בודהיסטווה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כמה פרטים נוספים |
מעט הרחבה על בסיס ערך בודהיזם |
||
שורה 1:
[[קובץ:Twenty-Five Bodhisattvas Descending from Heaven, c. 1300.jpg|ממוזער|ציור יפני המתאר עשרים וחמשה בודהיסטוואים.|טקסט=]]
'''בּוֹדְהִיסַטְּוָוה''' (ב[[סנסקריט]]: '''बोधिसत्त्वׂ''', וב[[פאלי]]: '''בּוֹדְהִיסַטָּה''' '''बोधिसत्त''') הוא כינוי ב[[בודהיזם]] למתרגל [[הדרך המתומנת האצילה]] כל עוד ולא הגיע ל[[נירוואנה]] (החירות, השחרור מהסבל). כיום המושג משמש בעיקר בזרמי ה[[מהאיאנה]] וה[[וג'ריאנה]] ככינוי למתרגל הנודר שלא להגיע ל[[נירוואנה]] עד שתהיה לו האפשרות לשחרר מה[[סמסרה]] את כל היצורים החיים. הבודהיסטווה מן הסוג הזה, דוחה את שחרורו האישי מהסבל, למען כל היצורים החיים האחרים.
File:Twenty-Five_Bodhisattvas_Descending_from_Heaven,_c._1300.jpg
שורה 48:
היחס לבודהיסטווה הוא, כאל אדם הנמצא קרוב מאד להארה והוא הולך ומתקרב אליה ככל שהוא מתרגל יותר. בגלל נדרו, הוא עדיין לא מגיע בגלגול הנוכחי לשלב האחרון - הנירוואנה.
=== תכלית הבודהיסטווה בזרמים אלו ===
תכליתו של הבודהיסטווה בזרמים אלו, לא מסתפקת בחירות עצמית מהסבל, אלא שואפת ללמד את הדרך להארה שלמה למען רווחתם של כל היצורים החיים, שאיפה זו נקראת [[בודהיצ'יטה]].
הבודהיסטווה מאמין, שכפי שהשמש זורחת ומאירה את כל כדור הארץ ללא איפה ואיפה, כך הוא צריך לפעול למען כל היצורים החיים, ולפתח גישה אלטרואיסטית. למעשה מדובר בביטוי של עקרון החמלה, אשר כאמור ניצב במרכז זרם המהייאנה, ומהווה תנאי הכרחי בדרך להשגת הארה שלמה. בודהיצ'יטה וחמלה הן הבסיס והמקור של כל הטוב והנירוואנה.
לפי ה[[בודהיזם#זרמים בבודהיזם#בודהיסאטווה לפי הבודהיזם המהאיאני והוג'ריאני|זרמים האלו בבודהיזם]], האדם צריך לפעול ככל יכולתו על מנת להגביר את חמלתו, עד שהיא תהיה מושרשת עמוק בתוכו. ראשית יש לפתח גישה רוחשת חיבה כלפי כל היצורים החיים באשר הם, ולא לתת לרגשות להשתנות ביחס לידיד/אויב. זאת משום שהידידים הם ידידים ברגע זה, אך ייתכן כי הם היו אויבים בעבר או שיהיו אויבים בעתיד, כך גם לגבי אויבינו, ייתכן ויהיו חברינו בעתיד או שהיו כאלה בחיים קודמים. ולכן אין טעם בניתוב רגשות לפי הבחנה של ידיד/אויב. על האדם לפתח רגש חמלה כפי שהיה מרגיש לידיד, כלפי כל היצורים החיים, ובכך לפתח שוויון-תודעה. אל לנו לטעות ולחשוב שאין ידידים ואויבים, אלא שיש לאזן את הרגשות שרוחשים להם. לא די בפיתוח שוויון תודעה כלפי כל היצורים, אלא יש לשאוף להארה של כל היצורים, וזה בשל העובדה שלקיום המעגלי אין התחלה ואין סוף, כך שכל היצורים החיים היו למעשה אימותינו בתקופות חיים קדומות, או יהיו אימותינו בעתיד, דהיינו אין שום יצור עליו ניתן לומר שלא היה אחד מקרובינו בעבר, או יהיה אחד מקרובינו בעתיד. הפנמת רעיון זה מביאה לשאיפה שכל היצורים בעולם יהיו מאושרים. כפי שיש לטפח אהבה לידידים, כך יש לטפח אהבה לאויבים ולכל היצורים הנקרים בדרך.
== קישורים חיצוניים ==
| |||