גרארדוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 5:
האב ג'רארד הגיע ל[[ירושלים]] בעת שהייתה תחת שלטון ערבי, עוד לפני [[מסעי הצלב]]. באותה תקופה נהגה הכנסייה למחול לחוטאים בגין פשעיהם רק לאחר שקיימו עלייה לרגל, ולפיכך לא מעטים שמו פעמיהם ל[[ירושלים]], ל[[כנסיית הקבר הקדוש]]. כבר במאה השמינית הגיע קארל הגדול ([[שארלמאן]]) להסכם עם [[הארון אל ראשיד]] בדבר זכויותיהם של הנוצרים לעלות לרגל לירושלים, ואף עיגן, באותו הסכם, את זכותם של נזירים נוצרים להתגורר בעיר, ולהקים בה מוסדות לעזרת אותם עולי רגל. במסגרת זו הקים [[המסדר הבנדיקטיני]] את כנסיית [[יוחנן הקדוש]], ליד כנסיית הקבר (לפי גרסה אחרת - הם הקימו את כנסיית [[מריה הקדושה]] הלטינית). בתחילת המאה העשירית הפר השליט הערבי [[אל-חאכם (ח'ליפה פאטמי)|אל-חאכם באמר אללה]] (מייסד [[הדת הדרוזית]]) את ההסכמים עם הנוצרים, הרס את כנסיותיהם וגרש רבים מהם מהארץ. תושבי העיר [[אמאלפי]], עיר בדרום [[איטליה]], קיבלו את הרשות לשוב לירושלים ולהקים מחדש את מוסדותיהם, והאב ג'רארד היה זה שעמד בראש המשלחת.
לא ידוע היכן נולד ג'רארד עצמו, ושתי ערים ים-תיכוניות מחזיקות בתואר: סקאלה,
השליט הצלבני הראשון של ירושלים, [[גוטפריד מבויון]], עזר לג'רארד בתרומות ובצווים להקים ואף להגדיל את בית החולים שאליו הוא חזר. אלא שעד מהרה נאלץ ג'רארד לפרוש מהמסדר הבנדיקטיני, כיון שרבים מהחולים שהגיעו לבית החולים לא היו נוצרים מאמינים, והבנדיקטינים סירבו לעזור להם. הוא מיזג את עקרונות [[המסדר הבנדיקטיני]] ו[[מסדר אוגוסטינוס הקדוש]], ואף הוסיף עקרונות משלו. במסדר שהקים, שנקרא אז המסדר ע"ש יוחנן הקדוש, אך עד מהרה הוכר כמסדר ה[[הוספיטלרים]], הצטוו הנזירים לטפל בכל אדם, לדאוג לו כאילו היה אדונם, ולתת כל עזרה אפשרית לכל מי שפונה אליהם - וזאת בנוסף לחיי פרישות, עוני וצניעות. האפיפיור [[פסקליס השני]] הכיר במסדר החדש כבר בשנת 1119 (התאריכים אינם ברורים לחלוטין. לפי חלק גדול מהמקורות, המסדר הוקם עוד לפני הכיבוש הצלבני של ירושלים).
| |||