גאולים (מושב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 22:
בסוף דצמבר 1947 בעת ההתקפה על [[כפר יעבץ]] נורו יריות גם לעבר גאולים{{הערה|{{דבר||נהדפה התקפה על כפר יעבץ|1947/12/28|00211}}}}. ב-25 בינואר בערב הותקף המושב ביריות במשך שלוש שעות, מכיוון [[קלנסווה]]{{הערה|{{דבר||התקפה על בני גאולים|1948/01/26|00108}}}}. במרץ 1948 נורו יריות לעבר המושב ואחד הילדים נפצע{{הערה|{{על המשמר||יריות ממרחק 400 מטר על בני גאולים|1948/03/17|00619}}}}. באפריל 1948 נתפס אחד מבני המושב שרעה את פרתו, נלקח ל[[טולכרם]], והושב חזרה עם פרתו{{הערה|{{דבר||נתפס על ידי ערבים והוחזר|1948/04/14|00207}}}}.
 
לאחר [[הקרב על קיבוץ גשר]], בו נחל חיל המשלוח ה[[עיראק]]י מפלה, פנה חיל המשלוח לגזרת [[השרון]] והשומרוןו[[השומרון]]. [[הצבא העיראקי]], לאחר שהעתיק את גזרת פעולתו, ובסיוע ערבים מקומיים, תקף את גאולים. בבוקר ה-[[28 במאי]] [[1948]] החלה הפגזת [[מרגמה|מרגמות]] על גאולים. התושבים פונו במהירות ל[[צור משה]]. בשעה 08:00 פרצו שש [[שריונית|שריוניות]] עיראקיות ובעקבותיהן [[פלוגה|פלוגת]] [[חי"ר]] עיראקית ובוזזים רבים מ[[טירה (עיר)|טירה]], [[קלנסווה]] ו[[טול כרם]]. המגינים היו מצוידים בנשק קל בלבד. תוך זמן קצר הצליחו העיראקים לכבוש את רוב המושב{{הערה|{{מעריב|ג. שרוני|כאשר העיראקים חנו מזרחית לנתניה|1968/12/11|01201}}}}. רק במספר בתים בחלק המערבי הצליחו המגינים להחזיק מעמד. מצב חירום הוכרז בחזית המרכז מחשש שהעיראקים ינצלו את הצלחתם וימשיכו בתוכניתם לבתר את מדינת ישראל שזה אך קמה. גאולים היה היישוב הישראלי היחידי שנכבש על ידי העיראקים במלחמת העצמאות.
 
תוך זמן קצר החלה מתקפת הנגד על ידי כוח שיצא מ[[כפר יונה]]. התנהל קרב פנים אל פנים מבית לבית. הכוח העיראקי התרכז בביזה ביחד עם הכפריים ותוך מספר שעות החל לסגת. בשעה 14:00 הופעל [[תותח]] "[[נפוליונצ'יק]]" שירה מספר פגזים לעבר קלנסווה דבר שגרם להחשת הנסיגה של הערבים. לפנות ערב תפס כוח מגדוד 32 של חטיבת [[אלכסנדרוני]] את גאולים והתבסס במקום{{הערה|{{דבר||נהדפו התקפות על השרון הצפוני|1948/05/30|00107}}}}.