חיים בן עטר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ז'
שורה 90:
לאחר ראש השנה, ערך רבי חיים בן עטר עם תלמידיו [[קברי צדיקים ביהדות|ביקורים בקברי קדושים]] ב[[הגליל התחתון|גליל התחתון]] והגיעו גם ל[[טבריה]]. בערב יום כיפור נסעו ל[[חיפה]]. את תפילות [[יום הכיפורים]] ערכו ב[[מערת אליהו]] שעל צלע [[הר הכרמל]]. למחרת יום כיפור עלו להתפלל באתר שאותו זיהו כקברו של [[אלישע בן שפט]], ליד מבנה [[מנזר סטלה מאריס]] כיום. הם שבו לעכו, ואחרי [[חג הסוכות]] החליטו להקים את [[ישיבה|ישיבתם]] באופן זמני בעכו. הלימודים נפתחו רשמית בראש חודש חשוון [[תק"ב]] (חורף 1741), ואל תלמידיו הבאים עמו מאיטליה הצטרפו מספר תלמידים מצפת. תוכנית הלימודים בישיבה כללה לימוד סוגיות מן [[התלמוד הבבלי]] בהשוואה למסקנות ה[[רמב"ם]] בספרו "[[משנה תורה]]" בהלכות המקבילות. במקביל המשיכו מדי [[ראש חודש]] לערוך "[[זיארה|זייארות]]" – עלייה והשתטחות על קברי קדושים.
 
בתקופת שהותו בעכו הוצע לרבי חיים בן עטר להשתקע ב[[טבריה]] ולהקים בה את ישיבתו המתוכננת. המציע, רבי [[חיים אבולעפיה (השני)|חיים אבולעפיה]], שהיה ממחדשי היישוב היהודי בטבריה, רצה לחזק את ההשפעה התורנית ביישוב, בהגדלת מצבת תלמידי החכמים בה והוספת ישיבה. בעת ביקורו של בן עטר ב-[[27 במרץ]] [[1742]] בטבריה אירח אותו הרב אבולעפיה וניסה לשכנע אותו בעדיפותה של טבריה על פני ירושלים. הוא הציע שבן עטר ייסע בעצמו לירושלים כדי להתרשם מהתנאים הכלכליים הקשים ששררו בה לטעמו, ואחר כך ישוב לטבריה, שבה שררה רווחה מסוימת לקהילה היהודית בשל קשריו ההדוקים של אבולעפיה עם [[דאהר אל-עומר]] שליט [[הגליל]]. רבי חיים בן עטר שקל להיענות בחיוב להצעה זו, אך התנה את הסכמתו באישורם של חברי ועד "כנסת ישראל" בליבורנו, שסיפקו את הגב הכלכלי למסע ולישיבה שבדרך. הוא שלח מכתב ברוח זו, תוך המלצה אישית שלו על אפשרות זו; במכתבו רמז כי הוא תומך בהקמת הישיבה בטבריה מאחר שלדעתו נרמז במקורות שה[[גאולה]] אמורה להתחיל ב"התנערותה של טבריה מן העפר"{{הערה|השוו: {{בבלי|ראש השנה|לא|ב}}: "וטבריא עמוקה מכולן... אמר רבי יוחנן: ומשם עתידין ליגאל, שנאמר: התנערי מעפר קומי שבי".}}. בהמשך קיץ 1742, לאחר שבני החבורה חזרו לעכו, נפטר אחדתלמידו האברכיםהרב שמואל נחמני (אחיו של הרב [[שמשון חיים נחמני|שמשון חיים]]) בהותירו אחריו אישה וילד, וזמן קצר אחר כך נפטר אחד הבחורים שהצטרפו לעלייה זו. החבורה עזבה את עכו ובחודשים סיוון ותמוז התגוררו ב[[פקיעין]].
 
====בירושלים====