הספרים החיצוניים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Gilad123456 (שיחה | תרומות) תגיות: החלפה עריכה חזותית |
מ שוחזר מעריכות של Gilad123456 (שיחה) לעריכה האחרונה של דגש חזק |
||
שורה 1:
'''הספרים החיצוניים''' (או [ה]'''ספרים החיצונים''') הם [[ספר]]ים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי [[יהודי]]ם, בעיקר ב[[תקופת בית שני]], ולא [[קאנוניזציה (של כתבים)|נתקבלו ככתבי יד מקודשים]] בעת חתימת ה[[תנ"ך]].
התרגומים של חלק מספרים אלו, נחשבים מקודשים אצל חלק מה[[נצרות|נוצרים]], ונכללים אצלם ב[[הברית הישנה|ברית הישנה]].
== מקורם של הספרים החיצוניים והשימוש בהם לאורך הדורות ==
רובם של הספרים החיצוניים נכתבו במקורם ב[[עברית]], אולם חלקם נכתבו במקור ב[[ארמית]] או ב[[יוונית]], וזאת במיוחד ב[[מצרים]] שהייתה בה קהילה יהודית גדולה ביותר בעיר [[אלכסנדריה]].
מאחר שהיהדות, שלא הכניסה את הספרים החיצוניים ל[[תנ"ך]], ראתה את הספרים החיצוניים באור שלילי, [[חיבור אבוד|אבדו]] בדרך כלל ספרי המקור העבריים. מרבית הספרים נשמרו רק בתרגומים, לפעמים בכמה נוסחים שונים באותה שפה, וחלקם מכילים תרגומים משובשים למדי. קטעים מן הספרים החיצוניים נתגלו בתקופות מאוחרות ב[[מגילות ים המלח]] וב[[גניזת קהיר]].
במאות הראשונות לחורבן עוד ניתן לספרים החיצוניים מקום בחיי הדת היהודיים, אך עם ניכוסם ועליית חשיבותם למאמינים הנוצרים פסק כמעט לחלוטין השימוש בהם. אך השפעתם לא נעלמה - רעיונות וסיפורים לא מעטים שהיו מצויים בספרות החיצונית נכנסו לתוך [[מדרש|הספרות המדרשית]], ומשם הגיעו ללב ליבה של היהדות הרבנית.
חלק לא מבוטל מהספרים מספרים ומרחיבים על סיפורי ה[[מקרא]] (כגון עליית [[משה]], [[אדם וחווה]], צוואת [[אברהם]] ועוד). חלק נכבד אחר מהווה המשך לספרות החכמה והמחשבה היוונית, ומושפע רבות מ[[התרבות ההלניסטית]]. ישנם גם ספרי [[היסטוריה]], שהבולטים שבהם הם [[ספר חשמונאים|ספרי חשמונאים]], המספרים את סיפורם של ה[[חשמונאים|מכבים]] והמרד בשליטים היוונים.
== חלוקת הספרים החיצוניים ==
אצל ה[[נצרות|נוצרים]] מקובלת חלוקה של הספרים החיצוניים ל'''ספרים אפוקריפיים''' ו'''ספרים [[פסאודואפיגרפיה|פסאודואפיגרפיים]]'''.
פירוש המילה אפוקריפיים הוא גנוז או חבוי, (ביוונית απόκρυφα – גנוז, חבוי) והוראתה המקורית: ספר שאינו נמנה עם המסורת הספרותית הגלויה והמקובלת (למרות היותו ספר עתיק). הספרים האפוקריפיים נכנסו בחלק מן הכנסיות הנוצריות לתוך ה[[ביבליה]] בניגוד לספרים הפסאודואפיגרפיים. המונח פסידואפיגרפון משמעו חיבור המיוחס למחברו (מחבר קדמון) שלא כדין.
הספרים הפסאודואפיגרפיים, הם ספרים שיוחסו למחבריהם, לרוב אנשי המקרא, שלא כדין, ולכן גם נקראו על שמם. לדוגמה "צוואת אברהם", "צוואות השבטים", ועוד.
כך לדוגמה, הספר '''חכמת שלמה''' משויך אצל הנוצרים לאפוקריפה ואילו '''מזמורי שלמה''' נחשב לספר פסאודואפיגרפי, אף על פי שלחוקרים ברור כי לא זה אף לא זה נכתבו בתקופתו של [[שלמה המלך]] או על ידו.
החוקר [[אברהם כהנא]] שתרם תרומה מכרעת לחקר הספרים החיצוניים ואף תרגם את רובם לעברית, מציע איפוא את החלוקה הבאה לספרים החיצוניים:
* ספרים המתבססים על ה[[תורה]]
* ספרים המתבססים על ספרי [[נביאים]]
* ספרים המתבססים על ספרי ה[[כתובים]]
* שאר ספרים חיצוניים
== היחס לספרים החיצוניים במאמרי חז"ל ==
במקורות [[חז"ל]] אין התייחסות ספציפית לספרים בספרות החיצונית, למעט ספר [[בן סירא]] הנזכר ב[[תלמוד]]. חז"ל מזהירים שלא לקרוא בספרים חיצוניים כשהם משתמשים באסמכתא מהתנ"ך "וְיֹתֵר מֵהֵמָּה, בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ, וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר:" ({{תנ"ך|קהלת|יב|יב}})
* ההתייחסות הראשונה היא ב[[משנה]] ([[מסכת סנהדרין]] פרק י משנה א): "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורס. [[רבי עקיבא]] אומר '''אף הקורא בספרים החיצונים'''". על משנה זו נאמר ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ([[מסכת סנהדרין]] דף ק' ע"ב): "רבי עקיבא אומר: אף הקורא בספרים החיצונים וכו'. תנא: '''בספרי מינים'''. [[רב יוסף]] אמר: בספר בן סירא נמי אסור למיקרי." יש כאן צמצום של האיסור של ר' עקיבא - האיסור הוא רק על ספרי המינים כלומר ספרי ה[[נוצרים]]. רב יוסף מוסיף התייחסות ספציפית ל[[ספר בן סירא]] ואוסר על הקריאה בו בנוסף לספרי הנוצרים.
* מעניינת הגרסה המקבילה ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] (מסכת סנהדרין דף נ' ע"א): "רבי עקיבה אומר אף הקורא בספרים החיצונים כגון סיפרי בן סירא וסיפרי בן לענא אבל סיפרי המירס וכל ספרים שנכתבו מכאן והילך הקורא בהן כקורא באיגרת". התוספת כאן מלמדת שספרי חכמה יוונית כגון ספרי [[הומרוס]], ושאר ספרים שנכתבו לאחר [[תקופת בית שני]] אינם נחשבים כ'ספרים חיצוניים' ולכן אין בעיה לקרוא בהן.
* במדרשים אנו מוצאים את המימרה: "כל המכניס בתוך ביתו יותר מכ"ד ספרים מהומה הוא מכניס לביתו, כגון ספר בן-סירא" (קהלת רבה יב, יב-יג). י, א).
== היחס של חכמי ישראל לאחר תקופת התלמוד לספרים החיצוניים ==
גם בתקופה מאוחרת יותר, ניתן עדיין למצוא בספרות היהודית התייחסויות לספרים החיצוניים, ובמיוחד לספר [[בן סירא]], ל[[ספר היובלים]] ול[[צוואות השבטים]]. יש מהחכמים שהתייחסו לספרים החיצוניים בשלילה, ויש מהם בחיוב.
בפירוש רש"י למסכת סנהדרין מוזכר היבט שלילי לגביהם ונטען שבספרים אלו יש דברי הבאי, והם גורמים לביטול תורה.
ה[[רשב"ם]] התייחס בשלילה לספרים החיצוניים, וכתב "אין לחוש לספרים חיצונים", אך מאידך גיסא, הביע ה[[רמב"ן]] דווקא יחס חיובי אליהם, ובהקדמתו לפירוש התורה הוא מביא קטעים מספר [[חכמת שלמה]], שהיה מצוי אצלו ככל הנראה בתרגומו הסורי; גם [[מעשה שושנה]], מהתוספות לספר דניאל, היה מוכר לרמב"ן במקורו הסורי.
ידוע כי עוד ב[[המאה התשיעית|מאה התשיעית]] נשתמרו לפחות קטעים מספר היובלים בידי [[אסף הרופא]], וייתכן שגם בידי תלמידי רבי [[סעדיה גאון]].
בדורות הבאים אבדו המקורות העבריים של הספרים החיצוניים, וחכמי ישראל היו משתמשים בתרגומים ולא במקור. כך לדוגמה יש המפרשים בדברי מחבר [[ספר הזוהר]] כי הוא מביע את צערו על כך שלא נשארו ספר חנוך וספר אדם הראשון במקורם העברי.
בספרים כגון [[יוסיפון (ספר)|ספר יוסיפון]], [[ספר ירחמאל]] ו[[ספר יוחסין השלם]], נעשה שימוש בסיפורים מתוך הספרים החיצוניים. מתוך [[אסף הרופא|ספר אסף הרופא]] אנו למדים שמחבר הספר הכיר את [[ספר היובלים]].
בזמנים שונים נעשו תרגומים של הספרים החיצוניים בחזרה לעברית. כך לדוגמה נמצא תרגום לעברית של [[ספר החשמונאים]] שמקורו לפני [[המאה ה-11]], תרגומים ל[[ספר טוביה]], ל[[ספר יהודית]] ואחרים. רבי [[עזריה מן האדומים]] תרגם לעצמו חלק מן הספרים החיצוניים והשתמש בהם בספריו.
עדנה הייתה לספרים החיצוניים ב[[עידן האורות|תקופת ההשכלה]]. [[נפתלי הרץ וייזל]] ו[[יהודה ליב בן זאב]] תרגמו חלק מן הספרים החיצוניים לעברית.
== השערות לסיבת הימצאות הספרים מחוץ לקאנון העברי ==
על פי מסורת חז"ל ספרים שנכתבו ב[[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]] נכנסו לחלק ה[[כתובים]] של ה[[תנ"ך]], לעומת הספרים החיצוניים שלא הוכנסו אף על פי שנכתבו (בחלקם) באותה תקופת זמן ואף מצוטטים כאמירות חכמה אנושיות (אך לא אלוהיות).
אין הסכמה בין החוקרים בנוגע לנסיבות שבעטיין ספרים אלו אינם כלולים בקאנון העברי. בעבר היה מקובל לטעון שספרים אלו נדחו מסיבה תאולוגית, אך עם הצטברות העובדות בעת האחרונה, דעה זו נראית פחות ופחות סבירה, מכמה סיבות:
# חז"ל טוענים כנגד הספרים החיצוניים, אך מצד שני אנו מוצאים בכמה מקומות ב[[תלמוד]] ציטטות חופשיות מתוך ספר [[בן סירא]]. ציטטות אלו מובאות באותו ניסוח המשמש לציטוט מספרי המקרא: "דכתיב" (ככתוב). השימוש בנוסחה זו לציטוט מספר בן-סירא מעיד לא רק על כך שכולם אמורים לזהות את המקור (כיוון שזה לא מפורש בטקסט התלמודי), אלא גם על כך שאין להתנצל על העובדה שקוראים בספר בן סירא.
# הרמזים היחידים בידינו לכך שאכן נערך דיון כלשהו על הכנסת ספרים או הוצאת ספרים מהקאנון העברי נוגעים אך ורק לספרים שבסופו של דבר הוכנסו: אסתר, יחזקאל, שיר השירים וקהלת. עובדה זו מעידה שהדיון היה תאורטי בלבד, והתייחס רק לאופיים של ספרים שממילא כבר נתקדשו, ולמידה של זהירות הנדרשת לקורא בהם.
# קשה גם לטעון שהספרים שלא נתקדשו שייכים כולם לזרם המנוגד לפרושים, כיוון שיש כמה דוגמאות סותרות (למשל: ספר בן סירא, ספר טוביה וספר יהודית).
משלל העדויות שבידינו עולה כי אי-הקדשת ספרים אלו איננה תוצאה של תאולוגיה, אלא של נסיבות היסטוריות. נסיבות אלו ודאי קשורות לתקופה בה נכתבו הספרים, שכן רוב הספרים החיצוניים נכתבו בתקופה מאוחרת יותר לספרי המקרא. עם זאת, סיבה זו אינה יכולה להיות יחידה ומכרעת, כיוון שלדעת חוקרי המקרא [[ספר דניאל]] הקאנוני מאוחר בכמאה שנה לספר חנוך בעיבודו הסופי.
== רשימת הספרים החיצוניים שבידינו ==
תרגומם של הספרים החיצוניים לעברית תרם תרומה חשובה לחוקרים ולמעיינים במורשת תרבותית זו. הכנתו של קובץ כולל של הספרים החיצוניים בעברית, בידי [[אברהם כהנא]] ועוזריו בשנת תרצ"ב ([[1932]]), קידמה רבות את המחקר בנושא.
בספרו הוא מציע, כאמור לחלק את הספרים לפי קשריהם לספרי ה[[תנ"ך]], והרשימה המובאת להלן מתבססת על חלוקה זו:
=== ספרים חיצוניים לתורה ===
* '''[[ספר אדם וחוה]]''' - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית וללטינית.
* '''[[ספר היובלים]]''' (היובלות) - רובו של המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ל[[געז]] (אתיופית קלאסית). במגילות ים המלח התגלו קטעים בעברית.
* '''[[ספר חנוך א']]''' - או '''ספר חנוך החבשי''' רובו של המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום לשפת [[געז]]. נמצאו חלקים בעברית ובארמית במגילות ים המלח.
* '''[[ספר חנוך ב']]''' או '''ספר רזי חנוך''' (הסלאבי) - המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ל[[סלאבית כנסייתית עתיקה]].
* '''[[ספר חנוך ג']]'''
* '''[[צוואות השבטים]]''' (צוואות בני יעקב). רובו של המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ל[[יוונית]]. נמצאו חלקים בעברית ובארמית במגילות ים המלח ובגניזת קהיר. - [[:S: ספר צוואות השבטים|לטקסט]].
* '''[[צוואת אברהם]]''' - חובר כנראה על ידי יהודי [[פרושים|פרושי]] או [[איסיים|איסיי]]. (הספר ''צוואת אברהם'' לא נזכר בספרו של כהנא אולם צריך להיות משויך לסיווג זה)
* '''[[חזון אחרית הימים של אברהם]]''' עוסק בחייו ובחזון אחרית הימים שחזה אברהם. המקור העברי או הארמי אבד. נשמרו כמה חלקים בתרגום לסלאבית כנסייתית עתיקה. (הספר לא נזכר בספרו של כהנא אולם צריך להיות משויך לסיווג זה)
* '''[[עליית משה]]''' - המקור העברי או הארמי אבד. נשמרו כמה חלקים בתרגום ללטינית.
* '''[[יוסף ואסנת]]''' - חיבור שנכתב במקורו ביוונית, כנראה על ידי יהודי הלניסטי שהתגורר במצרים. גרסה עברית פורסמה על ידי [[גבי צורן]] בכתב העת "[[דפים למחקר בספרות]]", [[תשמ"ה]].
=== ספרים חיצוניים לנביאים ===
* '''[[דברי גד החוזה]]'''
* '''ספר [[חכמת שלמה]]''' - חיבור פילוסופי יהודי-הלניסטי. ייתכן שחלקים מספר זה מקורם בעברית. נשמר בתרגום ליוונית.
* '''[[מזמורי שלמה]]''' - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
* '''[[איגרת ירמיהו]]''' - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
* '''[[עליית ישעיהו]]''' - המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ל[[געז]].
* '''[[ספר ברוך]]''' - הספר במלואו נשמר בלשון היוונית. חלקים מספר זה נכתבו בעברית והם אבדו, אך נשמרו בתרגום ליוונית. חלקים אחרים חוברו ביוונית.
<!-- * '''[[חזון ברוך האתיופי]]''' - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום לגעז.-->
* '''[[חזון ברוך א']]''' או חזון ברוך הסורי - חובר כנראה בעברית. המקור והתרגום ליוונית אבד. נשמר בתרגום היוונית ל[[ארמית]] סורית.
* '''[[חזון ברוך ב']]''' - או חזון ברוך היווני חובר ביוונית.
=== ספרים חיצוניים לכתובים ===
* '''[[דברי איוב]]''' - המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
* '''[[חזון עזרא]]''' - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ללטינית.
* '''[[עזרא החיצוני]]''' - המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
* '''[[מזמורי קנ"א-קנ"ד]]''' - מזמורים שאינם כלולים ב[[ספר תהילים]] - [[מזמור קנ"א]] נמצא בנוסח עברי של תהלים ממערה 11 ב[[מגילות מדבר יהודה|קומראן]]. נוסח זה שונה מן התרגום היווני אותו מביא כהנא בספרו. מזמורי קנ"ב-קנ"ד נשתמרו בתרגום הסורי. מזמורים אלו לא נכללו בספרו של כהנא, ככל הנראה מפני שהחשיב אותם לחיבורים נוצריים שלא חוברו בעברית ולא שייכים לקאנון העברי האבוד. קטע ממזמור קנ"ד בעברית התגלה במערה 4 ב[[מגילות מדבר יהודה|קומראן]].
* '''[[תוספות למגילת אסתר]]''' - חלום מרדכי, העתק מפקודת [[אחשוורוש]] להשמדת היהודים, תפילת מרדכי ואסתר, פרטים על בוא אסתר לפני אחשוורוש לבקש ביטול הגזירה, העתק מפקודת אחשוורוש לטובת היהודים, פתרון חלומו של [[מרדכי היהודי|מרדכי]] - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
* '''[[תוספות לספר דניאל]]''' - תפילה והלל של שלושת חברי דניאל שהושלכו לכבשן האש, '''[[סיפור שושנה|שושנה]], [[בל והתנין]]'''. המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
* '''[[תפילת מנשה]]''' - המקור כנראה יווני. מתייחס לתפילת מנשה מלך יהודה המופיעה ב[[דברי הימים]].
=== שאר ספרים חיצוניים ===
* '''[[ספר בן סירא]]''' - דבריו של שמעון (ויש אומרים ישוע) בן סירא. חלקים מהמקור העברי אבדו. נשמר בתרגום ליוונית. נמצאו חלקים ב[[עברית]] ב[[מגילות ים המלח]] וב[[גניזת קהיר]].
* '''[[ספר יהודית]]''' - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
* '''[[ספר טוביה]]''' - רובו של המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית. ב[[מגילות ים המלח]] התגלו קטעים בעברית ובארמית. מקובל לחשוב שהגרסה העברית היא תרגום של המקור הארמי, שנעשתה מצרכים תאולוגיים.
* '''[[ספר חשמונאים א'|ספר מקבים א']]''' (חשמונאים) - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
* '''[[ספר חשמונאים ב'|ספר מקבים ב']]''' - חובר ביוונית.
* '''[[ספר חשמונאים ג'|ספר מקבים ג']]''' - חלקים ממנו אבדו. חובר ביוונית.
* '''[[ספר חשמונאים ד'|ספר מקבים ד']]''' - חובר ביוונית.
* '''[[איגרת אריסטיאס]] -''' חובר ביוונית.
* '''[[חזיונות הסיבילות]]''' - חוברו ביוונית.
* '''[[קדמוניות המקרא]]''' - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ללטינית.
בנוסף למקורות אלו, ניתן לציין חיבורים שנמצאו אך ורק ב[[מגילות מדבר יהודה]]. בשל הדמיון הסוגתי, ניתן לשער שחיבורים אלו היו מתוייגים כ"ספרים חיצוניים" גם כן אילו נשתמרו בכנסיות בתרגומים. בין חיבורים אלה:
* '''[[המגילה החיצונית לבראשית]]'''
* '''[[צוואת קהת]]'''
* '''[[חזון עמרם]]'''
* '''[[עליית משה]]'''
* '''[[צוואת יהושע]]'''
== ראו גם ==
* [[קאנוניזציה (של כתבים)]]
* [[תוספתא]]
* [[כתבי יד אבודים בתולדות ישראל]]
== לקריאה נוספת ==
===מהדורות===
* '''[[S:כתובים אחרונים|כתובים אחרונים]]''', [[S:מחבר:יצחק זקיל פרנקל|יצחק זעקיל פרענקיל]]{{אנ|Seckel Isaac Fränkel}}, מהדורת לייפציג, תק"ץ/1830. {{טקסט מוקטן|{{אלף|קטלוג=הספרייה הלאומית|רשומה=001096733|טקסט=הספר בקטלוג הספרייה הלאומית}} }}
* '''הכתובים האחרונים''', [[שלמה פלסנר (רב)|שלמה פלעסנער]],
** מהדורה א': [[S:נוזלים מן לבנון|נוזלים מן לבנון]], ברלין, 1833;
** מהדורה ב': [[טורון|טורן]], תרכ"ה/1865. {{טקסט מוקטן|{{אלף|קטלוג=הספרייה הלאומית|רשומה=001964793|טקסט=הספר בקטלוג הספרייה הלאומית}} }};
** הוספה למגלת אסתר, תקע"ט/1819.
* [[אברהם כהנא]] (עורך) '''הספרים החיצוניים לתורה לנביאים ולכתובים''', תל אביב: [[הוצאת מסדה]], 1956.
* [[אליה שמואל הרטום|א. ש. הרטום]], '''כתובים אחרונים''', [[הוצאת יבנה]].
* [[נחמן אביגד]] ו[[יגאל ידין]], '''מגילה חיצונית לבראשית ממגילות מדבר יהודה: תיאור המגילה ותוכנה, פקסימיליות''', ירושלים: [[הוצאת מאגנס]] שעל יד [[האוניברסיטה העברית]], תשי"ז/1957.
===תיאורים===
* תיאור מקיף של התרגומים לעברית נמצא בספר "אנציקלופדיה של '''הווי ומסורת ביהדות'''", מאת ד"ר [[יום-טוב לוינסקי]], כרך ב, עמ' 518 - 519.
* ביבליוגרפיה של ספרים חיצוניים [[S:שרי האלף השלם/ספרים חיצוניים|בויקיטקסט]].
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים
|ויקיטקסט=ספרים חיצוניים וגנוזים
|שם ויקיטקסט=ספרים חיצוניים וגנוזים
|שמאל}}
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Jewish apocrypha}}
{{ויקיטקסט בשורה|כתובים אחרונים}}
{{ויקישיתוף בשורה|שם=File:יצחק זקיל פרנקל. אפוקריפא. כתובים אחרונים.pdf|תצוגה=כתובים אחרונים - פרנקל}}
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Jewish apocrypha (Abraham Kahana)|תצוגה=הספרים החיצונים - כהנא; מבחר ספרים, סרוקים}}
{{ויקיטקסט בשורה|הספרים החיצונים (כהנא)|הספרים החיצונים}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hasfarim.htm הספרים החיצוניים] בתרגום לעברית מהמאה ה-19, באתר "דעת"
* [http://www.earlyjewishwritings.com אתר הכולל קישורים לטקסט המלא של הספרים החיצוניים ולמאמרים על אודותם] {{אנגלית}}
* הרב [[משה ארנרייך]] והרב יוסף כרמל, [http://www.kipa.co.il/magazine/show.asp?id=901 היחס לספר ''מקבים'' ולספרים חיצוניים], אתר כיפה
* {{קישור כללי|כותרת='''סיפור בל והדרקון'''|כתובת=http://www.shimonbouzaglo.co.il/node/428}}, מתוך האתר של [[שמעון בוזגלו]]
===מהדורות מקוונות===
* '''מהדורת פרנקל''':
*** מהדורת לייפציג, 1830:
****{{גוגל ספרים|kgMVAAAAYAAJ|מלא}}
****{{HebrewBooks|יצחק זעקיל פרנקל|'''כתובים אחרונים'''|32846||}},
*** מהדורת וורשה 1863:
****{{גוגל ספרים|YkFOAQAAMAAJ|מלא}}
****{{HebrewBooks|| מהדורת וורשה 1863|32844}};
* '''מהדורת פלסנר''':
** [[S:נוזלים מן לבנון|נוזלים מן לבנון]], ברלין, 1833; {{גוגל ספרים|g0EQAAAAYAAJ|מלא}}
** {{HebrewBooks|[[שלמה פלסנר (רב)|שלמה פלסנר]], '''כתובים אחרונים'''|חלק א'|32845|(כולל את: אגרת ירמיה, ספר ברוך א - ב', תפלת עזריה, שירת חנניה מישאל ועזריה, תפלת מנשה, תהלים קנ"א), [[טורון|טהרן]], 1865}}
* '''מהדורת אברהם כהנא''':
** [http://wikilivres.ca/w/images/2/23/Apocrypha_Kahana.pdf כרך ראשון (לתורה)], [http://wikilivres.ca/w/images/9/96/Apocrypha_Kahana_2.pdf כרך שני (לנביאים ולכתובים)], גרסה סרוקה באתר "ויקיליברס" ({{טקסט מוקטן|בעבר היו באתר "היברובוקס"}})
{{הספרים החיצוניים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:הספרים החיצוניים|*]]
[[קטגוריה:ספרות יהודית בתקופת בית שני|ספרים חיצוניים]]
| |||