הארמייה ה-62 (ברית המועצות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 20:
 
==היסטוריה==
===הקמת הארמייה===
הארמייה הייתה ארמיית [[עתודה (צבא)|עתודה]] שהוקמה בסוף מאי [[1942]] בשם ארמיית העתודה ה-7, והשתייכה לעתודת הפיקוד העליון הסובייטי.
 
===המערכה על סטלינגרד===
ב-[[10 ביולי]] סופחה הארמייה לכוחות [[חזית סטלינגרד]] ושמה שונה לארמייה ה-62. הארמייה הוצבה באגף הימני של החזית ממערב לעיקול [[דון (נהר)|נהר הדון]], והחל מ-23 בחודש ניהלה שורת קרבות מגננה קשים כנגד כוחות גרמניים עדיפים. בראשית אוגוסט הצליחה [[הארמייה השישית (ורמאכט)|הארמייה הגרמנית השישית]] לכתר ולהשמיד את מרבית יחידות הארמייה וכמעט את כל ה[[ארטילריה]] שלה ממערב לנהר דון. הארמייה הוקמה מחדש מיחידות שהשתייכו ל[[ארמיית הטנקים הראשונה של ברית המועצות|ארמיית הטנקים הראשונה]] (שפורקה) ול[[הארמייה ה-64 של (ברית המועצות)|ארמייה ה-64]]. תחת לחץ גרמני כבד נסוגה הארמייה באיטיות לטבעת ההגנה הפנימית סביב העיר סטלינגרד, ולאחר שהגרמנים הצליחו לפרוץ אל ה[[וולגה]] מצפון ומדרום לסטלינגרד, נותרה מבודדת בחורבות העיר. הארמייה כללה להלכה 11 דיוויזיות חי"ר, 7 [[בריגדה|בריגדות]] עצמאיות וקורפוס טנקים, אך כתוצאה מהאבדות הכבדות שספגו יחידותיה בקרבות הקודמים, כוחה בפועל ערב פתיחת המתקפה הגרמנית על סטלינגרד לא עלה על כ-20 אלף חיילים וכמה עשרות טנקים. מפקד הארמייה, גנרל א.י.לופאטין, שלא האמין ביכולת כוחותיו להגן על סטלינגרד, ורצה לסגת לגדה המזרחית של הוולגה, פוטר על ידי מטה [[החזית הדרום-מזרחית]] ב-11 בספטמבר והוחלף על ידי גנרל לוטננט [[ואסילי צ'ויקוב]], שקיבל פקודה להגן על העיר עד האיש האחרון.
 
במהלך החודשיים הבאים ([[13 בספטמבר]]-[[18 בנובמבר]] [[1942]]) ניהלה הארמייה ה-62 קרב הגנה עיקש בתוך העיר כנגד כוחות גרמניים עדיפים בהרבה, שהשתייכו ל[[הארמייה השישית (ורמאכט)|ארמייה השישית]] ול[[ארמיית הפאנצר הרביעית]]. היא ניצלה בצורה מקסימלית את היתרונות שהיו לה ב[[לוחמה בשטח בנוי|לחימה בשטח בנוי]], כדי לנטרל את העדיפות הגרמנית ב[[טנק]]ים וב[[מטוס]]ים. למרות שהגרמנים הצליחו בסופו של דבר להשתלט על רוב שטחה של העיר, הצליחו יחידות הארמייה להמשיך להחזיק מספר מאחזים קטנים בתוך סטלינגרד, ולהתיש את הכוחות הגרמניים התוקפים. יחידות הארמייה ספגו אף הן אבידות כבדות ביותר במהלך הלחימה, וברוב הדיוויזיות שלה נותרו לא יותר מכמה מאות לוחמים כשירים. לחימת הארמייה ה-62 במערכה בתוך סטלינגרד מהווה את אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לגבורת המונים בהיסטוריה האנושית. לאחר פתיחת מתקפת הנגד הסובייטית וכיתור הכוחות הגרמניים באזור סטלינגרד בסוף נובמבר 1942, הפעילו יחידות הארמייה לחץ מתמיד על הכוחות הגרמניים שעמדו מולם, והרחיבו בהדרגה את השטח שבשליטתם. הארמייה נטלה חלק במבצע לחיסול הכוחות הגרמניים שנלכדו ב"כיס סטלינגרד", מבצע שהושלם ב-2 בפברואר 1943.
שורה 30 ⟵ 31:
[[קובץ:Memorial table to soldiers of 62 army on Mamayev Kurgan 001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוח זיכרון ללוחמי הארמייה ב[[גבעת מאמייב]] בוולגורגד]]
 
בעקבות הצטיינותה במערכה בתוך סטלינגרד שונה שמה של הארמייה ה-62 ב-[[16 באפריל]] ל[[ארמיית המשמר השמינית]].
בעקבות הצטיינותה במערכה בתוך סטלינגרד שונה שמה של הארמייה ה-62 ב-[[16 באפריל]] לארמיית המשמר השמינית. במסגרת [[החזית הדרום-מערבית]] השתתפה הארמייה ב[[קיץ]] וב[[סתיו]] [[1943]] במתקפה הסובייטית באגן ה[[דונבאס]], ובהתקדמות אל נהר ה[[דנייפר]]. היא השתתפה בשחרור העיר [[זפורוז'יה]], חצתה את הדנייפר והקימה ראש גשר בגדה המערבית של הנהר. לאחר שסופחה לכוחות [[החזית האוקראינית השלישית]] ב-[[20 באוקטובר]], השתתפה הארמייה בשורה של מתקפות סובייטיות בסוף 1943 ובחודשים הראשונים של [[1944]], במסגרתם שוחרר כל שטח [[אוקראינה]] הדרומית.
 
בקיץ 1944 הועברה הארמייה ל[[החזית הבלארוסית הראשונה|חזית הבלארוסית הראשונה]] והשתתפה במבצעים לשיחרור [[בלרוס]] מידי כוחות הציר. כוחותיה כבשו את העיר [[לובלין]], חצו את נהר ה[[ויסלה]] מדרום ל[[וורשה]], והצליחו להחזיק בראש הגשר במגנוסז'יו למרות מתקפות נגד גרמניות עזות. בינואר [[1945]] השתתפה ארמיית המשמר ה-8 במבצע "ויסלה-אודר", במסגרתו שוחרר שטח [[פולין]] מידי הגרמנים. כוחותיה הגיעו ראשונים לנהר ה[[אודר]] והצליחו להקים ראש גשר מעבר לנהר באזור קוסטרין. בפברואר-מרץ 1945 ניצלה הארמייה את ניסיונה העשיר בקרבות רחוב, כדי להכניע את חיילות המצב הנאציים שהחזיקו בערים [[פוזנן]] וקוסטרין. ב-[[16 באפריל]] שימשה הארמייה כחוד החנית של מתקפת החזית הבלרוסית ה-1 על [[ברלין]]. היא השתתפה בקרבות על דרכי הגישה לעיר ובתוך העיר עצמה, ומפקד הארמייה, ואסילי צ'ויקוב, קיבל את כניעת הכוחות הגרמניים שהגנו על העיר ב-[[2 במאי]] 1945.
 
==מפקדים==