פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הוספת קישור לקל וחומר
:ולא כמו שעשׂו הללו שלא ידעו את האמת, אשר הרבו דברים, האריכו וחידשו-מדעתם בתפילות שחיברו ובדרשות מליציות שיצרו, כדי להתקרב בהן אל האל לפי טענתם, כשהם מתארים בהן את האל בתארים שאילו תואר בהם אחד מבני-האדם היה זה חיסרון לגביו, מכיוון שהם לא הבינו את המשמעויות הרמות, הזרות לשׂכליהם של ההמונים '''ועשׂו את האל יתעלה מדרס ללשונותיהם''', ופנו אליו בכל מה שהם חשבו למותר והִרבו מלים בכך עד שתיארו אותו כמתנועע מתוך היפעלות לטענתם. במיוחד כאשר היו מוצאים מקראות מפורשים על כך בדבריו של נביא, היה הדבר מותר בעיניהם להביא מקראות שראוי להוציאם מפשוטם בכל אופן ומפרשים אותם לפי פשוטם, וגוזרים מהם ומוציאים מהם מסקנות ובונים עליהם אמירות. לעיתים קרובות הפייטנים והדרשנים או אלה שטענו שהם מחברים שירה, התירו לעצמם דברים אלה. כך, נתחברו אמירות שחלקן כפירה מוחלטת ובחלקן יש אווילות ודמיון קלוקל עד כדי להצחיק אדם לפי טבעו בשמעו אותן ולגרום לו בכי כאשר הוא מתבונן כיצד נאמרות אמירות אלה על האל יתעלה! [...]
:איני אומר שזאת עבירה, אלא חֵרוף וגִדוף בשגגה [...]
:אם אתה מכלל מי אשר יחוס על כבוד קונו, אין ראוי לך שתשמע אותם בשום אופן, לא כל שכן שתאמר אותם, [[קל וחומר]] שתעשׂה כמותם, שהרי יודע אתה את מידת חטאו של מי אשר יטיח דברים כלפי מעלה. אין ראוי לך בשום פנים לעסוק בתוארי האל מתוך חיוב על-מנת לרומם אותו לטענתך. אל תחרוג ממה שתיקנו אנשי הכנסת הגדולה בתפילות ובברכות, ודי בכך בהכרח! די עד מאוד! כפי שאמר ר' חנינא.
 
ראוי לציין שפיוטיו של [[סעדיה גאון|רס"ג]], שאף קיבל את תורת שלילת התארים, חפים מתארים כלפי האל. כך גם פיוטיו של ר' [[אברהם בן עזרא]] (שגם הוא התנגד לרוב הפיוטים בגלל חסרונות שונים שיש בהם{{הערה|1=על התנגדותו של ראב"ע לפיוטים, ראו [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1582 כאן] את פירושו ל{{תנ"ך|קהלת|ה}}.}}).