ג'ני לבל – הבדלי גרסאות

נוספו 12 בתים ,  לפני 3 שנים
קו מפריד בטווח מספרים
מ (הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים במאה ה-21 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון))
(קו מפריד בטווח מספרים)
'''ג'ני לבל''' (במקור: '''ז'ני לבל''', Ženi Lebl ,Жени Лебл; {{כ}}[[20 ביוני]] [[1927]] - [[20 באוקטובר]] [[2009]]) הייתה [[עיתונאי]]ת, [[סופר]]ת, [[מתרגם|מתרגמת]] ו[[היסטוריון|היסטוריונית]], חוקרת [[יהדות יוגוסלביה]] [[ישראלי]]ת ילידת [[סרביה]]. [[טכנאי רנטגן|רנטגנ]]אית במקצועה.
 
==ביוגרפיה==
ג'ני נולדה בעיירה [[אלכסינאץ]] (Aleksinac) שב[[מחוז נישאבה]] (Nišava) ב[[סרביה]] לאנה ולאון, מהנדס ו[[לויטננט קולונל]] ב[[כוחות מילואים|מילואים]]. אמה נשלחה ל[[מחנה הריכוז סיימישטה]] ושם מצאה את מותה ב[[משאית גז]]. אביה [[שבוי|נשבה]] על ידי ה[[ורמאכט|גרמנים]]. אחיה הצטרף לכוחות ה[[פרטיזנים]] לאחר שהות ב[[מחנה הריכוז ראב]].
היא מצאה מקלט תחת שם בדוי בעיר [[ניש]], שם הוסתרה אצל ילנה גלבשקי והשתיים עמלו על הדפסת פמפלטים פרטיזנים עד שנעצרו בפברואר [[1943]]. גלבשקי הוצאה להורג ולבל נשלחה ל[[גרמניה]] ונכלאה בבתי כלא ובמחנות ריכוז בעוד שאף אחד לא ידע על זהותה האמתית. ב-[[1945]] היא שוחררה מכלא ה[[גסטפו]] ב[[ברלין]] וחזרה ל[[בלגרד]].
 
עם שובה לבלגרד סיימה לבל [[בית ספר תיכון]] ובהמשך למדה [[משפטים]], [[דיפלומטיה]] ו[[עיתונאות]] ב[[אוניברסיטת בלגרד]]. במקביל עבדה בעיתון "פוליטיקה", אך אחד מעמיתיה לעבודה, שחשק במשרתה, הפליל אותה כשסיפרה בדיחה תמימה על [[המרשל טיטו]]. בשל כך נכלאה במשך שנתיים וחצי ב[[גולאג]] היוגוסלבי [[גולי אוטוק]] (Goli Otok). בעקבות תקופה זו, הסופר היוגוסלבי [[דנילו קיש]] ערך ב-[[1989]] בישראל ראיון (בשם "Goli Život") עמה ועם אסירה-לשעבר יהודיה נוספת, אווה פאניץ'{{הערה|1={{הארץ|ורד לוי-ברזילי|בחירתה של אווה|1.894396|8 ביולי 2003}}}}.
 
בספטמבר [[1954]], לאחר שלוש שנים שבהן סירבו השלטונות לאפשר לה לצאת מן המדינה, עלתה לבל לישראל. היא למדה בבית הספר להכשרת [[טכנאי רנטגן]] ב[[חיפה]], ולאחר מכן עבדה שנים אחדות ב[[בית החולים פוריה]]. מאוחר יותר עבדה כ[[מרצה]] וניהלה את בית הספר ל[[רדיוגרפיה]] ב[[בית החולים איכילוב]].
==פרסומים בעברית==
===ספרים===
;אוטוביוגרפיות
*'''הסיגלית הלבנה: שנתיים וחצי בגולאג היוגוסלבי לנשים''', תל אביב: עם עובד, 1993.
*'''[[פתאום שונה פתאום אחרת: סיפורה של נערה יהודייה ביוגוסלוויה הכבושה]]''', ירושלים: יד ושם, 1997.
;עיון
*'''גאות ושבר: פרקים בתולדות יהודי מקדוניה הווארדארית''', ירושלים: מורשת - ועד עדת הספרדים ועדות המזרח, 1986.
*(עורכת), '''חיילים יהודים מיוגוסלביה: כשבויי מלחמה בגרמניה הנאצית, אלבום זיכרון במלאת יובל לשחרור 1945-1995''', תל אביב: ארגון ותיקי מלחמת העולם השנייה בישראל - הקבוצה היוגוסלבית, 1995.
*'''חאג' אמין וברלין''', תל אביב: חמו"ל, תשנ"ו 1996.
*'''אתמול, היום: יוצאי יוגוסלביה לשעבר בבניין הארץ''', תל אביב: התאחדות עולי יוגוסלביה, 1999.
*'''[http://www.daat.ac.il/daat/v-articles/belgradshoa.pdf עד 'הפתרון הסופי': היהודים בבלגראד 1521–1942]''', בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2006.
 
===מאמרים===
*"[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_8.9(1).pdf לתולדות יהודי יוגוסלאביה]", '''[[פעמים]]''' 8, תשמ"א, עמ' 115-121115–121. [ביקורת על: Freidenreich, Harriet Pass, '''Jews of Yugoslavia: A Quest for Community''', Jewish Publication Society of America, 1979]
*"מונסטיר, קהילה שהייתה ואיננה עוד", '''במערכה''' 258, תשמ"ב, עמ' 15, 29.
*"תערוכת העיתונות היהודית ביוגוסלביה, 1888-1941", '''פעמים''' 12, תשמ"ב, עמ' 140-142140–142. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23423649}}
*"הטרגדיה של יהודי בלגראד בשנת 1688", '''שבט ועם''' ה (י), תשמ"ה, עמ' 110-128110–128.
*{{מה-יא"ה||שואת יהודי יוגוסלאביה: הקהילות במאקדוניה, פירוט וחבל קוסובו|1000332010|'''פעמים''' 27, תשמ"ו, עמ' 72-75}}.
*"[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_58.6.pdf?SearchParam= הדומה בלגראד לירושלים?]", '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 58, תשנ"א, עמ' 70-7370–73. [תעודה]
*"[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_40.2(1).pdf?SearchParam= 'חולה אהבת ירושלים': ר’ יהודה אלקלעי - הרקע הפוליטי והקהילתי לפועלו]", '''פעמים''' 40, תשמ"ט, עמ' 21-4821–48.
*"הדפוס היהודי בבלגראד 1837-1905", '''פעמים''' 52, תשנ"ב, עמ' 116-139116–139. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23428589}}
*"חאג’ אמין אל-חוסייני, המופתי הירושלמי: פושע מלחמה", '''דימוי''' 8, תשנ"ד, עמ' 28-3228–32.
*"עברית בחוצות מונאסטיר הנחרבת: ר' שבתי ג'אאין - תולדותיו של רב, מהפכן, ומחזאי ציוני בלאדינו", '''דימוי''' 11, תשנ"ו, עמ' 22-2922–29.
*"שתי פורענויות ביהודי ראגוזה: שתי עלילות דם שהתרחשו בראגוזה, האחת בתחילת המאה ה-16 והשנייה מאה עשרים שנה לאחר מכן", '''דימוי''' 13(ב'), תשנ"ו, עמ' 22-2822–28.
*"[http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201411.pdf שואת יהודי יוגוסלביה]", '''בשביל הזיכרון''' 33, תשנ"ט, עמ' 41-4541–45.
*"[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_82.11(1).pdf מיהו יהודי יוגוסלבי]", '''פעמים''' 82, תש"ס, עמ' 179-183179–183. [ביקורת על: Gordiejew, Paul Benjamin, '''Voices of Yugoslav Jewry''', State University of New York Press, 1998]
*"נוכחות חזקה", '''פעמים''' 105-106, תשס"ו, עמ' 266-277266–277. [ביקורת על: [[דינה קטן בן-ציון]], '''נוכחות והיעלמות: יהודים ויהדות ביוגוסלביה לשעבר בראי הספרות''', ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ב] {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23429555}}
*"ידיד ציוני בפרלמנט העות’מאני: סיפורו הנשכח של דימיטר ולאכוב ה"ציוני" המקדוני מסלוניקי", '''[[עת־מול]]''' 209, תש"ע, עמ' 4-74–7.
 
==לקריאה נוספת==
*[[יצחק בצלאל|בצלאל, יצחק]], "לזכרם: גני לבל", '''[[פעמים]]''' 122-123, תש"ע, עמ' 222-225222–225.
*לבל, אניה ולבל, אלכסנדר (עורכים), '''ג'ני: [לזכרה היקר של ג'ני לבל - סופרת וחוקרת תולדות יהודי יוגוסלביה, 2009-1927]''' (תרגום: בן-ציון, דינה קטן), בלגרד - תל אביב: צ'יגויה, 2013.
 
על "גאות ושבר: פרקים בתולדות יהודי מקדוניה הווארדארית"
*לוקר, צבי, "שני מחקרים על היהדות הספרדית ביוגוסלאביה", '''פעמים''' 31, תשמ"ז, עמ' 163-165163–165. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23423574}}
 
==קישורים חיצוניים==
* {{סימניה|26885|ג'ני לבל}}
* {{רמב"י|לבל ג'ני|ג'ני לבל|ג'ני לבל}}
* {{הספרייה הלאומית|לבל, ג’ני, 1927-2009|Lebl, Ženi|ג'ני לבל}}
* {{הארץ|בן-ציון, דינה קטן|ג'ני לבל, 1927-2009|1.1287672|30 באוקטובר 2009}}
{{ltr|
*[http://elmundosefarad.wikidot.com/jennie-lebel-her-life-and-work Jennie Lebel Her Life And Work], El Mundo Sefarad באתר {{אנגלית}}
*Schwanitz, Wolfgang G., "[http://jcpa.org/article/wolfgang-g-schwanitz-on-haj-amin-el-husseini-and-national-socialism-by-jennie-lebel-translated-by-paul-munch-from-serbian-belgrade-cigoja-stampa/ The Mufti of Jerusalem]", '''Jewish Political Studies Review''', 21(1-2), Spring 2009.
}}
 
83,416

עריכות