הבשורה על פי תומאס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה
שורה 15:
המחנה המאחר, לעומת זאת, מתארך את הבשורה על פי תומאס לתקופה כלשהי אחרי שנת [[100]], לרוב בראשית או אמצע [[המאה השנייה]]. כמה מהם טוענים כי תומאס מתבסס על ה"[[דיאטסרון]]" שנכתב מעט אחרי שנת [[172]], וישנו מיעוט קטן הסבור כי מועד הכתיבה המקורי עשוי להיות בין השנים [[140]] ו-[[200]].
 
טיעונם המרכזי של חסידי המחנה המאחר הוא שגרסת תומאס מבוססת על "רדקציה" (עריכה) של המימרות המקוריות במקור Q שנוצרה על–ידי מתי ולוקס, ומשמעות הדבר היא שתומאס מאוחר להם. מאחר שידוע כי מתי ולוקסולוקאס כתבו את ספרי הבשורה שלהם ככל הנראה בשנות השמונים והתשעים של המאה, נכתב תומאס אחרי זמן זה. טיעון הנגד של המחנה המקדים הוא הטיעון שהכתבן מן המאה השנייה הוא האחראי לגרסה הנוכחית של תומאס, ואינו המחבר המקורי. כלומר, שהכתבן התאים את נוסח תומאס לנוסחי מתי ולוקסולוקאס.
 
טיעון אחר הוא שמתי ולוקסולוקאס שילבו בספריהם גם מסורות "סונדרגוטיות", כלומר, ייחודיות למקומן ולסביבתן. חסידי הפירוש המאחר מציינים שתומאס אינו מקביל רק לחומר המשותף להם, אלא גם לחומר הייחודי לכל אחד מהם, ושלא היה יכול להמצא בידו לפני כתיבתם. המסקנה של המחנה המאחר מכך היא שלכותב הייתה גישה למגוון חומרים, כולל מסורות מקומיות שהיה קל הרבה יותר אחרי הפצת ספרי הבשורה הקנוניים. העובדה שבשורת תומאס אף לא נשקלה או אוזכרה בשום מקרה כמועמדת להכלל בין ספרי הברית החדשה, לבטח שלא בזמן התגבשות המסורת בשנות השבעים של המאה השנייה, מעידה על כך שבתקופה זו לא הייתה גרסה של תומאס שהייתה מוכרת למלקטים.
 
טיעון חשוב אחרון מבוסס על העובדה שהנצרות התמקדה בראשיתה פחות במימרותיו של ישו ויותר במותו וקומו לתחייה, והייתה יהודית יותר מגויית באופייה, ואילו רק בשלב מאוחר יותר החלה להתפתח מסורת [[גנוסיס|גנוסטית]] ונוצרית במובהק. ישו של תומאס אינו נשמע כיהודי וכי צורתו הנוכחית משקפת חשיבה גנוסטית של המאה השנייה, כמו דחייתם של נשים והעולם הפיזי, או האופן בו מתוארת דמותו של ישו כמיסטיקן.