ריכוז הפולחן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 36:
{{להשלים|נושא=יהדות}}
 
==השפעת החוקהמצווה על חיי הדת==
חוקרים רבים נדרשו לשאלה מדוע בחר המחוקק לחייב את האוכלוסייה לקיים את הטקסים הדתיים במקום מיוחד, אשר מרוחק ממרבית האוכלוסייה, מה גם שאחת מתפישות האלוהות הבולטות במקרא, שבה ה' הוא אל אוניברסלי. החוקהמצווה גם השפיעהשפיעה על חיי הדת בארץ. המרחק השפיע על יחידים לקיים את המצווה, ורוב האוכלוסייה לא יכולה הייתה להגיע אל בית המקדש לעיתים קרובות יותר. החוקהמצווה מנעמנעה מהעם את היכולת להקריב קורבנות הקשורים בין היתר בהיטהרות, אותם יכלו לקיים רק בבית המקדש.{{הערה|חיים טיגאי, '''מקרא לישראל: דברים - כרך ראשון א', א' – ט"ז, י"ז''', ירושלים, מאגנס, 2016, ע"מ 31}}
[[קובץ:Josiah.gif|250px|ממוזער|שמאל|יאשיהו קורע את בגדיו עם גילוי ספר התורה. איור מעשה ידי יוליוס שנור פון קרולספלד.]]
 
לריכוז הפולחן נדרשה [[שחיטה (הלכה)|שחיטת חולין]], בגלל הקושי בהגעה לבית המקדש לצורכי מאכל. בנוסף [[זבח פסח|זבח הפסח]] היה לטקס דתי לכלל הציבור.{{הערה|[[יאירה אמית]], '''היסטוריה ואידאולוגיה במקרא''', תל אביב, משרד הביטחון, 1997, ע"מ 45}}{{הערה|[[משה וינפלד]], '''[[אנציקלופדיה מקראית]]''', ערך תורה - מחקר התורה בעת החדשה, כרך ח', עמ' 499.}}
בהתאם לנאמר בחוקבמצוות ריכוז הפולחן במקום אותו יבחר ה' הפכה העלייה לרגל לירושלים למצווה לצורכי הקרבת [[קורבן פסח]], אך העלייה הוגבלה ליום אחד ורבים הגיעו כיחידים.{{הערה|[[יעקב מיליגרום]], '''ויקרא:ספר הפולחן והמוסר''', ירושלים, מוסד ביאליק, 2014, ע"מ 279.}}
פרנסתם של עובדי הבמות נפגעה מרפורמת ריכוז הפולחן שיישם יאשיהו. הם לא הורשו לעבוד בבית המקדש בירושלים, אך בימי יאשיהו הובטחה פרנסתם של הלויים{{הערה|[[חנוך רביב]], '''החברה בממלכות ישראל ויהודה''', ירושלים, [[מוסד ביאליק]], 1993, ע"מ 182}} ועלו המעמדות הפולחניים - של הכוהנים והלוויים.{{הערה|[[משה וינפלד]], '''[[אנציקלופדיה מקראית]]''', ערך תורה - מחקר התורה בעת החדשה, כרך ח', עמ' 498.}} כמו כן חיזק החוק את מעמדה של ירושלים ושל בית המקדש שבתוכה.{{הערה|[[בנימין מזר]], '''[[אנציקלופדיה מקראית]]''', ערך ירושלים, כרך ג', עמ' 803.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=<small>ח</small> וַיָּבֵא אֶת כָּל הַכֹּהֲנִים מֵעָרֵי יְהוּדָה, וַיְטַמֵּא אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר קִטְּרוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים מִגֶּבַע עַד-בְּאֵר שָׁבַע; וְנָתַץ אֶת בָּמוֹת הַשְּׁעָרִים אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר יְהוֹשֻׁעַ, שַׂר הָעִיר, {{מונחון|אֲשֶׁר עַל שְׂמֹאול אִישׁ בְּשַׁעַר הָעִיר|שפתח זה היה משמאל לשער העיר}}. <small>ט</small> אַךְ לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֶל-מִזְבַּח ה' בִּירוּשָׁלִָם, כִּי אִם-אָכְלוּ מַצּוֹת בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם|מקור=מלכים ב', כ"ג, ח'-י'}}