חלוקת הפרקים בתנ"ך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להוצאת קורן |
Joalbertine (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
במסורת היהודית קיימות שלוש חלוקות עיקריות שונות של המקרא:
* חלוקה לפרשיות, [[פרשה פתוחה]] או [[פרשה סתומה]], על פי הריווח המסורתי בדף.
* חלוקה לסדרים, על פי מחזור הקריאה התלת-שנתי שהיה נהוג בארץ ישראל.
* חלוקה לפרשיות הנקראות כיום [[פרשת השבוע]], על פי מחזור הקריאה השנתי שהיה נהוג בבבל.
חלוקה אחת היא החלוקה לפרשיות, המתחלקות ל[[פרשה פתוחה]] ו[[פרשה סתומה]], ואשר סימונה בטקסט הוא ריווח בין שתי הפרשות, כאשר פרשה סתומה מתחילה באותה שורה, ומסמלת ככל הנראה הפסקה מועטת, ופרשה פתוחה מתחילה בשורה חדשה, ומסמלת ככל הנראה הפסקה גדולה יותר. במספר חומשים מודרניים פרשה סתומה מסומנת באות ס' ופרשה פתוחה מסומנת באות פ'. חלוקה זו היא עניינית, וכל קטע מכיל מספר לא קבוע של [[פסוק]]ים (מחלק של פסוק (כמו בעשרת הדיברות) ועד עשרות רבות של פסוקים). חלוקה זו מקודשת ברמת הקדושה של הכתוב עצמו, שכן על פי המסורת היא ניתנה ל[[משה רבנו]] ביחד עם המקרא.
חלוקה אחרת היא החלוקה לסדרים, חלוקה שהשתמרה ב[[מדרש|ספרות המדרשית]] ונקראה לעיתים 'סימן', 'רמז', או בארמית 'פרשתא', או סומנה באות (המסמלת מספר ב[[גימטריה]]) לפי הסדר. בחלק מכתבי היד העתיקים של התנ"ך ביניהם [[כתר ארם צובא]] סומנה החלוקה באות ס'{{הערה|1=ר' לדוגמה [http://www.aleppocodex.org/aleppocodex.html כתר ארם צובא] בתחילת פרשת 'ניצבים' (עמוד 2 בדפים הסרוקים שפורסמו)}}. חלוקה זו נקראת [[נוסח ארץ ישראל]], והיא שימשה את תושבי ארץ ישראל לעליה בתורה בשבתות, כאשר בכל שבת קראו סדר אחד. בצורה זו סיימו את ה[[תורה]] בשלוש שנים. חלוקה זו הייתה בשימוש עד המאה השתים עשרה.
בניגוד לחלוקה בתורה, בנ"ך לא ניתן לומר כי החלוקה לסדרים עניינית, אך היא בגודל אחיד למדי, ויש המשערים שהחלוקה נקבעה על פי דפי מהדורת מקרא מסוימת, ללא הקפדה תוכנית מהותית. בהקדמה לתנ"ך קורן מובאת השערה נוספת בשם רבי [[שאול קוסובסקי]], הוא בדק וגילה שבנ"ך ישנם סדרים כמניין ימות החול בשנה (293), ומכך הוא הסיק שייתכן שנהגו בתקופות שונות לסיים כך את קריאת התנ"ך במחזור שנתי. הסבר נוסף שמובא שם לעצם החלוקה שנראית לעיתים אקראית הוא שהמחלק ניסה לסיים ולהתחיל את הסדר בפסוק בעל תוכן חיובי.
מהדורת [[תנ"ך קורן]] היה התנ"ך הראשון המודפס, שהציג את החלוקה הזו ממוספרת באותיות (לצידו של הכתוב), אף שכאמור חלוקה זו אמנם הופיעה בספרי המדרשים ובמהדורות של פרשנות לתנ"ך{{הערה|הקדמה לפירוש ה[[מלבי"ם]] - מהדורת פרשנות שנדפסה על פי ספרי המדרשים לפי ה"פרשתאות" שסומנו באותיות}}. לתנ"ך קורן צורפה הקדמה המסבירה את השתלשלות החלוקה היהודית לסדרים, ההשערות לגביה, וחשיבותה לישראל כיום.▼
חלוקה נוספת, של ה[[תורה]] בלבד, הייתה על פי סדר קריאת התורה ב[[יהדות בבל|בבל]], שנתקבלה היום בכל תפוצות ישראל, וזוהי חלוקת "[[פרשת השבוע|פרשות השבוע]]" הידועה (כגון: [[בראשית (פרשה)|בראשית]], [[נח (פרשה)|נח]], [[לך לך]] ועוד). כאשר כל פרשה מחולקת לשבעה חלקים המכונים "עליות", באורך משתנה, כנראה בעיקר מצורך פרקטי של [[עלייה לתורה]] ב[[שבת]] שמעלים שבעה אנשים לקריאה. ברוב המקרים עלייה תפתח ותסתיים בפסוק שתוכנו "טוב" לישראל. לעולם לא תחל עלייה כזו בקללה כנגד ישראל.
==חלוקת התנ"ך במסורת הנוצרית==
המסורת הנוצרית מייחסת את חלוקת הטקסט לפרקים לבישוף האנגלי [[סטיבן לנגטון]] (1150-[[1228]]), אולם אין ודאות בכך.
שורה 22 ⟵ 23:
ככל הנראה, הראשון שהכניס את מיספור הפרקים הנוצרי לתוך ספרי המקרא היהודיים היה רבי שלמה בן ישמעאל{{מקור}} (בערך בשנת [[1330]]). הוא מיקם את המיספור בשולי התנ"ך העברי (שהיה עדיין רק בכתבי-יד), כדי להקל לעקוב אחרי הפסקאות המפורטות בפולמוסים בין יהודים לנוצרים, וכך הוא אומר:
{{ציטוט|תוכן=אלו הן פרקי הגוים, הנקראים 'קפיטולש', של ארבעה ועשרים ספרים ושמות כל ספר וספר בלשונם, והעתקתים מהספר שלהם, שיוכל אדם להשיב להם תשובה מהרה על שאלותם שהם שואלים לנו בכל יום על עניין אמונתנו ותורתנו הקדושה ומביאים ראיות מפסוקי התורה, הן מנביאים או מספרים אחרים ואומרים לנו: 'ראה וקרא בפסוק פלוני שהוא בספר פלוני, בכך וכך קפיטולש מהספרים, ואין אנו יודעים מהו הקפיטולש ולהשיב להם מהרה תשובה, לכן העתקתים פה ספר בראשית, נקרא בלשונם גֶינישי (=גנסיס), פרק ראשון 'בראשית ברא אלהים', שני 'ויכלו השמים' וגו'.|מרכאות=כן}}
על אף שברוב המקרים הפרקים הנוצריים תואמים לחלקים אחדים או אחרים של המסורה, הם סותרים במקרים רבים את חלוקת נוסח המסורה. סתירה זו אינה כה בולטת באופן מעשי בסידור של ר' שלמה, משום שהוא מיקם בפשטות את מספר הפרק באותיות בשוליים, בין אם יש התחלת סדר חדש (חלוקת נוסח המסורה) ובין אם לאו, ללא הצגת כל שבירה חדשה בתוך הטקסט לצורת ציון הפרק הנידון.▼
▲על אף שברוב המקרים הפרקים הנוצריים תואמים לחלקים אחדים או אחרים של המסורה, הם סותרים במקרים רבים את חלוקת נוסח המסורה. סתירה זו אינה כה בולטת באופן מעשי בסידור של
העורך המוקדם של הטקסט המודפס עד שנת [[1517]], דבק בצמידות לנוסח המסורה, וחילק את הטקסט לחלקים ללא ציונים של פרקי הנוצרים בשוליים. פליקס פרנסיס, היה כנראה הראשון שהציג בשוליים את פרקי הנוצרים באותיות עבריות לאורך כל העריכה שלו את התנ"ך הרבני שיצא לאור על ידי [[דניאל בומברג]] בעיר [[ונציה]] בשנת [[1517]] (ואחר כך ב-[[1521]] וב-[[1525]]). אולם הוא שמר על חלוקת הטקסט של המסורה. דבר זה המשיך בכל התנ"כים העבריים, כולל מהדורת יעקב בן חיים, עד [[1570]].▼
העורכים הנוצריים של הטקסטים הרב-לשוניים (בין השנים [[1514]]-[[1517]]), היו הראשונים שהזניחו את החלוקה היהודית המסורתית בתנ"ך המודפס ואימצו את פרקי הנוצרים בלבד, כדי להתאים את הטקסט העברי לפסוקים של הטקסט היווני והטקסט הלטיני בטורים מקבילים. למרות ההצגה של שבירות טקסט חדשות, הם הציגו מספרי פרקים במיספור לטיני אולם עדיין שמו אותו בשוליים.▼
▲העורכים הנוצריים של הטקסטים הרב-לשוניים (בין השנים [[1514]]-[[1517]]), היו הראשונים שהזניחו את החלוקה היהודית המסורתית בתנ"ך המודפס ואימצו את פרקי הנוצרים בלבד, כדי להתאים את הטקסט העברי לפסוקים של הטקסט היווני והטקסט הלטיני בטורים מקבילים. למרות ההצגה של שבירות טקסט חדשות, הם הציגו מספרי פרקים במיספור לטיני אולם עדיין שמו אותו בשוליים.
▲פליקס פרנסיס, היה כנראה הראשון שהציג בשוליים את פרקי הנוצרים באותיות עבריות לאורך כל העריכה שלו את התנ"ך הרבני שיצא לאור על ידי [[דניאל בומברג]] בעיר [[ונציה]] בשנת [[1517]] (ואחר כך ב-[[1521]] וב-[[1525]]). אולם הוא שמר על חלוקת הטקסט של המסורה. דבר זה המשיך בכל התנ"כים העבריים, כולל מהדורת יעקב בן חיים, עד [[1570]].
אריאס מונטנוס היה הראשון ששבר את הטקסט העברי לכדי פרקים והציגם במספור עברי בגוף הטקסט, בעריכה שלו לתנ"ך העברי עם תרגום לטיני שמוצג לאורך, והודפס ב[[אנטוורפן]] [[1571]]. החל מעריכה זו, אומץ נוהג זה בעריכות של הטקסט העברי. זה נעשה בהופעה הראשונה בתנ"ך העברי ללא כוונה גם בהוצאת פלנטין בשנים [[1573]]-[[1574]]. אפילו עורכים יהודיים, שהכריזו על עריכת הטקסט היהודי לפי נוסח המסורה, הציגו בתוך הטקסט עצמו את שבירת הטקסט שנוגדת את שיטתה.
שורה 37:
המוציא לאור [[וולף היידנהיים|היידנהיים]], שעריכתו נדפסה ב[[רדלהיים]] [[1818]]-[[1821]], גינה את הנוהג של שילוב מיספור הפרקים בסיכום המסורה, כערבוב בין חול וקודש:
==הבדלים מהותיים בין השיטות==
[[הוצאת קורן]] הייתה הראשונה לשנות את החלוקה והעימוד, ולהשיב את החלוקה לפי המסורת היהודית, ואף כללה את החלוקה הארץ ישראלית הקדומה לפרשיות, שהיו נקראות במחזור של שלש שנים. עם יציאת תנ"ך זה לאור, מדינת [[ישראל]] ו[[צה"ל]] אימצו הוצאה זו כתנ"ך שיוגש לחיילי צה"ל ב[[טקס השבעה צבאי|טקסי ההשבעה]], וכן כתנ"ך שישמש באופן רשמי בטקסים של המדינה. מאוחר יותר יצא תנ"ך על פי [[כתר ארם צובא]] (בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] ובעריכת הרב [[מרדכי ברויאר]]), המחולק על פי החלוקה היהודית. בשתי ההוצאות הפרקים צוינו בראש הדף, והפסוקים וחילופי הפרקים בצד הדף, במספור עברי. מבנה תנ"ך זה, ואף הגופן שלו הועתקו פעמים רבות ללא רשות, וכיום תנ"ך זה נפוץ מאוד.▼
ברוב ה'חומשים' המודפסים כיום, לצורך מעקב [[קריאת התורה]] בבתי הכנסת בשבת, (בדרך כלל עם [[תרגום אונקלוס]], [[פירוש רש"י לתורה|פירוש רש"י]], ולפעמים הערות [[מסורה]], ופירוש '[[יעקב בן אשר|בעל הטורים]]' על דרך הרמז והגימטריה) נשמר המבנה של מקראות גדולות, כשהפרקים משמשים לחלוקה, אלא אם פרשת השבוע מתחילה באמצע פרק, ומספורם (העברי) בולט, כמו גם מספור הפסוקים (העברי) בגוף הכתוב, ולא לצדו.▼
ההבדלים בין החלוקה הנוצרית לעברית באים לידי ביטוי בהבנת הטקסט, אולם מניעיהם שונים. לעיתים עורך החלוקה שינה מהחלוקה העברית משום שחלק עליה מבחינה מבנית ובמקרים רבים משתקפת בחלוקה זו המגמה הנוצרית להמעיט בערך ה[[מצווה|מצוות]] ולהדגיש את הפסוקים שהנצרות זיהתה כנבואה מוקדמת על [[ישו]].
שורה 59 ⟵ 55:
לעיתים השוני בין החלוקה העברית לנוצרית נובע מחילוקי דעות בצורת סידור הדברים מבחינה ספרותית. כאשר המחלק הנוצרי בא לסדר את סיפורי [[יצחק אבינו|יצחק]] ובניו, הוא סיפח אליהם את תולדות [[ישמעאל]]. לכאורה תולדות ישמעאל{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כה|יב|יח}}}} ראויים להסתפח לתולדות יצחק מבחינה מבנית, אך מהצד התוכני ראוי להפריד בין סיפור סופו של [[אברהם אבינו|אברהם]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כה|א|יא}}}} לבין סיפור תולדות יצחק ובניו{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כה|יט}} ואילך}} ולהצמיד את תולדות ישמעאל לקורות חייו האחרונים של אברהם. זו דוגמה למחלוקת עברית-נוצרית סביב חלוקת הטקסט מבחינה ספרותית - החלוקה העברית מפרידה בין '''התכנים''' השונים ואילו הנוצרית מבדילה על פי '''המבנה'''.
==חלוקת
החלוקה של הפרקים בספר [[תהילים]] מוקדמת, ואיננה חלוקה נוצרית אלא יהודית בעיקרה. הספר חולק הן אצל הנוצרים והן אצל היהודים לפי מספר ה[[מזמור]]ים שהוא מכיל. אולם יש חילוקי דעות במספר הפרקים: הנוצרים מחלקים את הספר ל-150 פרקים (מספר עגול) ואילו במסורת היהודית יש גרסאות שונות.
ב[[תלמוד]] מוזכרים מאה ארבעים ושבעה מזמורים כנגד מניין שנותיו של [[יעקב אבינו]].
שורה 71 ⟵ 67:
* פרקים {{תנ"ך|תהילים|קלד|קצר=כן|ללא=ספר}}-{{תנ"ך|תהילים|קלה|קצר=כן|ללא=ספר}} נראים כחלק ממזמור אחד.
==החלוקה במהדורות עבריות בימינו==
החלוקה המקובלת היום היא זו ה[[נצרות|נוצרית]], המחלקת כל ספר למספר פרקים ולא לפרשות, אולם אין היא שווה בחלוקת הפסקאות לפרשיות על-פי המסורה. רבים מהפרקים מתחילים באמצע פרשייה. החל מהמצאת הדפוס הוטמעה החלוקה הנוצרית והמספור בכל המהדורות המודפסות, והיא מופיעה בכל מהדורות התנ"ך בעברית. אם כי ישנם שינויים קלים בין המהדורות השונות. שינויים בין המהדורות לא פסחו אף על [[תנ"ך#מהדורות התנ"ך|המהדורות האחרונות]] והמהודרות שיצאו בעשורים האחרונים, כמו [[תנ"ך קורן]], עדי, [[מרדכי ברויאר|ברויאר]], [[קאסוטו]] ואחרים. בין השינויים ישנם הבדלים במספור הפסוקים ב[[עשרת הדיברות]] שב[[ספר שמות]] וב[[ספר דברים]]. פסוק בין {{תנ"ך|בראשית|ל|קצר=כן}} ו-{{תנ"ך|בראשית|לא|קצר=כן|ללא=ספר}}, בין {{תנ"ך|ירמיה|ל|קצר=כן}} ו-{{תנ"ך|ירמיה|לא|ללא=ספר|קצר=כן}}, בין {{תנ"ך|יחזקאל|יג|קצר=כן}} ו-{{תנ"ך|יחזקאל|יד|ללא=ספר|קצר=כן}} ועוד{{הערה|[[עמנואל טוב]], '''ביקורת נוסח המקרא''', עמ' 3}}.▼
▲מהדורת [[תנ"ך קורן]] היה התנ"ך הראשון המודפס, שהציג את החלוקה
▲שינויים בין המהדורות לא פסחו אף על [[תנ"ך#מהדורות התנ"ך|המהדורות האחרונות]] והמהודרות שיצאו בעשורים האחרונים, כמו [[תנ"ך קורן]], עדי, [[מרדכי ברויאר|ברויאר]], [[קאסוטו]] ואחרים. בין השינויים ישנם הבדלים במספור הפסוקים ב[[עשרת הדיברות]] שב[[ספר שמות]] וב[[ספר דברים]]. פסוק בין {{תנ"ך|בראשית|ל|קצר=כן}} ו-{{תנ"ך|בראשית|לא|קצר=כן|ללא=ספר}}, בין {{תנ"ך|ירמיה|ל|קצר=כן}} ו-{{תנ"ך|ירמיה|לא|ללא=ספר|קצר=כן}}, בין {{תנ"ך|יחזקאל|יג|קצר=כן}} ו-{{תנ"ך|יחזקאל|יד|ללא=ספר|קצר=כן}} ועוד{{הערה|[[עמנואל טוב]], '''ביקורת נוסח המקרא''', עמ' 3}}.
▲[[הוצאת קורן]] הייתה הראשונה לשנות את החלוקה והעימוד, ולהשיב את החלוקה לפי המסורת היהודית, ואף כללה את החלוקה הארץ ישראלית הקדומה לפרשיות, שהיו נקראות במחזור של שלש שנים. עם יציאת תנ"ך זה לאור, מדינת [[ישראל]] ו[[צה"ל]] אימצו הוצאה זו כתנ"ך שיוגש לחיילי צה"ל ב[[טקס השבעה צבאי|טקסי ההשבעה]], וכן כתנ"ך שישמש באופן רשמי בטקסים של המדינה. מאוחר יותר יצא תנ"ך על פי [[כתר ארם צובא]] (בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] ובעריכת הרב [[מרדכי ברויאר]]), המחולק על פי החלוקה היהודית. בשתי ההוצאות הפרקים צוינו בראש הדף, והפסוקים וחילופי הפרקים בצד הדף, במספור עברי. מבנה תנ"ך זה, ואף הגופן שלו הועתקו פעמים רבות ללא רשות, וכיום תנ"ך זה נפוץ מאוד.
▲ברוב ה'חומשים' המודפסים כיום, לצורך מעקב [[קריאת התורה]] בבתי הכנסת בשבת, (בדרך כלל עם [[תרגום אונקלוס]], [[פירוש רש"י לתורה|פירוש רש"י]], ולפעמים הערות [[מסורה]], ופירוש '[[יעקב בן אשר|בעל הטורים]]' על דרך הרמז והגימטריה) נשמר המבנה של מקראות גדולות, כשהפרקים משמשים לחלוקה, אלא אם פרשת השבוע מתחילה באמצע פרק, ומספורם (העברי) בולט, כמו גם מספור הפסוקים (העברי) בגוף הכתוב, ולא לצדו.
==קישורים חיצוניים==
| |||