ליאונרד ברנשטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Pediaman9 (שיחה | תרומות)
הרחבה
מ מקור.
שורה 44:
כמנצח זכה ברנשטיין להערכתם והוקרתם של מוזיקאים רבים. מעמד מיוחד היה שמור לו בין חברי [[הפילהרמונית של וינה]] ו[[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]], שם היה מנצח אורח קבוע. הוא נחשב מעורב במיוחד ביצירותיהם של [[גוסטב מאהלר]], [[אהרון קופלנד]], [[יוהנס ברהמס]], [[דימיטרי שוסטקוביץ']] ויצירותיו שלו. הוא שכלל גישה מקורית לעבודה על סימפוניה של מאהלר, בהצגת כל פסוק ושירתו לפני התזמורת, כדי להבהיר לנגנים את המשמעות השלמה ולהשיג את האפקט הדרוש, עם אוזן מוזיקלית מדויקת אשר לא החמיצה דבר.
 
ברנשטיין, שהיה הומוסקסואל, אך בצל תקופתו העדיף להתחתן עם אישהביסקסואל, ניהל בין השאר [[מאהב|פרשת אהבים]] עם [[עזריה רפפורט]] בעת שזה היה [[חייל]] צעיר, כאשר היה המדריך שלו בארץ ([[1948]]–[[1949]]{{הערה|1=יאיר טלמור, [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=3639 לנשק את ליאונרד ברנשטיין], [[GoGay]]: תרבות ובידור, 29 בנובמבר 2005.}}). הוא נודע בקשריו עם האמן [[יוסי שטרן (צייר)|יוסי שטרן]] ועם השחקן [[דני קיי]], אך ניהל קשר זוגי עם [[פליסיה מונטאלגרה|פליסיה מונטֶאָלֶגרֶה]] {{אנ|Felicia Montealegre}}, שחקנית [[צ'ילה|צ'יליאנית]]. היחסים ביניהם נגררו במשך חמש שנים עד שברנשטיין החליט בסופו של דבר להינשא בשנת 1951. היא [[גיור|התגיירה]] בעקבות נישואיהם ונולדו להם שלושה ילדים. מונטאלגרה השתתפה בביצוע הסימפוניה השלישית של ברנשטיין, "קדיש", עם הפילהרמונית של ניו יורק ב[[שנות ה-60]], כקריינית (תפקיד שבוצע במקור על ידי השחקנית הישראלית האגדית [[חנה רובינא]]).
 
ברנשטיין נפטר חמישה ימים בלבד אחרי פרישתו. הוא ניצח על הקונצרט האחרון שלו ב[[טנגלווד]], בברקשיירס שבצפון [[מסצ'וסטס]], ב-[[19 באוגוסט]] [[1990]]. הייתה זו [[התזמורת הסימפונית של בוסטון]] אשר ניגנה את "אינטרלוד ארבעת הימים" של [[בנג'מין בריטן]] ואת [[הסימפוניה השביעית של בטהובן]].