שעת השמד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ביאור המושג ומקורו: תיקון כתיב תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוניון ג'ק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 36:
==== גזירות תתנ"ו ====
{{הפניה לערך מורחב|גזירות תתנ"ו}}
בשנת [[ד'תתנ"ו|ד' אלפים תתנ"ו]] ([[1096]]) במהלך [[מסעי הצלב]] נאלצו קהילות רבות לבחור בין התנצרות למוות. מבחינה הלכתית אסור להתנצר כיון שזה [[עבודה זרה (יהדות)|עבודה זרה]] שהיא אחת מג' העבירות שדינם [[ייהרג ואל יעבור]], ואכן קהילות שלמות נרצחו מכיוון שלא הסכימו להתנצר.
פולמוס נרחב התנהל בין פוסקי אותה תקופה בשאלה האם צריך להמית ילדים כדי למנוע את הטבלתם לנצרות בעל כורחם. הרב יום טוב מינאני (מחבר ה[[פיוט]] "אמנם כן יצר סוכן" הנאמר בתפילה בליל [[יום כיפור]]) שחט 60 ילדים ובסוף גם את עצמו כדי שלא יוטבלו על כורחם לנצרות. ב[[ספר חסידים]] נפסק לאסור לעשות זאת, בספר גם מסופר על [[רב קהילה]] ששחט את הילדים כדי למנוע את התנצרותם בכפייה, וכעונש על כך נהרג במיתה משונה.
שורה 48:
[[קובץ:Mashada.jpg|שמאל|ממוזער|150x150 פיקסלים|לוח זיכרון לאנוסי משהד בשכונת הבוכרים בירושלים]]
{{הפניה לערך מורחב|אנוסי משהד}}
בשנת [[1839]] נאלצו יהודי [[משהד]] לבחור בין התאסלמות למוות. ה[[רמב"ם]] כותב בספרו [[אגרת השמד]] כי התאסלמות פחות חמורה מהתנצרות ואינה נחשבת ל[[עבודה זרה (יהדות)|עבודה זרה]], ובנוסף עקב העובדה שאחר ההתאסלמות אין כפיה מעשית ולכל ברור שהיהודים נשארים נאמנים לדתם, מותר להתאסלם כדי להישאר בחיים. לאור פסיקה זו יהודי משהד התאסלמו והמשיכו לקיים מצוות בסתר.
==== מחנות הריכוז הנאצים ====
| |||