כלכלת ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 173:
שר האוצר [[משה כחלון]] הוביל בעקבות עודף בגביית מסים להורדת בשיעור מס ערך מוסף מכ-18% לכ-17% החל מה-[[1 באוקטובר]] [[2015]]. בראשית [[2017]], הוטל ביוזמתו של כחלון [[מס ריבוי דירות]]. ב[[אוגוסט]] 2017, ביטל [[בג"ץ]] את המס, בנימוק שבהליך החקיקה נפל פגם יסודי.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16100420.o23|סוג=בג"ץ|עותר=קווטינסקי צחי ואחרים|משיב=כנסת ישראל ואחרים}}, ניתן ב-6 באוגוסט 2017}} בעקבות עודף בגביית מסים באותה השנה, יזם כחלון את הגדלת נקודות הזיכוי להורים לילדים עד גיל 6, ב[[הוראת שעה]] לשנתיים.{{הערה|{{כלכליסט|עמרי מילמן|הצלחה לכחלון: הכנסת אישרה את הגדלת נקודות הזיכוי במס להורים עובדים|3712972|10 במאי 2017}}}}
בעשור השני של המאה ה-21 חל שיפור ניכר במצב הכלכלי של מדינת ישראל. קצב הצמיחה גבוה (3-4 אחוזים בשנה), שיעור התעסוקה גבוה הן יחסית לעבר והן בהשוואה בינלאומית ושיעור האבטלה נמצא ברמה נמוכה מאוד, יחס חוב התוצר נמוך, וכתוצאה דורגה ישראל במקום גבוה במדד S&P. עם זאת, בפרמטרים של מדדי קיימות וצמיחה מכלילה, מצב המשק פחות טוב משל מדינות אחרות: פריון העבודה נמוך, עדיין קיימות אוכלוסיות ששילובן בשוק העבודה חלקי (בעיקר גברים חרדים ונשים ערביות) אי השוויון במשק גבוה ושיעור העוני גבוה מזה של כל מדינות המערב.{{הערה|ניצה (קלינר) קסיר, [Fw: https://machon.org.il/wp-content/uploads/2018/04/%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%94-%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8-%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%95-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95-%D7%9B%D7% בין מקרו כלכלה למיקרו כלכלה, היבטים של קהילות בחברה הישראלית], 2018}}
==נתונים עיקריים==
| |||