מכון ון ליר בירושלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טליבי (שיחה | תרומות)
שיניתי נקודה לפסיק
סקריפט החלפות (תאור, גאולוג, גאוגר)
שורה 35:
[[קובץ:Van_Leer_Jerusalem_3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבניין החדש]]
[[קובץ:Van_Leer_Jerusalem_4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסל [[אלברט איינשטיין]] בחצר המכון]]
'''מכון ון ליר בירושלים''' (הוקם ב-[[1959]]) הוא מרכז [[מחקר]] ושיח בין-תחומי חדשני ב[[מדעי הרוח]] ו[[מדעי החברה|החברה]], הפועל מתוך מחויבות ציבורית עמוקה ועוסק בתחומים בעלי חשיבות מכרעת ורגישות חברתית, הנוגעים למוקדי מתח מרכזיים בחברה הישראלית. המכון עוסק בשלושה תחומים מרכזיים: גלובליזציה וריבונות; קדושה, דת וחילון; ומדע, טכנולוגיה, וציוויליזציה. בנוסף המכון עוסק גם בתחומי יהדות, מגדר וכלכלה. לפי פרסומי המכון, מטרתו להיות בית גידול לרעיונות חדשניים במדעי הרוח והחברה, לטפח מצוינות מחקרית ולרתום את תוצאות המחקר לתועלת החברה.
 
המכון ממוקם בשכונת [[טלביה]] ב[[ירושלים]], בקרבת [[משכן הנשיא|מעונו הרשמי]] של [[נשיא מדינת ישראל]]. קמפוס המכון מכיל גם את [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]] ואת [[המועצה להשכלה גבוהה]].
 
המכון פועל כ[[חברה לתועלת הציבור]]. מנהלו הנוכחי (מאז 2017) הוא פרופסור [[שי לביא]].
 
== רקע ==
מכון ון ליר בירושלים הוקם על ידי משפחת ון-ליר, ונהנה מתמיכת קרן ון-ליר ה[[הולנד]]ית. המכון הוקם במטרה לנצל את הידע המדעי לקידום ערכי האדם{{הערה|{{דבר||גדולי המדענים בעולם לימין המרכז לקידום תרבות האדם|1958/12/24|00203}}}}. בין מטרותיו המוצהרות של המכון: לקדם ערכים הומניסטיים, דמוקרטיים וליברליים בשיח החברתי בישראל, להגדיר ולעצב את השיח הציבורי ולהצביע על חשיבה אלטרנטיבית בנושאים העומדים בראש סדר היום הציבורי.
 
==תולדות המכון==
שורה 50:
 
==פעילות==
עד שנת 2017 היה המכון פעיל בארבעה תחומים עיקריים: לימודים מתקדמים, תרבות ומחשבה יהודית, החברה האזרחית בישראל ושכני ישראל בים התיכון. המכון ביצע מחקרי מדיניות ציבורית ומחקר חברתי-יישומי, ופיתח והפעיל ברחבי הארץ תוכניות [[חינוך]] כמו גם קשת של תוכניות הכשרה ל[[מחנך|מחנכים]] ולמנהיגים [[קהילה|קהילתיים]].
 
עם כניסתו של פרופ' [[שי לביא]] לתפקיד ראש המכון החל המכון בתהליך של שינוי כיוון. בסופו של התהליך יתמקד המכון בשלוש או בארבע תמות מרכזיות, וירכז את עיקר פעילותו בהנגשה לציבור של רעיונות עומק.
 
המכון מפעיל פרויקטים וקבוצות דיון ומעודד שיתופי פעולה עם ארגוני החברה האזרחית, עם האקדמיה ועם הממסד, תוך מתן במה למגוון דעות ולייצוג רחב של בעלי עניין. המכון מפתח ומפעיל תוכניות חינוך וכן קשת של תוכניות הכשרה למחנכים ולמנהיגים קהילתיים ופותח את שעריו לפעילות תרבותית לציבור הרחב. מכון ון ליר מפיק כנסים מקומיים ובין-לאומיים, סימפוזיונים וסדנאות, מוציא לאור ספרים, כתבי עת ומונוגרפיות ומקדם דיאלוג ציבורי פלורליסטי. ספריית המכון מכילה כ-40,000 ספרים וכתבי עת, בעיקר בתחומי הפילוסופיה, ההיסטוריה, מדע המדינה והדת. המכון פועל כמרכז ללימודים מתקדמים ולשיח ציבורי אינטלקטואלי.
 
המכון משתף פעולה עם מספר גדול של מוסדות מחקר ישראליים ובין-לאומיים, ומקיים פרויקטים משותפים עם חוקרים מרחבי העולם המבקרים בישראל.
 
במכון אולמות שונים: שני [[אודיטוריום|אודיטוריומים]] – של 250 מקומות ישיבה ושל 145 מקומות ישיבה, אולם כנסים רב-תכליתי, אולם ישיבות, ו-6 חדרי סמינר בגדלים שונים.
 
=== גלובליזציה וריבונות ===
תמת גלובליזציה וריבונות מתמקדת בשאלת עיצובה של הריבונות המודרנית, על ממדיה ההיסטוריים, העכשוויים והתיאורטייםוהתאורטיים, מתוך התמקדות במושגי הגבול והסגת הגבול. בדיוני התמה ניתנת עדיפות מסוימת לאזור המזרח התיכון, אך הדיונים נערכים בהקשר השוואתי רחב, הן מבחינה גיאוגרפיתגאוגרפית הן מבחינה היסטורית. עם התחומים המרכזיים נמנים קונפליקטים לאומיים, אתניים ודתיים, יחסים בין אזרחים ללא-אזרחים, ותהליכי גלובליזציה וליברליזציה החותרים תחת ריבונות המדינה. דיוני התמה הם בעלי אופי בין-תחומי במטרה להשיג הבנה מקיפה של הנושא, והם משלבים עמדות והשקפות מגוונות כדי לאתגר את התפיסות הקיימות.
 
=== קדושה, דת וחילון ===
שורה 67:
 
=== מדע, טכנולוגיה וציוויליזציה ===
טביעת ידה של האנושות על הסביבה הטבעית ניכרת כל כך עד שהפכה לתו ההיכר של זמננו. התיעוש, העיור, השימוש בכוח גרעיני, המצאת טכנולוגיות רבייה חדשות, המהפכה הפרמקולוגית, מיפוי הגנום – אלו רק כמה דוגמאות בולטות לכוחות משני-מציאות שיש למדע ולטכנולוגיה היום. למעשה, חותם הטכנולוגיה האנושית על הטבע משמעותי כל כך עד כי גיאולוגיםגאולוגים הציעו לאחרונה שאנחנו חיים בעידן גיאולוגיגאולוגי חדש, עידן האדם, האנתרופוקן. אשכול "מדע, טכנולוגיה וציוויליזציה" עוסק בסוגיות הנובעות ממצב דברים זה.
 
=== האקדמיה ע"ש פולונסקי למחקר מתקדם במדעי הרוח והחברה ===
האקדמיה ע"ש פולונסקי, שהוקמה בתרומתו של ד"ר לאונרד פולונסקי ב-2014, היא מרכז בין-לאומי למדעי הרוח והחברה. תוכנית פולונסקי מעניקה לחוקרים בראשית דרכם האקדמית, מישראל ומחו"ל, משאבים, שירות ותמיכה כספית מלאה למשך חמש שנים, על מנת שיוכלו לקדם את מחקריהם ולבנות את עתידם האקדמי בצורה הטובה ביותר.
 
=== מנאראת: מרכז ון ליר ליחסי יהודים-ערבים ===
מרכז מנאראת נוסד ב-2015. הוא מבקש להאיר סוגיות הנוגעות למעמדם ולזכויותיהם של האזרחים הפלסטינים בישראל, להשלכות של הסכסוך היהודי-ערבי המתמשך על החברות היהודיות והערביות, ולמקומה של ישראל במזרח התיכון.
 
המרכז מעורב במחקר ובשיח הרלוונטיים לאתגרים העומדים בפני החברה הישראלית והפלסטינית, במטרה לחשוף את השיטות והגישות בעלות סיכויי ההצלחה הגדולים ביותר ליצירת הבנה, דו-קיום, כבוד הדדי, פיוס, צדק ושלום. מרכז מנאראת שואף לקדם שותפויות בין ארגונים יהודיים וערביים.
 
בשנת 2017 השיק מרכז מנאראת את [[מכתוב (סדרת ספרים)]], אשר מקדמת תרגומי ספרות מערבית לעברית. כיום, זוהי סדרת הספרים היחידה בעולם המוקדשת לתרגום ספרות ערבית לעברית.
 
=== אירועים ציבוריים ===
שורה 83:
 
== פעילות בעבר ==
 
=== לימודים מתקדמים ===
תחום הלימודים המתקדמים נוהל בידי ד"ר יוכי פישר, והוקדש למחקר בינתחומי והשוואתי במדעי הרוח החברה.
שורה 94 ⟵ 93:
מכון ון ליר בירושלים יזם את הקמת לימודי המזרח התיכון, דיסציפלינה אקדמית, שהתמקדה בחקר התרבויות והחברות של מדינות האזור. החלטה זו התבססה, בין היתר, על [[אמנת ברצלונה]] משנת 1995 ועל הקמת שותפות אירופה-הים התיכון, שהגדירה מחדש את מושג אגן הים התיכון ואת שיתוף הפעולה בין מדינות האגן, כבסיס לתכנון פעילות כלכלית, פוליטית ותרבותית.
 
תחום "שכנים בים התיכון", שנוהל בידי ד"ר אביגיל יעקבסון, נוסד כדי לקדם את המחקר על אודות האזור, להשפיע על הדרך בה האזור מיוצג ומובן, ולעודד הבנה ודיאלוג בין ישראלים ושכניהם. חוקרים ישראלים ופלסטינים יזמו והובילו פרויקטים חוצי-גבולות, לרבות קבוצות דיון, סדנאות, ועדות ופרסומים.
 
תחומי פעילות ספציפיים כללו: מחקר, הוצאה לאור של כתב עת בשם "לוואנט", דיאלוג אזורי ומעורבות בקרן [[אנה לינד]].
שורה 105 ⟵ 104:
 
== הנהגה ==
ראש מכון ון ליר בירושלים הוא פרופ' [[שי לביא]], חבר סגל בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, המתמחה בסוציולוגיה ובפילוסופיה של המשפט. הוא מכהן גם כמנהל שותף של מרכז מינרבה לחקר בינתחומי של סוף החיים, ועד 2017 עמד גם בראש מרכז אדמונד י' ספרא לאתיקה, שניהם באוניברסיטת תל אביב{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.vanleer.org.il/he/content/%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9C%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D|כותרת=נבחר מנהל חדש למכון ון ליר בירושלים {{!}} מכון ון ליר בירושלים|אתר=www.vanleer.org.il|תאריך_וידוא=2017-01-11}}}}.
 
נוסף על ראש המכון, חברי הוועדה האקדמית הם: שמעון אלון, ד"ר חגי בועז, ציפי הכט, ד"ר כפיר כהן, ד"ר טל כוכבי וד"ר יוכי פישר.
 
=== ראשי המכון לשעבר ===
*2016-2007 - פרופ' גבריאל מוצקין
*2007-1997 - ד"ר שמשון צלניקר
*1997-1994 - פרופ' נחמיה לבציון
*1993-1968 - פרופ' יהודה אלקנה
 
שורה 121 ⟵ 120:
 
==== פרסומים נבחרים בעברית ====
 
* '''מגדר בבסיס: נשים וגברים בשירות הצבאי''' (2018), עורכות: אורנה ששון-לוי, עדנה לומסקי-פדר, הוצאת מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד
 
* '''לנוע בין המרחבים''' (2018), עורכת: דורית גוטספלד, הוצאת מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד
* '''להלחין כוח לשיר חירות: קשרים גלויים וסמויים בין מוזיקה לפוליטיקה במערב''' (2017), מאת: רות הכהן-פינצ'ובר וירון אזרחי, הוצאת מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד