פיודור טולבוחין – הבדלי גרסאות

בשנת [[1934]] טולבוחין סיים את האקדמיה הצבאית ב[[מוסקבה]] והתקדם בסולם הדרגות. ביולי [[1938]] הוא מונה לראש מטה פיקוד צבאי עבר הקווקז ושירת בתפקיד זה עד לאוגוסט [[1941]].

 

החל מאוגוסט [[1941]] טולבוחין שירת כראש מטה של [[חזית (הצבא האדום)|חזית]] עבר הקווקז, חזית הקווקז וחזית קרים. במסגרת זו הוא היה אחראי מצד [[ברית המועצות]] על תכנון וביצוע של [[הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן]] באוגוסט-ספטמבר [[1941]]. בשנת [[1942]] טולבוחין היה אחראי על תכנון [[קרב קרץ']] ולאחר הכישלון בקרב זה הוא הועבר מתפקידו. ביולי [[1942]] הוא מונה למפקד [[הארמייה ה-57 (ברית המועצות)|הארמייה ה-57]] שהייתה במרכז [[קרב סטלינגרד]]. בפברואר [[1943]] מונה טולבוחין למפקד [[הארמייה ה-68 (ברית המועצות)|הארמייה ה-68]], ובמרץ [[1943]] מונה למפקד [[החזית הדרומית (ברית המועצות)|החזית הדרומית]]. בהמשך מונה טולבוחין למפקד [[החזית האוקראינית הרביעית]] ו[[החזית האוקראינית השלישית]]. בתפקידים אלו הוא היה אחראי על שחרור [[חצי האי קרים]] והשתתף באופן פעיל בהכנה וניהול [[מבצע יאשי-קישינב]]. לאחר שכוחות בפיקודו הגיעו לגבולות [[ברית המועצות]] הם המשיכו מערבה ושחררו משליטה נאצית את [[רומניה]], [[בולגריה]], [[יוגוסלביה]], [[הונגריה]] ובסופו של דבר הגיעו ל[[וינה|ווינה]].

 

לאחר סיום המלחמה טולבוחין היה מפקד קבוצת ארמיות שהוצבה בשטח [[בולגריה]] ו[[רומניה]]. בשנת [[1947]] לאחר פירוק קבוצת ארמיות זו הוא חזר לפיקוד צבאי עבר הקווקז כמפקד הפיקוד.