פרויקט הלביא – הבדלי גרסאות

קדמה לפרויקט הלביא הצעתה של התעשייה האווירית, שצברה ניסיון וכוח אדם מיומן בפרויקטים קודמים (ה"[[נשר (מטוס)|נשר]]" וה"[[כפיר (מטוס)|כפיר]]"), לפתח מטוס קרב מתקדם בשם "[[אריה (מטוס)|אריה]]". ה"אריה" אמור היה להיות מטוס קרב דו־מנועי מהקו הראשון על בסיס צורתו האווירודינמית של הכפיר. בתחילת 1978, ועדת המשנה לרכש ביטחוני של [[ועדת החוץ והביטחון]], בראשותו של פרופ' [[משה ארנס]], [[הנדסה אווירונאוטית|מהנדס אווירונאוטיקה]] במקצועו, המליצה על פיתוח האריה, אך הממשלה דחתה את הרעיון.

 

 

ההחלטה שהתקבלה בניגוד לדעתו של חיל האוויר, נשענה על יוקרתו וסמכותו של ויצמן שפעל גם ממניעים פוליטיים. ויצמן, על סף [[הבחירות לכנסת העשירית|בחירות 1981]], הבין את התועלת שתצמח למפלגתו מהחלטה כזו.{{הערה|"היינו מסוגלים לפתח ולייצר מטוס שייתן תשובה לצרכיו של חיל האוויר, וכן לבעיות התעסוקה, הטכנולוגיה והחברה שלנו", עזר ויצמן בראיון לטלוויזיה בשנת 1985, מצוטט בתוך מאמרו של תא"ל י', 1995}} ייתכן שמניעים נוספים לקבלת ההחלטה קשורים למצב אליו נקלעו מנהיגי מפלגת [[הליכוד]], ש[[מנחם בגין]] עמד בראשה. במסגרת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]], העביר שלטון הליכוד שטחים למצרים ופינה יישובים יהודיים. הפעולות הללו, המנוגדות למצע ול[[אידאולוגיה]] של הליכוד, אפשר שדחפו את מנהיגיו לקבל החלטות שיפצו עליהן.{{הערה|תא"ל י', 1995}}