הרצח במצעד הגאווה בירושלים – הבדלי גרסאות

ב-[[30 ביוני]] [[2005]] יצא שליסל לעצרת תפילה ב[[כיכר ציון]] נגד [[מצעד הגאווה בירושלים]], שאותו ראה כ"מלחמה נגד הקדוש ברוך הוא". הוא קיבל סכין מטבח משמואל אירנשטיין, לדברי אירנשטיין לתכלית של פגיעה ברכוש, כדי להפריע למהלך המצעד. שליסל דקר בסכין שלושה מהצועדים, שנפצעו פצעים בינוניים.{{הערה|{{nrg|הלה בר חיים|שקשקנו מפחד: אדם רוסו משחזר את הדקירה במצעד הגאווה|931/332|19 באוגוסט 2009|54|1}}}} הוא הורשע בעבירות של [[ניסיון לרצח]], [[חבלה בכוונה מחמירה]] ו[[פציעה]],{{הערה|[http://lgbtlaw.tau.ac.il/sites/default/files/field/judgment/file/843-05.pdf פ"ח 843/05 מדינת ישראל נגד ישי שליסל], ניתן ב-31 בינואר 2006}} ובפברואר [[2006]] נידון ל-12 שנות [[מאסר]] ולתשלום [[פיצוי]] בסך 280,000 ש"ח לשלושת הקורבנות. בגזר דינו כתבו השופטים:

:{{ציטוטון|בהגיעו לתהלוכה, היה הנאשם נחוש בדעתו שלא לאפשר את המשך התנהלותה ולמנוע את סיומה בשלום. מעשיו, שבאו בעקבות כך, לא באו מתוך אהבת האל אלא מתוך שנאת האדם והם נבעו מתוך קנאות עיוורת שאינה מסוגלת להבחין באחר. בשם אמונתו הדתית עצם הנאשם את עיניו ואטם את אוזניו בכל מה שנוגע וקשור לכבודם ולגופם של אחרים אשר דעתם אינה כדעתו, אורח חייהם אינו כאורח חייו והשקפת עולמם שונה. כל אשר הפגין הנאשם היה שנאה ואטימות לב. הנאשם קם באלימות ובפנאטיות לפגוע בגופם ובנפשם של בני אדם ובמעשיו אלו גילה אֶרֶס ולא חסד, ונפש אטומה לכל דעה שונה ולכבוד האדם באשר הוא אדם.}}{{הערה|פ"ח 843/05 מדינת ישראל נגד ישי שליסל, ניתן ב-8 בפברואר 2006}}

 

התקיפה שביצע שליסל הייתה ביטוי קיצוני של העוינות והטינה שהופגנו כלפי הצועדים במצעד, שהתקבלו לאורך מסלולו בחרפות ובגידופים ובהשלכת שקיות [[שתן]].{{הערה|{{nrg|טל ימין-וולבוביץ' ויריב מוהר|מצעד הגאווה ומצעד הבושה|952/779|1 ביולי 2005|1|}}}}