פמיניזם דתי (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פמיניזם בזרמים שונים ביהדות: קיצור עוד קטע שאינו עוסק בפמיניזם אלא במעמד האישה.
←‏פמיניזם בזרם היהודי הלא אורתודוקסי: ניטרלי יותר, כתובה שיוויונית זה הרבה יותר מהוספת חתימה של הכלה.
תגית: תו כיווניות מפורש
שורה 60:
התפתחותן של תנועות פמיניסטיות ספציפיות באנגליה, בארצות הברית, ובמידה מסוימת גם בגרמניה, האיצה את השינויים בתפקידן של הנשים בתנועות דתיות ליברליות באותן מדינות, במיוחד למן הרבע האחרון של המאה העשרים. מזמן שנוסדה התנועה הרפורמית, בגרמניה של המאה התשע-עשרה, מעמדן של הנשים היה בעיני חבריה אחד האתגרים שהציבה המודרניות בפני היהדות המסורתית. בבתי הכנסת הרפורמים בארצות הברית התקיימה ישיבה מעורבת בספסלים משפחתיים כבר בשנות החמישים של המאה ה-19, מתוך מענה לצרכים חברתיים ולאו דווקא כצעד אידיאולוגי.<ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=היימן, פאולה|שם=פמיניזם ומעמדן של נשים בתנועה הרפורמית|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=מכון ון ליר|שנת הוצאה=2014|עמ=509-520|עריכה=אבינועם רוזנק}}</ref>
 
ככל הנראה, הפמיניזם לא היה גורם מרכזי בהחלטות להסמיך את הרבות הראשונות בעולם. עד שלב מאוחר יחסית במאה העשרים נמנעו מוסדות רפורמיים ברחבי העולם מההחלטה להסמיך נשים לרבנות. בשנת ‏1972 סאלי פריסנד (Sally Priesand) הייתה האישה הראשונה בארצות הברית שהוסמכה לרבה מטעם ה[[היברו יוניון קולג']]. מכללת [[מכון ליאו בק]] בלונדון, המכשירה רבנים הן לתנועה הליברלית והן לתנועה הרפורמית, הסמיכה בשנת ‏1975 את ג'קלין טאביק לרבה הראשונה באירופה לאחר השואה. הנשים בתנועה הרפורמית ששאבו את השראתן מרעיונות פמיניסטיים, הן שהובילו את המאבק להכרה רחבה יותר של נשים כמנהיגות לא מוסמכות. כפי שציינה קרלה גולדמן (Karla Goldman), נוכחותן הקבועה של הדמויות המרכזיות בפדרציה הלאומית של ארגוני נשים בבתי הכנסת בארצות הברית, וכן פעילויותיהן בשם קהילותיהן ובשם התנועה כולה, הקנו משנה תוקף לדרישתן להכירלאפשר בכוחןלנשים שללהשתתף נשיםבהנהגה להנהיגהרוחנית.<ref name=":2" />
 
השפעת הפמיניזם על היהדות הרפורמית ניכרה בבירור רק משנתקבלה ההחלטה להסמיך אישה לרבנות. בשלהי שנות השישים ובשנות השבעים של המאה העשרים, ניצבו בפני התנועה הרפורמית אתגרים חדשים. תנועות יהודיות ליברליות תמכו ברעיון של שוויון מגדרי, אך בפועל רק פעילות פמיניסטיות נאבקו, כאמור, ביעילות ובמרץ למען מינוי נשים לתפקידי רבות וחזניות, ולעמדות מפתח בבתי הכנסת אשר היו סגורות בפניהן. המסר של הפמיניסטיות היהודיות - כלומר, הפמיניסטיות שבחרו לפנות אל הקהילה היהודית - התקבל באהדה בקרב החברים בבתי הכנסת הרפורמיים. אנשי התנועה הרפורמית התייחסו למסר זה כאל קריאה לצדק. בהתאם לכך, לטענת מובילות הזרם בתנועה הרפורמית, תובנות פמיניסטיות אינן מיטיבות עם נשים בלבד, אלא משרתות את הקהילה היהודית כולה.<ref name=":2" />
 
השאיפה להשגת גישה שווה לנשים למשרות במרחב הציבורי היהודי לא הוגשמה במלואה. עם זאת, נוכחותן של מאות רבות של נשים, שמרביתן הוסמכו על ידי מוסדות רפורמיים, ליברליים וקונסטרוקטיביים, וכן נוכחותן של חזניות למן שנת ‏1975, שינו את פני היהדותזרמי יהדות אלו ברחבי העולם, וערערו את בלעדיות המין הגברי ברבנות, חזנות ובתפקיד [[שליח ציבור]].<ref name=":2" />
 
כחלק מהפמיניזם הדתי, התגבשה ליטורגיה המתחשבת במגדר, תוך פרשנות חדשה של טקסטים מסורתיים, יצירת מדרש נשים וטקסים חדשים לציון רגעים חשובים. הרבה הרפורמית אליז גולדשטיין (Elyse Goldstein) ערכה ופרסמה כתבים העוסקים בקריאה פמיניסטית של התורה ובפרשנות ההפטרות; בתפילה הרפורמית מוזכרות שמותיהן של גיבורות מקראיות כמו מרים, רות, דבורה, בנות צלפחד, ארבע האימהות, אביגיל ואסתר המלכה, וכך מתוקן חוסר האיזון המגדרי ביהדות המסורתית; כן חוברה כתובה שוויונית בה מופיעה חתימתה של הכלה לצד חתימת החתן, בנוסף לטקס חתונה לא-אורתודוקסי (החסר תוקף משפטי בישראל).<ref name=":2" /> הסידורים הקונסרבטיביים של מוריס סילברמן (Morris Silverman) והרב מיכאל גרץ, שינו את המלים המסורתיות ב[[ברכות השחר]] מ'שלא עשני אישה', ל'איש/אשה, ישראל וחופשי'.<ref>{{Cite news|url=http://www.stljewishlight.com/opinion/commentaries/article_c8986454-85df-11e8-b2ce-bb83d5ec9e06.html|title=Conservative movement is closing its gender gap, but there is still work to be done|last=JTA|first=Debra Newman Kamin and Alisa Pomerantz-Boro,|newspaper=St. Louis Jewish Light|language=en|access-date=2018-10-14}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=מרקס, דליה|שם=שפתיהם דובבות: תפילות מגניזת קהירבסידורי ימינו|כתב עת=גנזי קדם|כרך=יג|עמ=39-74|מו"ל=יד בן-צבי|שנת הוצאה=2017}}</ref>
 
== יחס ההנהגה הדתית ==