חורן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 14:
משה הכה את [[עוג מלך הבשן]] באדרעי, שתושביה היו ברובם [[אמורים]] ולשונם [[שפות שמיות|שמית]], ונתן את הארץ לחצי [[שבט מנשה]].
 
רוב תושבי המקום נשארו במקומם, ובימי [[דוד]] נזכרים היישובים של ה[[גשור (ממלכה)|גשורי]] והמעכתי בגולן העליון. ב[[ימי בית ראשון]] תקפה [[ארם-דמשק]] את החורן, ולפרקים השתלטה עליו. [[יואש (מלך ישראל)|יואש]] ו[[ירבעם השני]] היו [[מלכי ישראל]] האחרונים ששלטו בחורן. השלטון האשורי שבא אחריהם חילק את ארץ החורן לשתי פחויותפחוות: "קרניני" (קרנים) ו"חורינה" (חורן), שהוסיפו להתקיים במתכונת זו גם לאורך השלטון הבבלי, הפרסי וההלניסטי שאחריהם. הללו התייחסו באיבה למיעוטים היהודים. בשנת 164 לפני הספירה חש [[יהודה המכבי]] לעזרתם, הכה את מושלי החורן, והוציא את היהודים אל מעבר הירדן. יהודים חזרו לחורן במשך מאה שנים, עד תחילת הספירה.
 
בתקופה הרומית נודע החורן כחבל הרומי "אוראניטיס", שהיה החבל שמדרום לחבל ה[[גולן]] ("גאולניטיס").