תפילת שמונה עשרה – הבדלי גרסאות

* '''ב[[תפילת שחרית]]''' תפילת שמונה עשרה נאמרת מיד לאחר [[קריאת שמע]] וברכותיה. זאת מכיוון שיש "לסמוך גאולה לתפילה", זאת אומרת שיש להתחיל בתפילה מיד לאחר חתימת הברכה האחרונה שלאחר קריאת שמע- "ברוך... גאל ישראל". יש המתפללים שחרית [[ותיקין]], וסומכים גאולה לתפילה מיד ב[[הנץ החמה]] - בזמן ש[[השמש]] מתחילה להראות במזרח. ברוב הימים אומרים לאחר תפילת שמונה עשרה של שחרית [[תחנון]] - תפילה בה מתוודה אדם על חטאיו ומבקש מחילה מאת ה'. בימים בהם אין אומרים תחנון ממשיכים לאחר תפילת שמונה עשרה באמירת [[אשרי יושבי ביתך]], או ב[[קריאת התורה|קריאה בתורה]]. מותר להתפלל שמונה עשרה של שחרית החל מהנץ החמה, ועד 4 [[שעות זמניות]] לאחריו, ובדיעבד עד חצות היום.

* '''ב[[תפילת מנחה]]''' מתפללים שמונה עשרה לאחר אמירת [[אשרי יושבי ביתך]] (יש הנוהגים לומר גם את [[פרשת הקורבנות]]) וחצי [[קדיש]]. ב[[תענית]] ציבור קוראים בתורה לפני תפילת שמונה עשרה. לאחר התפילה אומרים תחנון. בימים בהם אין אומרים תחנון אומרים לאחר תפילת שמונה עשרה קדיש, ולאחריו מסיימים את התפילה באמירת [[עלינו לשבח]]. מותר להתפלל מנחה החל מחצי [[שעה זמנית]] אחר חצות היום ועד לחשכה.

 

מי שהחסיר תפילה בשוגג או באונס חייב ב[[תפילת תשלומים]] בזמן התפילה העוקבת.