מרטין ואן ביורן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-19 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון)
תגית: גרשיים שגויים
שורה 129:
== כהונתו כנשיא ==
=== מדיניות ===
מרטין ואן ביורן הצהיר על כוונותיו להמשיך ללכת בדרכו של קודמו, אנדרו ג'קסון, ופרט לשינוי אחד הקבינט נשאר זהה לקבניטלקבינט שהיה בג'קסון. לוואן ביורן היו כמה כלים להתמודדות עם המשבר הכלכלי של [[1837]]. המשבר הכלכלי גרר אחריו [[שפל כלכלי]] של חמש שנים. הבנקים כשלו והאבטלה הרקיעה שחקים.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = W. J. Rorabaugh, Donald T. Critchlow, Paula C. Baker|שם = America's promise: a concise history of the United States|מו"ל = Rowman & Littlefield|שנת הוצאה = 2004|עמ = 210|קישור = https://books.google.co.il/books?id=VL_6X5zWOokC&pg=PA210&dq=&hl=en#v=onepage&q=&f=false|ISBN = 0742511898}}}} מספר כלכלנים מודרניים טוענים שהסיבה למשבר הכלכלי נבעה ממדיניות הבנקים שהושפעה מממשל ג'קסון.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = CrashCourse|כתובת = https://www.youtube.com/watch?v=beN4qE-e5O8|כותרת = Age of Jackson: Crash Course US History #14}}}} ואן ביורן דגל בסחר חופשי ובתעריפים נמוכים על מנת לתמוך בדרום מטעם המפלגה הדמוקרטית, כמו כן הוא הצליח בהקמת מערכת של אגרות חוב על מנת להקטין את החוב הלאומי. מפלגתו הייתה מפולגת כך שהצעת החוק שלו ל''אוצר הלאומי'' (''Independent Treasury'') שהוצעה בשנת 1837 לא עברה עד לשנת [[1840]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Gouge, William A.; Dorfman, Joseph|שם = A Short History of Money and Banking.|מו"ל = Ludwig Van Mises Institute|שנת הוצאה = 2007|עמ = 22|קישור = https://books.google.co.il/books?id=LXtCpeGQeuAC&pg=PA22&dq=%22van+buren%22+%22independent+treasury%22+1840+supporters+opponents&hl=en&sa=X&ei=QMqRVIixMMiiNu_ag1A&redir_esc=y#v=onepage&q=%22van%20buren%22%20%22independent%20treasury%22%201840%20supporters%20opponents&f=false|מקום הוצאה = Auburn, Alabama}}}}
 
בצעד מפתיע ונועז, הלך ואן ביורן בניגוד למדיניות של קודמו וזאת במטרה להשיג שלום בבית ובחוץ. במקום ליישב סכסוך כספי בין אזרחי ארצות הברית לממשלה המקסיקנית באמצעות הפעלת כוח, ניסה ואן ביורן לחפש פתרון דיפלומטי. באוגוסט [[1837]] דחה ואן ביורן את בקשת טקסס להצטרף כמדינה בארצות הברית. מהלך זה זכה לכעס רב בעיקר מצדם של מנהיגים תומכי עבדות שראו בכך טענו שהמניע שעומד מאחורי המהלך הוא אי-רצון שילובה של טקסס בשל [[פשרת מיזורי]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Conlin, Joseph|שם = The American Past: A Survey of American History|מו"ל = Wadsworth: Cengage Learning|שנת הוצאה = 2014|ISBN = 978-1-133-94653-3|עמ = 330|קישור = https://books.google.co.il/books?id=cXQWAAAAQBAJ&pg=PA330&dq=%22van+buren%22+texas+statehood+1837&hl=en&sa=X&ei=ssyRVI_ZAYb7sASy_YLgBg&redir_esc=y#v=onepage&q=%22van%20buren%22%20texas%20statehood%201837&f=false|מקום הוצאה = Boston}}}}