ביצרון (שכונה) – הבדלי גרסאות

==אזור התעשייההתעסוקה==

בשנת 1949 החלה [[עיריית תל אביב]] בהקמת אזור תעשייה מצידה המערבי של [[שדרות ההשכלה]]. המפעלים הראשונים שהוקמו היו [[אמקור]] ו[[הארגז]]{{הערה|{{על המשמר||הונחה אבן פינה לביח"ר למקררים חשמליים|1949/11/21|00108}}}}, אחר כך הוקמו מצפון לדרך השלום, גם [[אסם]], [[מוטורולה]], [[חברת החשמל]] ו[[תע"ש]]. בסוף [[המאה העשרים]] החלה מגמה של עזיבת מפעלי תעשייה ובתי מלאכה את השכונה, והחלפתם בבני משרדים. רוב קרקעות באזור זה הן בבעלות [[עיריית תל אביב]], והיו מוחכרות למפעלים למשך 60 שנה, משנת 1950 עד שנת 2010. {{הערה|{{גלובס||רחוב יגאל אלון על סף 2010|470781|18 בפברואר 2001}}}} דמי החכירה שולמו מראש, ובשנת 2010 הציעה העירייה את הארכת חוזי החכירה ב-49 שנים עד שנת 2059.{{הערה|{{גלובס|שלומית צור |העליון: אור ירוק לעיריית ת"א להתחיל בפינוי החוכרים בביצרון|1000907034|14 בינואר 2014}}}}

בשנת 2001, אישרה [[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|הועדה המקומית לתכנון ולבנייה]] את שינוי [[תוכנית בניין עיר|תוכנית בניין העיר]] של האזור ואיפשרה בנייה לגובה. בתוכנית אושרו מבנים של עד 50 קומות על רחוב יגאל אלון, 30 קומות ממערב לרחוב הסוללים, ועד 9 קומות בין שדרות ההשכלה לרחוב הסוללים. כן אושרה תוכנית ל[[שטח ציבורי פתוח|שטחים ציבוריים פתוחים]] במתחם ביצרון כולו. הועדה גם אישרה, באותה עת, מספר פרויקטים את תוכנית מתחם אמפא ו[[מגדל אלקטרה]], שנבנה על שטחו של מפעל "[[אמקור]]". ואת תוכנית מתחם הארגז, הממוקמת דרומית למתחם אמקור, על שטח של כ-20 דונם, בו הוקמו [[מגדלי אלון]].{{הערה|{{גלובס||ת"א: שונתה התב"ע המאפשרת בנייה לגובה במתחם ביצרון |548990|30 בדצמבר 2001}}}} בשנת 2004, קיבלה התוכנית את אישור [[ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה|הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה]].{{הערה|{{גלובס||הוועדה המחוזית ת"א אישרה תוכנית למתחם תעסוקה בשטח 400 אלף מ"ר באיזור ביצרון |790231|21 באפריל 2004}}}} שלב א' של פרויקט מתחם אמפא נחנך ב-2007, מבנה בן שבע קומות ובו מרפאות מכבי-אסותא ומשרדים.{{הערה|{{Bizportal|דנה פרידלנדר|פרוייקט אמפא TLV הושק היום במעמד הצמרת הכלכלית|150371|12 ביולי 2007}}}}