כנסיית הקבר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מפתח-רשימה (שיחה | תרומות) |
תיקון כיווניות הערת שוליים |
||
שורה 126:
סביב החצר כנסיות ומנזרים השייכים ברובם ליוונים אורתודוקסים. מימין לכניסה דלת המובילה ל'''כנסיית מיכאל הקדוש''', הנמצאת בבעלות הקופטים אולם למעשה בידי ה[[הכנסייה האתיופית האורתודוקסית|אתיופים]]. ממנה ניתן לעלות לכנסייה העליונה (גם היא בבעלות הקופטים [[דה יורה]] אולם בידי האתיופים [[דה פקטו]]), '''כנסיית ארבע החיות'''. בכנסייה העליונה ניתן לראות תמונה של [[מלכת שבא]] המגיעה לביקור אצל [[שלמה המלך]]. על פי המסורת האתיופית, למלכת שבא ולמלך שלמה היה בן, [[מנליק הראשון]], שנחשב למייסד השושלת המלכותית האתיופית. ליד תמונת מלכת שבא ישנה תמונה המייצגת את [[השילוש הקדוש]]. מכנסייה זו ניתן לצאת לגג הכנסייה המכונה "דיר אל סולטאן" המצוי בבעלות אתיופית ומכונה כך על שמו של שלמה המלך. מדרום (מימין) לכנסיית מיכאל הקדוש '''מנזר המוקדש ל[[יוחנן השליח|יוחנן]]''' השייך לארמנים.
מדרום לכנסיית יעקב מנזר '''דיר [[אברהם]]''' השייך ליוונים אורתודוקסים וכולל את משרדי הנהלת כנסיית הקבר. במנזר צומח [[עץ זית]] המזוהה על ידי היוונים כעץ בו נלכד ה[[כבש הבית|איל]] בעת [[עקדת יצחק]]. משום כך מכונה המקום "דיר אברהם". מתחת למנזר, ולמעשה מתחת לרחבת הכניסה כולה, משתרע [[בור מים]] ענק, שהכניסה אליו היא ממרתפו של המנזר, בו נמצא גם [[חדר אוכל]] לנזירים, שמקורו צלבני וקירותיו מעוטרים בציורי קיר המשמש
מול כנסיית הקבר (בדרום המתחם) נמצא מנזר יווני המכונה '''גת שמנים מטוכיון'''. משמעות המילה "מטוכיון" היא משכן או מקום. מכאן מתחילים היוונים את תהלוכת [[מרים, אם ישו]], המסתיימת בקברה של מרים בסוף חודש אוגוסט בלילה לכבוד חגה של מרים שנמשך אצל היוונים מספר ימים. ממערב למתחם שלוש קפלות שנבנו כנראה עוד לפני התקופה הצלבנית, על ידי קונסטנטינוס מונומכוס ושופצו מחדש על ידי הצלבנים. הקפלה הדרומית ביותר מוקדשת ל[[יעקב אחי ישו|יעקב הקדוש]], אחי ישו. יעקב היה גם [[בישוף|בישופה]] הראשון של ירושלים. הקפלה הזו משמשת את הקהילה האורתודוקסית הערבית של ירושלים. במרכז קפלה המוקדשת ל[[מרים המגדלית]]. האתר המרכזי, הנראה כמו באר, מסמן את המקום בו, על פי המסורת, עמדה מרים המגדלית בעת הצליבה. בחלק הצפוני ביותר, מתחת למגדל הפעמונים, קפלה המוקדשת ל[[ארבעים המרטירים]] של [[סיווס|סבסטיה]] (בארמניה).{{הערה|שם=siur|1=סיור עם הגב' יסכה הרני}}
שורה 203:
* '''קפלת הלנה הקדושה''' - הקפלה נקראת על שם [[פלוויה יוליה הלנה|הלנה]], אמו של הקיסר [[קונסטנטינוס]]. בפי אנשי הכנסייה הארמנית, המחזיקה בשטח זה, הקפלה קרויה על שמו של הקדוש הארמני [[גרגוריוס המאיר]]. בעבר הייתה הקפלה ברשות הכנסייה האתיופית, אולם זו מכרה אותה לכנסייה הארמנית בשל מצוקה כספית.{{הערה|[http://www.jerusalem-patriarchate.info/main/eng/page/παρεκκλησια The Chapels], באתר Jerusalem Patriarchate}}
:הכניסה אל הקפלה היא דרך ה[[אמבולטוריום]] שבין "קפלת חלוקת הבגדים" לבין "קפלת הביזוי", דרך טור של 29 מדרגות אבן מהתקופה הצלבנית השייכות אף הן לארמנים. על קירות מעבר זה מצויים [[צלב]]ים אותם חרטו עולי רגל בתקופת [[ימי הביניים]] כעדות לביקורם ולאמונתם הדתית. הקפלה בנויה בצורה ריבועית. בקיר שממול לכניסה קבועים שני [[אפסיס]]ים. האפסיס הצפוני מוקדש לגנב שהביע חרטה ואילו הדרומי להלנה עצמה. באפסיס זה ישנו מושב אבן עליו ישבה, על פי המסורת, הלנה בעת גילוי הצלב האמיתי. על רצפת הקפלה מצויה רצפת פסיפס, פרי ידיה של האמנית היהודייה, חוה יופה, ובה תיאור של הכנסיות החשובות ביותר של [[ארמניה]] שנבנו במאות הרביעית והחמישית וכן של [[תיבת נוח]] המצויה, על פי המסורת הארמנית, בהר [[אררט]]. הכתובת בפסיפס מתייחסת לשואה הארמנית בידי הטורקים ([[1915]]).{{הערה|Raymond Cohen, Saving the Holy Sepulchre, 2008|שמאל=כן}}
:על הקיר הימני מצוי ציור קיר גדול המתאר את הלנה ואת מציאת הצלב.
:הקיר הצפוני של הקפלה שייך לתקופה הביזנטית והיווה כנראה מסד לכנסייה שמעל. על הקירות תמונות המספרות את האירועים הקשורים לאומה הארמנית. על הקיר הצפוני: גרגוריוס המאיר מוצא מתוך הבור אליו נזרק בעקבות הפצת ה[[נצרות]] ב[[ארמניה]] ובו חי במשך שנים הודות לחסדי הנסיכה שזרקה לו שאריות של אוכל; המלך הארמני [[תירידאט השלישי]] המוטבל בנהר על ידי גרגוריוס המאיר בבגדי [[בישוף]], ומאחוריו כל העם הארמני הממתין להטבלתו (האומה הארמנית התנצרה כולה ב-[[301]] עוד לפני [[צו מילאנו|צו הסובלנות]] כלפי הדת הנוצרית שפרסם הקיסר [[קונסטנטינוס]] ב-[[313]]); וישו המצווה על בניית הקתדרלה הארמנית ב[[אצ'מיאדזין]] אותה בנה גרגוריוס המאיר בשנים 301–302.
| |||