זהות מגדרית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TMagen (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של 109.66.19.69 (שיחה) לעריכה האחרונה של 2.53.40.136
שורה 5:
 
==אטיולוגיה - מבט תאורטי==
אצל מרבית האנשים ישנה הלימה בין [[זוויג|המין הביולוגי]] שלהם לבין המגדר המיוחס להם מצד הסובבים אותם (ומכאן גם הלימה בין הזהות המגדרית שלהם למין הביולוגי שלהם). על פי הערכה, כ 3% מהאוכלוסייה חשים תחושת של חוסר התאמה (בעוצמות שונות) בין המין הביולוגי שלהם לבין זהותם המגדרית.{{הערה|1=The Harry Benjamin International Gender Dysphoria Association's, [http://www.wpath.org/Documents2/socv6.pdf '''Standards Of Care For Gender Identity Disorders'''], Sixth Version. February, 2001 }} [[טרנסג'נדר]] הוא מונח הכולל קשת רחבה של [[זהות|זהויות]] אשר קשורות לחוסר ההלימה ול[[התנהגות|התנהגויות]] שאינן תואמות בין היות האדם זכר או נקבה, לבין התחושות המגדריות שלו או שלה. הסיבה לכך נחקרת במסגרת ה[[אטיולוגיה]] של זהויות מגדר שונות כמו גם האטיולוגיה ל[[טרנסג'נדריות]].
 
ה[[אטיולוגיה]] להיווצרות הזהות המגדרית, באדם ובכמה מינים נוספים, איננה מובנת מאליה: קיימים מצבים בהם זכרים צעירים (בשנים הראשונות לחיים) יזדהו כבנות, וההפך. כך למשל, בנים צעירים עלולים לטעון באופן עקבי כי הם למעשה "בת" ויידרשו מהוריהם לקנות להם בובות אשר על פי ניתוח סטטיסטי נפוצות יותר בקרב בנות, ינסו ללבוש ביגוד הנתפס בתרבות כ"נשי", כגון שמלות, [[התרבות המערבית|בתרבות המערבית]] (לרוב של האם או אחות\אחיות) ויבקשו לשחק דמות נשית במשחקי סימבוליים או משחקי תפקידים בקרב ילדים, וכן ההפך. שכיחות התנהגות זו, הנקראת '''[[הפרעת זהות מגדרית בילדים|נון קונפורמיות מגדרית בילדים]]''' (Childhood gender nonconformity) אינה גבוהה, וכתופעה היא נדירה יחסית. תופעה זו נחקרת אקדמית מזה שנים רבות, בעיקר בדיסיפלינות של [[ביולוגיה]], [[מדעי המוח]], [[פסיכולוגיה]], ולעיתים גם [[חינוך]]. מסיבה זו קיים שיח אקדמי ענף (אם כי צנוע יחסית לתחומים אקדמיים אחרים) העוסק באטיולוגיה של זהויות [[מגדר]] באדם (כמעט תמיד מתחקה המחקר אחר האטיולוגיה של נון קונפורמיות מגדרית מאשר זה של קונפורמיות מגדרית). להלן יוסבר על העמדה הנוכחית בקרב [[הקהילה המדעית]] בהקשר זה.
 
בעבר שלטו שתי גישות עיקריות הבאות להסביר כיצד מתהווה זהותו המגדרית של אדם. כיום מקובלת גישה שלישית שהיא שילוב של השתיים שיוצגו להלן. הגישות מכילות מודלים שונים, אך רוב המודלים משתי הגישות הראשונות, ננטשו לטובת השלישית, זה מתוקף הממצאים המדעיים שהניב שיתוף הפעולה בין [[דיסציפלינה|דיסציפלינות]] שונות, להבנת האטיולוגיה של זהות המגדר באדם.
 
=== קונסטרוקציוניסטית===
גישה זו מבוססת בלבד על רעיון [[קונסטרוקטיביזם חברתי|קונסטרוקציוניסטי]] [[פונדמנטליזם|פונדמנטאלי]] לפיו זהות המגדר מתעצבת אך ורק על ידי [[סוציאליזציה]], קרי, היא תוצר של [[הבניה חברתית]] טהורה, כביכול. גישה זו הביאה למספר מקרים טרגיים, כדוגמת [[דייוויד רימר]], ולמעשה הופרכה מראיות סותרות כגון קיום תופעת ה[[טרנסקסואליות]] אשר מתחילה, ברוב המקרים, בגיל הינקות, וכוללת התנגדות אקטיבית מצד הילד, לתכתיבים המגדריים של הוריו (Childhood gender nonconformity), וזו בדרך-כלל הולכת ומתחזקת, בסתר או בגלוי, במהלך השנים. כמו כן, מחקרים [[נוירוביולוגיה|ניורוביולוגיים]] מוקדמים, דוגמת אלו של [[רוג'ר גורסקי]] ו[[דיק שוואב]] על השפעתם הקדם לידית של ה[[הורמונים|הורמון]] [[טסטוסטרון]] בפרט, ו[[אנדרוגן|אנדרוגנים]] בכלל, על ה[[התמיינות מוחית|התמיינות המוחית]]. גישה זו אומצה על ידי קבוצות [[פמיניזם|פמיניסטיות]] [[פוסט-סטרוקטורליזם|פוסט-סטרוקטורליסטיות]] אשר לשיטתן מגדר, ואספקטים פסיכו-סוציאליים רבים נוספים, הן תוצאה של [[הבניה חברתית|הבניה]] גרידא.
 
== הלימה בין זוויג לזהות מגדרית מיוחסת ==
אצל מרבית האנשים ישנה הלימה בין [[זוויג|המין הביולוגי]] שלהם לבין המגדר המיוחס להם מצד הסובבים אותם (ומכאן גם הלימה בין הזהות המגדרית שלהם למין הביולוגי שלהם). על פי הערכה, כ 3% מהאוכלוסייה חשים תחושת של חוסר התאמה (בעוצמות שונות) בין המין הביולוגי שלהם לבין זהותם המגדרית.{{הערה|1=The Harry Benjamin International Gender Dysphoria Association's, [http://www.wpath.org/Documents2/socv6.pdf '''Standards Of Care For Gender Identity Disorders'''], Sixth Version. February, 2001 }} [[טרנסג'נדר]] הוא מונח הכולל קשת רחבה של [[זהות|זהויות]] אשר קשורות לחוסר ההלימה ול[[התנהגות|התנהגויות]] שאינן תואמות בין היות האדם זכר או נקבה, לבין התחושות המגדריות שלו או שלה. הסיבה לכך נחקרת במסגרת ה[[אטיולוגיה]] של זהויות מגדר שונות כמו גם האטיולוגיה ל[[טרנסג'נדריות]].
 
===רדוקציוניסטית===
הגישה הרדוקציוניסטית היא גישה [[דטרמיניזם|דטרמניסטית]], בבסיסה הרעיון שעיקר ההשפעה על יניקת המגדר של היילוד היא [[הורמונים|הורמונאלית]] (חשיפה להם בשלבים מסוימים בהריון) וכי לגורמים פסיכוסוציאליים בתר-הריוניים יש השפעה מזערית אם בכלל. ביקורת מרכזית לתאוריה היא העובדה שזהות המגדר עצמה היא אכן רכיב חברתי מובנה, שכן איננה הומוגנית בכל התרבויות (ואף אינה בינארית במספר חברות אחדות, כפי שנראה להלן), חוסר ההומוגניות יתבטא למשל בעובדה שבחברה אחת בה מקובלת בינאריות מגדרית, דברים מסוימים יכולים להתפס כ"נשיים", בעוד שבחברה אחרת, גם היא בינארית מגדרית, אותם דברים שנתפסו בחברה הקודמת כ"נשיים", לא יתפסו בנוכחית ככאלה. אין הוכחה חד-משמעית לתאוריה הזאת, שכן הקשר בין הורמונים לזהות מגדר אינו ליניארי, משום שזהות מגדרית היא [[הבניה מנטאלית|הבנייה]] ולא, למשל, [[קומפלקס (כימיה)|קומפלקס כימי]], ועל כן לא מושפעת מהורמונים באופן ישיר אלא עקיף - להורמונים בהחלט יש השפעה על כיוון המוח ל"יניקתה" של זהות מגדר מסוימת מן הסביבה החברתית, אך זהות המגדר עצמה, לרבדיה, אינה מיוצגת על ידי [[הורמון]] מסוים כי אם בזכרונות מוקדמים עליהם מתבססים זכרונות מאוחרים יותר, או במובן פסיכולוגי יותר, סכמה מאד בסיסית עליה מונחות סכמות אחרות.
 
==היווצרות הזהות המגדרית באדם==
על פי מרבית החוקרים העוסקים בזהות מגדרית מתעצבת במהלך הלידה עד להתגבשותה הסופית-לכאורה שלא תאוחר מגיל 18 חודשים ככלל; החל מ'''השפעות ביוכימיות''' כגון [[הורמונים|הורמונאליות]] או [[טרטוגן|טרטוגניות]] בשלב החיים '''הפרי-נטאלי''' (כלומר, הקדם-לידתי), וכלה בשלב החיים האפי-נטאלי (כלומר הבתר-לידתי) שלאחריו, אז, לפי אחת הדעות, מתרחש תהליך של "השלמה פסיכוסוציאלית"{{הערה|יש שיטענו שתהליך זה מובן פחות טוב, באופן כללי, מהתהליכים הביוכימיים הגורמים להתיימנות זכרית של מערכת הרבייה, ומכאן גם למבנה מוחי שונה קמעה, מבחינה מגדרית.}} הנמשך על פי רוב עד סביבות גיל 18 חודשים לערך.
 
רוב התינוקות גדלים להזדהות עם הקטגוריות המגדריות המתואמות את תפקודם ההורמונלי (אשר בדרך כלל, אך לא תמיד, תלוי בהיות הגנטיקה שלהם זכרית או נקבית, ולהרחבה על מקרים יוצאים מן הכלל ראו למשל [[אינטרסקסואליות]] ו[[תסמונת אי רגישות מוחלטת לאנדרוגן]] - תסמונת CAIS) וזה כפוף לזהויות המגדר המקובלות בתרבותם. תסמונת CAIS שהיא דוגמה קלאסית לאינטרסקסואליות מתאפיינת בכך שעובר שהוא זכר מבחינה גנטית (בעל כרומוזומי מין XY בכלל תאי גופו, למעט אולי תאי דם אדומים) אינו רגיש לאנדרוגנים (הורמונים זכריים) שגופו מייצר, ובכך מתפתח בפועל כנקבה, יזוהה כנקבה ויגודל בהתאם כבת ויגדל להיות אשה לכל דבר ועניין. עם זאת, נשים בעלות התסמונת חסרות [[מחזור חודשי]] והן עקרות בשל היעדר [[רחם]], אך לא יכולות לדעת על קיום הבעיה ללא בדיקה גנטית.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=cJxZe4KAdqU Growing Up Intersex Part 1, AIS-DSD Support Group Published on Sep 25, 2014, public channel at YouTube.com]}}
שורה 24 ⟵ 22:
===התגבשות הזהות המגדרית בהתאם למערכת מגדרית===
ניתן להגדיר מערכת מגדרית כסך זהויות המגדר המקובלות בתרבות נתונה (או בהגדרה צרה יותר, בחברה נתונה) מבחינה לשונית ותרבותית. בתרבות המערבית, למשל, מערכת זו היא בינארית וכוללת את זהות המגדר הגברית (masculine) והנשית (feminine), אך בתרבויות אחרות, כגון ה[[אינדונזיה|אינדונזית]] [[תאילנד|התאילנדית]], שבט ה[[נאוואחו|נבאחו]], או אצל ילידי האי [[סמואה]] ועוד, המערכת המגדרית מאורגנת בצורה מעט שונה (בחלק מהתרבויות קיימות שלוש זהויות מגדר חברתיות ואף יותר). בשלב ההשלמה הפסיכוסוציאלי, שהוא ההקשר המגדרי של [[תאוריית ההתקשרות|הקשרות]], [[חיברות|סוציאליזציה]] ולמידה מסוגים שונים (על בסיס [[ביולוגיה של מגדר|התשתית הביולוגית]] המכווינה אדם לזהות מגדר נתונה), נרקמים קשרים בסיסיים מאד למגדר ההולם את הגוף, נלמדים [[תפקידי מגדר|תפקיד המגדר]] המתאימים הבסיסיים ביותר, ונרכש הבסיס ההתנהגותי להם. תהליך זה בכללותו מכונה תהליך כמו-הטבעתי (Imprinting-like process){{הערה|ההבדלים העיקריים בין הטבעה קלאסית כפי שתיאר [[קונרד לורנץ]] לבין תהליך כמו הטבעתי הנוגע לזהות המגדר הם: 1. זמן ההרתחשות (אצל קונרד לורנץ התהליך קרה מיד עם הבקיעה מהביצה ואילו כמו-הטבעה מגדרית מתרחשת מעט מאוחר מן הלידה (לא ידוע מדי בדיוק זה קורה או מה פרק הזמן המקסימלי, באופן כללי, בו זה יכול לקרות. 2. הטבעה כפי שקרתה אצל לורנץ, על פי כלל איננה מושפעת מגורמים הורמונאליים משמעותיים בעוד שכמו-הטבעה מגדרית, בפירוש כן נקשרת בהם.}} בו נרכשת זהות המגדר בצורתה הבסיסית ביותר, ומשם עליה להתפתח בהקשריה המשניים.
 
==היווצרות הזהות המגדרית באדם==
על פי מרבית החוקרים העוסקים בזהות מגדרית מתעצבת במהלך הלידה עד להתגבשותה הסופית-לכאורה שלא תאוחר מגיל 18 חודשים ככלל; החל מ'''השפעות ביוכימיות''' כגון [[הורמונים|הורמונאליות]] או [[טרטוגן|טרטוגניות]] בשלב החיים '''הפרי-נטאלי''' (כלומר, הקדם-לידתי), וכלה בשלב החיים האפי-נטאלי (כלומר הבתר-לידתי) שלאחריו, אז, לפי אחת הדעות, מתרחש תהליך של "השלמה פסיכוסוציאלית"{{הערה|יש שיטענו שתהליך זה מובן פחות טוב, באופן כללי, מהתהליכים הביוכימיים הגורמים להתיימנות זכרית של מערכת הרבייה, ומכאן גם למבנה מוחי שונה קמעה, מבחינה מגדרית.}} הנמשך על פי רוב עד סביבות גיל 18 חודשים לערך.
 
===יציבות הזהות המגדרית ככלל===
הכלל המקובל בקרב חוקרים, הוא שמרגע שהתהליך ההשלמה הפסיכוסוציאלית של התגבשות הזהות המגדרית הושלם, לא אמור להתרחש שינוי או "היפוך" של ממש בזהותו המגדרית של אדם, והגמישות המוחית בהקשר האלמנטרי שלה באופן כללי נסתיימה, מלבד שינויים משניים בהקשרה; כך למשל אדם בן 3 המתנהג כמקובל לבנים בגילו להתנהג, לא ימשיך להתנהג כך בחלוף השנים, אלא יתפתח לפי המקובל לבני מגדרו להתנהג בגיל מאוחר יותר. מצב זה בו זהות המגדר נקבעת ואיננה משתנה בהמשך החיים (אלא רק מקבלת ביטויים משניים שונים בכל גיל וגיל) אינו נתפס כעובדה בקרב חלק מהחוקרים, כי אם כ"כלל", ושיש גם מי שסוטים ממנו במהלך המסלול ההתפתחותי של חייהם; בולט בין חוקרים אלה הוא ה[[פסיכולוג]] [[ריי בלנשרד]], בלנשרד והדומים לו טוענים שישנם אנשים אשר מתוקף היסטוריה התפתחותית ייחודית, כן ישתנו בהקשר זה בגיל ההתבגרות, או הבגרות, בשל צירוף בן אופי ספציפי ל[[פרפיליה]] של [[פטישיזם טרנסווסטי]]. גם ה[[פסיכואנליטיקן]] [[אריק אריקסון]] דיבר על תופעה דומה של בלבול זהויות (אשר עשויה לכלול בלבול מגדרי) האופיינית לגיל העשרה (עיין ערך [[משבר זהות]]), וכן, הזכירו אפשרות זו גם הפסיכולוג [[ג'ון מאני]] והפסיכולוגית אנקה ארהרדט.{{הערה|Money, J & Anke . Erhardt, "Man & Woman, Boy & Girl", Johns hokins university press, 1972, ראו הקדמה, מהדורה ראשונה.}}
 
מאני וארהרדט המשילו את התפתחות הזהות המגדרית, לפחות כאשר זו נעשית על פי הכלל והסדר המתואר לעיל - להתפתחות שפת האם והמבטא: שפת האם כקטגוריית-על בהקשר הפסיכו-לינגוויסטי הפרטי, היא בדרך כלל יחידה, ואלו ה[[מבטא]], ה[[פרגמטיקה]], התחביר, ונגזרות אחרות של מאפיין אנושי זו, המשתדרגות עם השנים; אך שפת-אם, או "שפה עיקרית", לרוב יש רק אחת, ומסלול התפתחותי זה, דומה, על פי מאני וארהרדט, לזה של זהות המגדר.{{הערה|מאני וארהרדט, 1972, מהדורה ראשונה, הקדמה.}} עם זאת, רוב ממצאיו של מאני שנויים במחלוקת, והוא אף נחשף מזייף ממצאי מחקר על מטופלו דיוויד ריימר.
 
עם כל האמור לעיל, נכון לשנת 2018, לא ידוע בבירור באיזו מידה האטיולוגיה של זהות מגדר מושפעת מגורמים ביוכימיים (פרינטאליים, ובפרט אפי-נטאליים) ומסיבה זו כיום צומצם מחקר זה בהיקפו למשל להסקת מידע ממחקרי אורך, מחקרי תצפית בסביבה טבעית בבעלי חיים והסקה והיקש לוגי.
 
==סיבתיות למחקר אטיולוגי על התפתחות הזהות המגדרית==
מחקר אטיולוגי זה, שהואכמו אךמחקרים תחוםאטיולוגיים ספציפיאחרים ב[[פסיכולוגיה התפתחותית]] עלול לנבוע מן ה[[סקרנות]] להבין מדוע קיימים אנשים [[טרנסג'נדר|טרנסג'נדרים]]. אלמלאללא הייתהסקרנות מתקיימת תופעת הטרנסג'נדריות,זו סביר להניח כי תחום מחקר זה היה מצומצם יותר ונוגע בעיקר לפן ה[[ביולוגיה|ביולוגי]] גרידא של ההתפתחות המינית. נטען כלפי חלק מהעוסקים בתחום זה כי הם מונעים מ[[הומופוביה]] או [[טרנספוביה]] במטרה לבודד הגורמים לתופועות ההומוסקסואליות והטרנסג'נדריות ולהעלימן; המבוקרים טוענים שהביקורות הן אנטי מדעיות ומונעות איסוף ידע על תופעות שהאנושות ישבה זמן רב מדי בחשכה אודותן וכי ממילא יש במחקר זה ערך עצמאי לפתרון בעיות חיים אשר טיפולים קיימים בהם נוטים לחוסר יעילות או לא תמיד מתאימים.
 
== לימודי מגדר ==
{{ערך מורחב|לימודי מגדר}}
זהות מגדרית הייתה מאז ומתמיד נושא לדיון [[פילוסופיה|פילוסופי]], ואף משמשת מושא מחקר מרכזי של ה[[פסיכולוגיה]] מראשיתה. בעוד שהפסיכולוגיה חוקרת בעיקר את המכניזמים הנוגעים להתפתחות אישית בהקשר של זהות מגדר, תפקידי מגדר, ונטיות מגדריות, הרי שבעשורים האחרונים התפתח תחום מחקר חדש, "לימודי מגדר", המתמקד בהיבטים הסוציולוגייםהחברתיים והתרבותיים של הזהות המגדרית (בפרט של [[נשים]]) אך פחות במכניזמים הללו. לימודי המגדר הם רב-תחומיים במהותם, משום שהם מבקשים לבחון את השפעתם של חלוקת התפקידים המגדרית, של זהויות מגדריות ושל ייצוגיהן על תחומי פעולה וידע שונים בחברות האנושיות. כיום פועלות במוסדות אקדמיים רבים ברחבי העולם מחלקות ללימודי מגדר, אשר משלבות הוראה ופעילות מחקרית בתחומים שונים, בהם [[היסטוריה]] (ו[[היסטוריה של מגדר]]), [[סוציולוגיה]], [[אנתרופולוגיה]], [[משפטים]], [[תולדות האמנות]] פסיכולוגיה, ו[[מדע המדינה]].
 
להבדיל מלימודי פסיכולוגיה (למשל, לימודי תואר שני בפסיכולוגיה במחלקה למגדר ומיניות) שנלמדים במידלה גדולה מנקודת ראות של [[נוירופסיכולוגיה]] ו[[פסיכואנליזה]], נלמדים לימודי המגדר בעיקר מנקודת ראות [[פוסט-מודרניזם|פוסט-מודרנית]] ו[[פמיניזם|פמניסטית]],דבר הגורר אחריו ביקורת ציבורית רחבה וטעונים כי לימודים אלו הם יותר בגדר של תעמולה מאשר מדע חברתי ממשי.
 
==ראו גם==