יום הזיכרון לשואה ולגבורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה: יום השואה עוצב כהעתקו של יום הזיכרון |
מ הוספת קישור לחלק הארי |
||
שורה 13:
כ"ז בניסן שימש עוד לפני תחילת הנצחת השואה כיום זיכרון ב[[היישוב|יישוב היהודי בארץ ישראל]]. לפחות מאז 1940 התקיים ביישוב "'''יום זיכרון גבורה'''" להנצחת חללי אירועי האיבה בארץ מאז תחילת [[המרד הערבי הגדול|המרד הערבי]]. מועד יום הזיכרון נקבע ליום תחילת המרד הערבי ב-1936{{הערה|ראו חוברת הנצחת החללים לקראת יום זיכרון גבורה בכ"ז בניסן הת"ש - 1940 ב[[הארכיון הציוני המרכזי|ארכיון הציוני]], האוספים הצבאיים, תעודה מס' J12\69-4t}} (אם כי המאורעות הראשונים במרד הערבי החלו ארבעה ימים לפני כ"ז בניסן).
סביב קביעת התאריך שיוחד ליום הזיכרון, התנהל דיון שעיקרו איזה יום ייצג את תקופת השואה באופן ההולם ביותר. הגישה בעת ההיא לגבי [[זיכרון השואה]] ובכלל הייתה להדגיש את [[אתוס]] "היהודי הלוחם". בשל כך, הציעו לייחד את יום השנה לפרוץ [[מרד גטו ורשה]], המרד היהודי הגדול ביותר בתקופת השואה, כיום לציון זיכרון השואה והגבורה. רק בעשורים מאוחרים יותר התגבשה גישה שהכירה גם בגבורתו של [[חלק הארי]] מקרב האוכלוסייה היהודית, שלא אחז בנשק אלא עמד בזוועות המלחמה, קידש את החיים, שמר על צלם אנוש ופעל להצלת עצמו וזולתו.
ה[[מרידות בגטאות|מרד]] ב[[גטו ורשה]] פרץ ב-[[19 באפריל]] [[1943]], [[י"ד בניסן]] ערב [[חג]] ה[[פסח]] [[ה'תש"ג]], ו[[ערב פסח]] איננו תאריך מתאים ליום זיכרון לאומי. לכן לבסוף הוחלט בשנת [[1951]] לקבוע את כ"ז בניסן כיום הזיכרון לשואה, שישה ימים לאחר תום חג הפסח ושבוע לפני [[יום הזיכרון לחללי צה"ל]]{{הערה|[http://main.knesset.gov.il/About/Occasion/Pages/ShoahIntro.aspx באתר הכנסת]}}.
| |||