פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני 10 חודשים
קניית קולות מתרחשת כאשר מפלגה או מועמד משלמים עבור קולות הבוחרים. התשלום מתבצע באמצעים כספיים או בשיטות אחרות, כמו מתנות או שירותים. בתמורה, הבוחרים מתחייבים להצביע למועמד מסוים.
 
באנגליה נפוצו סיפורים רבים על קניית קולות במאהב[[המאה ה-18|מאה ה-18]]. הסיפור הידוע ביותר הוא על שלושה מועמדים מאצולת העיר [[נורת'האמפטונשייר]], ששילמו כסף רב לתושבים כדי שיצביעו בעדם בבחירות למועצת העיר בשנת [[1768]], שכונו מאז "בחירות הפזרנים". כל מועמד הוציא מכיסו מעל ל-100,000 [[ליש"ט]] על קניית קולות.
 
קניית קולות נפוצה בעולם כולו, אם כי היא מוגדרת כעבירה ברוב המדינות, בהן [[ישראל]], [[ארצות הברית]], [[ארגנטינה]], [[מקסיקו]], [[קניה]] וניגריהו[[ניגריה]]. בארגנטינה, לדוגמה, נחקק חוק נגד קניית קולות לאחר שהתופעה הפכה לנפוצה מאד בתקופת שלטונו של [[חואן דומינגו פרון]]. פעילי המפלגה השלטת נהגו להציע לבוחרים שירותים, טובות הנאה או תשלום כספי בתמורה לתמיכתם במפלגה. התמורות כללו [[תעסוקה]], שירותים רפואיים, דיור, ביגוד ומזון. הם נהגו לפקוד תדיר את הקהילות הנזקקות ביותר בשכונות בהן רוב התושבים היו נאמנים למפלגה.
 
מחקר שנעשה על ידי סוזן סטוקס בדק את שיטת קניית הקולות בארגנטינה בתקופתו של פרון, וגילה שהפעילים בשכונות היו מוכרים לכל התושבים מחד, ובעלי גישה למשאבי העירייה הנדרשים מאידך. הם קיימו קשר רציף עם הבוחרים והעניקו להם תגמולים מתמשכים עבור תמיכה במפלגה. זהו אחד ההסברים העיקריים לכך שבוחרים בעלי הכנסות נמוכות יותר בוחרים מנהיגים פופוליסטים[[פופוליזם|פופוליסטיים]], ובאופן כללי מעדיפים שלטון[[משטר סמכותני]]. אזרחים רבים מהם רואים בפעילי המפלגה גורמים חיוביים המעניקים סיוע לתושבים וזוכים לכבוד הראוי להם. עם זאת, אחרים רואים במעשיהם סוג של [[שחיתות]].
 
במקרים חריגים חוקקו חוקים המקנים לגיטימציה לקניית קולות. למשל, בשמורת שבט הסנקה במערב [[מדינת ניו יורק]], קניית קולות תמורת הטבות לאנשי השבט נחשבת למעשה חוקי ומקובל.
 
===דיסאינפורמציה===