נבואה המגשימה את עצמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←אבחנות המאשרות את עצמן: ניסוח תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
←אפקט הגולם: תקלדה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
||
שורה 17:
את האפקט איששו החוקרים רוזנטל וג'ייקובסון בשנת 1968 בניסוי אשר הפך לאחד הניסויים המפורסמים ביותר בתולדות הפסיכולוגיה החברתית. החוקרים ערכו מבחן אינטליגנציה לאוכלוסיית תלמידי בית ספר וטענו בפני מורי בית הספר כי מבחן נועד לזהות ילדים אשר "פורחים מאוחר", דהיינו תלמידים שבתחילת הדרך מפגרים מבחינה אינטלקטואלית אולם, עד שנה הבאה הם ישלימו את הפער. כך כל מורה בכיתה קיבלה רשימה של תלמידים בכיתותיהם אשר סווגו כמבטיחים למרות שהם הוקצו אקראית לרשימה ללא קשר למבחן האינטליגנציה. בתום שנת הלימודים התברר כי ה"פורחים המאוחרים" אכן השיגו הישגים גבוהים ביותר במהלך אותה שנה{{הערה|Rosenthal, R, and L. Jacobsen. Pygmalion in the classroom: teacher expectation and pupils’ intellectual development. New York: Holt, Rinehart and Winston, 1968.}}. על בסיס מחקר זה נכתב הספר "[[אפקט פיגמליון בחדר הכיתה]]".
=== אפקט הגולם ===
אפקט הגולם הוא תופעה המקבילה לאפקט פיגמליון אך מוביל להשפעה שלילית, כלומר הוא תהליך בו הנבואה המגשימה את עצמה גורמת להשפעה
את האפקט אישוש החוקרים רוזנטל ופוד בשנת 1963. החוקרים ביקשו מסטודנטים במעבדה ללמד עכברים שהיו זהים גנטית לרוץ
===אפקט הטיית הנסיין===
|