT).|כתב עת=Research on Social Work Practice, 24(2), 213-223.}}}}. על כן, מחקר רב בתחום הפסיכולוגיה היישומית מתייחס לאוכלוסייה זו. עם זאת, טיפול התנהגותי דיאלקטי נמצא אפקטיבי גם עבור אוכלוסיות קליניות נוספות, כגון אנשים עם [[הפרעת אכילה|הפרעות אכילה]], [[דיכאון קליני]] ודיכאון עם הפרעות אישיות נלוות{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0|ימין=כן}}.
תרפיה התנהגותית דיאלקטית נמצאה יעילה באופן מובהק בהפחתת [[התאבדות|התנהגויות אבדניות]] ופגיעות עצמיות{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:2|{{צ-מאמר|מחבר=Kliem, S., Kröger, C., & Kosfelder, J. (2010).|שם=Dialectical behavior therapy for borderline personality disorder: a meta-analysis using mixed-effects modeling. |כתב עת=Journal of Consulting and Clinical Psychology, Vol 78(6), Dec 2010, 936-951}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:1|ימין=כן}}. בנוסף, הפרעות נלוות שהמטופלים דיווחו עליהן, כגון: דיכאון, [[חרדה]], כעס בלתי נשלט ותחושת [[ריקנות]] וניתוק עצמי, השתפרו בעקבות טיפול התנהגותי דיאלקטי בהשוואה לטיפול רגיל{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0|ימין=כן}}, אם כי ממצא זה איננו עקבי לאורך כל המחקרים{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:1|ימין=כן}}. ייתכן ואי עקביות זו נובעת מהבדלים סימפטומטיים בין קבוצות הטיפול, קושי במיקוד הממדים המרובים של התנהגויות אלו{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:1|ימין=כן}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0|ימין=כן}} והבדלי מין (נבדקו בעיקר נשים{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0|ימין=כן}}. במוקד הטיפול - מעבר מהתנהגויות מסכנות חיים (מוקד גבוה בהיררכית הטיפול) למטרות טיפול נמוכות יותר בהיררכיה הטיפולית{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0|ימין=כן}}. התרפיה נמצאה כמסייעת למטופלים לפתח יכולות בין-אישיות, כגון: ניהול סיטואציות חברתיות באופן טוב יותר{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0|ימין=כן}}. בהשוואה לטיפולים סטנדרטיים (TAU – treatment as usual), המטופלים בתרפיה התנהגותית דיאלקטית הציגו הפחתה משמעותית יותר בסיכון הרפואי המשויך להם, כפי שנמדד על ידי סך ימי האשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים, בנשירה מהטיפול והתנגדות לו{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0|ימין=כן}}.
קיימות מספר ביקורות על הטיפול. ראשית, ישנן מגבלות עקב ההטרוגניות של התסמינים בהפרעות הנלוות להפרעת אישיות גבולית, כמו: חרדה ומצבי לחץ, הפרעות אכילה אשפוז ועוד. הטרוגניות זו עשויה לסבך את התכנון והיישום של הטיפול והאפקטיביות שלו{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:2|ימין=כן}}. למרות הביסוס המדעי החזק של טיפול זה קיימים מספר פערים בספרות, כמו: מיעוט יחסי של גברים או מיעוט מטופלים ומידע מועט בספרות על החשיבות היחסית של רכיבים שונים של הטיפול ולתוצאות הטיפול. יתרה מכך, אף על פי שניסיונות ראשוניים ליישם שיטה זו באבחנות אחרות מהפרעת אישיות גבולית כבר מובטחים, יישומים אלה עדיין ניסיוניים וממתינים לעדויות מחקריות נוספות{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0|ימין=כן}}. כמו כן, חסרים נתוני מעקב ארוכי טווח על מנת להסיק שטיפול זה משפר את איכות החיים של החולים{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:2|ימין=כן}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:1|ימין=כן}}. לבסוף, מחקרים עתידיים צריכים להשוות שיטת טיפול זו עם טיפולים אחרים שספציפיים לסימפטומים של הפרעת אישיות גבולית אשר הוכיחו את יעילותם, וזאת באמצעות מספר נקודות הערכה ארוכות טווח{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:2|ימין=כן}}.
==הערות שוליים==
| |||